שו"ת חתם סופר/א/קעט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום רב לתלמידי הותיק החרוץ המופלג האברך כבוד מהו' זעליג נ"י:
יום ש"ק העבר הגיעני יקרתך וראיתי חי' תורתך ונהנתי ואמרתי כל דילדא אימי' כוותיך תלד אע"ג דאי' לי' פרכא כי מה שכתב' למ"ד בסוכה ל"ה ע"א מאן דלא בעי דין ממון לא בעי דין לכם כלל ומתיר אפי' גזול לולי מצוה הבא' בעבירה הא מילתא ליתא אלא ס"ל אע"ג דאין בו דין ממון מ"מ מיקרי לכם וכ"כ מג"א סי' תרמ"ט סק"כ לדעת הרב"י דלולב אע"ג דלא שייך בי' אכילה כלל ואסור נמי בהנאה מ"מ כיון שהוא שלו לכם מיקרי בי' ובהא פליגי הני אמוראי דלהך מ"ד לא מיקרי לכם כיון שאין לו דמים ולהך מ"ד מ"מ מיקרי לכם זה כוונת מג"א וראיתי להגאון מחצית השקל ז"ל נדחק בפירושו והאמת כמו שכתבתי:
והנה במס' ע"ז מ"ג ע"א גבי מצא טבעת כ' הר"ן דאי מגבה תחלה קני לה וה"ל ע"ז של ישראל ואעפ"י שאסורה בהנאה אין בה דין ממון אפ"ה כיון שיכולה להתבטל ע"י גוי מצא זכה בה ומכאן לחמץ בפסח של גוי שאפשר לישראל לזכות בו והוי חמץ של ישראל ואסור לעולם עכ"ל כוונתו בזה דהוה סד"א הקונה חמץ בפסח לא לעבור על ב"י ולא ליתסר אחר הפסח דאין הקנין חל וצ"ל דאע"ג דחמץ שאינו ברשותו ועשאו הכתוב כאלו הוא ברשותו מ"מ ה"א היינו דוקא חמץ שהי' שלו קודם הפסח ומשעה שנאסר בהנאה נפיק מרשותי' ע"י איסור הנא' ולזה עשאו הכתוב כאלו הוא ברשותו ונשאר שלו אבל לקנות חמץ בתחלה מה שלא היה ברשותו מעולם לזה ה"א דלא חל עליו הקנין ולא עשאו הכתוב כאלו הוא ברשותו אע"ג שלקחו בביתו כל היכא דאיתא ברשותי' דגוי איתא קמ"ל הר"ן דלא דכיון שבשעת הגבהתו הי' בו דין ממון לבעלי' דהיינו הגוי א"כ קנאו אפי' בע"ז שלא עשאו הכתוב מה שאינו ברשותו כאלו הוא ברשותו ומכ"ש בחמץ כך הוא כוונת דברי הר"ן ועיי' עוד בלשון הר"ן דחולין סוגי' דמחליפין ובפ' האיש מקדש גבי מקדש בערלה:
ולפ"ז צ"ל מ"ש מג"א בלולב של ע"ז משום שהוא שלו מיקרי לכם היינו מתחלה קודם שנעשה ע"ז כבר היה שלו מיקרי לכם ולא פקע מיניה על ידי שנעשה ע"ז או דאגביה וקניה בהגבהה דאז היה בו דין קנין מטעם הר"ן הנ"ל ואע"ג דעתה נעשה איסור הנאה ואין לו ביטול מ"מ שלו הוה ואולי י"ל משום דא"א למתפס החבל בתרי ראשין דאי נאמר שאינו לכם א"כ איננו ע"ז של ישראל ויש לה בטול וע"כ תאמר שמקרי לכם א"כ יוצא בו ידי חובתו לולי דמיכתת שיעורא:
אמנם לא צריכי' לכ"ז אלא בלולב דלא שייך בו אכילה אבל באתרוג פשיט הוא דגם התוס' מודים דטעמא דמ"ד דאין בו היתר אכילה משום דס"ל מה שיש בו היתר אכילה אע"ג שאין בו דין ממון מיקרי לכם לא מבעי' מעשר שני בירושלים אע"ג שאינו ממון ואינו יכול לקדש בו אשה מ"מ כיון שיכול לאוכלו מיקרי לכם אע"ג שהאכילה זוכה ממנו שולחן גבוה מ"מ כיון ששלו הוא ואיהו זכה ביה משולחן גבוה שלכם קרינא ביה והתוס' כ' בהדי' בקידושין נ"ב ע"ב דאפי' חלקו בקדשי קדשים יכול למוכרו לכהן ואי בי' שוה פרוט' ע"ש וה"ה מעשר שני בירושלים וע"ש נ"ג ע"ב ובהא פליגי ר"ח בר אבין ס"ל כל הראוי לאכילה לא מיקרי לכם אא"כ יהיה ראוי לאכיל' לאפוקי תרומה טמא' ומינה כיון שראוי' לאכילה והנאה אע"ג דאינו יכול לקדש בו אשה מ"מ לכם קרינא ביה שאין עיקרו עומד לאותו הנאה ואידך מ"ד ס"ל דבעי' כל דרכי הנאה שיכול לקדש בו אשה ואפי' בערלה גופי' נמי משכחת נפקותא בערלה בח"ל כמ"ש מג"א בשם שלטי גבורים דשייך בי' היתר אכילה ע"י דמספקא לי' וכדאמרי' בקידושין ל"ט ספק לי ואנא איכל ואין בו דין ממון דאסור לספק את שלו וליתנו לחבירו כיון שהוא יודע אסור בהנאה לו ומ"ש התם דמספקי אהדדי לא שהי' מספק שלו ונותנו לחברו דא"כ הי' נהנה מודאי ערלה אלא היה מספק את של חברו והאכילה וכן חברו מספק לו את של עצמו והאכילו והארכתי בדברים אלו במקומן מ"מ לע"ד אין שום סברא לומר שיחלוק אדם על דרשא דלכם הס שלא להזכיר ואסיים בברכה א"נ פ"ב כאור בוקר ליום ה' כ' מרחשון תקע"ה לפ"ק משהק"ס:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |