שו"ת חתם סופר/ב/יג
שו"ת חתם סופר 
ב יג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכ"ט לי"נ הרב הגאון המא"הג המופלג והמפורסם ערוגת הבשם גן הדסים כש"ת מו"ה מרדכי בנעט נ"י אב"ד ור"מ דק"ק שטאמפי יע"א:
אודות תקנות קהלתו מימי עולם להעמיד ב' שוחטים בבית המטבחים לבדוק הסכין והריאה ע"י שניהם ופר"מ הוסיף שגם בכל בהמה דקה יעמדו שני שוחטים כנ"ל וקבלו עליהם והחזיקו במנהג הזה יותר מד' שנים ועתה באו בה פריצים וחללוהו ונפשו היפה בשאלתו אם הוא מנהג יפה וגדר וסיג לתורה או אם אפשר לבטל המנהג הזה אחר אשר החלו לעשותו ולקיימו:
הנה גוף המנהג ודאי מנהג ותיקין הוא הגם שמעיקור הדין עד אחד נאמן באיסורין ורוב המצוין אצל המצות מוחזקין ומומחים הם הגם שבשחיטה החמירו חז"ל שצריך להראות סכינו לחכם מ"מ כבר כ' הרא"ש פ"ק דחולין דעכשיו שממנים אנשים ידועים על השחיטה להם מחלו חכמים כבודם שיכול לשחוט בלי הראות סכינו לחכם על כל שחיטה ושחיטה מ"מ כבר כתב רבינו יונה ומביאו ב"י סי' י"ח ומהרש"ל ביש"ש פ"ק דחולין שעכ"פ צריך השגחה גדולה על השוחטים הממונים האלו ועכ"פ יהי' השגחת חכם העיר עליו ושתהי' אימתו עליו ולהסיר סכינו לפניו זמן זמנים טובא ואז ראוי הממונה על השחיטה לשחוט בלי ראות סכינו על כל שחיטה ושחיטה ולממונים כאלו מחלו חכמים על כבודם אבל זולת זה אין ראוי למחול ואם כבוד חכמים מחול כבוד שמים מי ימחול:
ובכל זאת שהממונים נוהגים כנ"ל ראיתי בכל מקום שעברתי בקהלו' גדולות מנהגים שונים כי בק"ק פפד"מ תיקן מ"ו הפלאה ז"ל שאפי' שום עוף לא ישחוט בלי שנים בודקים הסכין לפני שחיטה מיהת ומכ"ש בהמה בין גסה בין דקה ופה הק"ק החמירו רק בגסות ולא בדקות ולא בעופות חוץ משחיטות כפרות שבין ר"ה ליה"כ ומ"מ אימת חכמי העיר על השוחטים ובודקים ורגילים אנחנו ב"ד תלתא לבוא פתאום לבית המטבחים בין במקום שחיטות הבהמה בין במקום שחיטו' העופות ולבדוק סכיניהם ולחטט אחרי כל מעשיהם באופן שבכל עת יהי' בגדיהם לבנים ובכל זאת בכל ער"ח מחויבים להראות סכיניהם לחכם ואמנם עיקור הטעם שלא הנהיגו חומרא זו של ב' שוחטים גם בדקות נעלם ממני הגם דמקרה הריאה וסרכות לא שכיחי בהו מ"מ לענין בדיקות הסכין אין חילוק בין דקות לגסות ואני הנחתיו להם מנהגם בזה:
וממילא יובן מר כי אתריה שהנהיג גם בדקות כן יאושר כחו וחילו ואחר שתיקן כן מתחילה לבני עירו וקבלוהו ופשט מנהגו כן כמה שנים שוב אפילו ב"ד אחר אינו יכול לבטלו דה"ל כדבר שפשט איסורו בכל ישראל כיון שמתחילה לא התקין אלא לעירו ושם פשטה תקנה זו וסברא זו כתבו תוס' בגיטין ל"ו ע"ב סד"ה אלא וכו' ומיהו בדבר שלא תקנו שיתפשט וכו' ע"ש אמנם ב"ד גדול בחכמה ובמנין יכול לבטלו אם אינו נעשות לסיג וגדר אך אם נעשות לסייג וגדר ועדיין צריך לאותו סיג אפילו ב"ד גדול אינו יכול לבטלו כמ"ש רמב"ם פ"ב מממרים הלכה ג' ומ"ש כ"מ שם הלכה ב' מפרוזבל דפרק השולח ל"ו ע"ב דהוה למיגדר שלא יבואו לעבור על השמר לך פן יהי' דבר עם לבבך בליעל ואפ"ה אי לדרי עלמא תיקן ב"ד הגדול יכול לבטלו עיין שנדחק בכ"מ שם ריש הלכה ב' ולפע"ד נעלמו ממנו דברי רש"י שם ד"ה לבטולי ולהושיב ב"ד אי אכשיר דרי ולא נמנעו מלהלות וכו' עכ"ל הרי דמיירי כשבטל טעם הסייג ובהא הרמב"ם מודה דמהני גדול לבטולי ובהא מיירי נמי תוס' הנ"ל סד"ה אלא וכו' ע"ש אבל כל זמן שטעם הגדר והסייג קיים צדקו דברי הרמב"ם שאפילו גדול אינו יכול לבטלו:
וגם מי יכול לדון עם רב בעירו אולי בקעה מצא בה וגדר בה גדר ואין כל המקומות והאנשים שוים ואין לרב אלא מה שעיניו רואות ובלבד שיהי' כל מעשיו לש"ש ואמרינן בפ"ק דע"ז חכם שאסר אין חברו רשאי להתיר ופליגי הראשונים בטעם הדברים משום דהאוסר כבר שווי' חתיכה דאיסורא ומש"ה אי המתיר אגמריה סמיך שקיבל ההיתר מרבותיו לא הוה חתיכה דאיסורא ויכול להתיר מה שאסר חברו ויש סוברים הטעם משום כבודו של חכם האוסר ולפי זה לא מהני אפילו סמיך אגמרי' ובהכי א"ש סוף פרק כל היד עובדא בילתא וכו' דמטעם אגמרי' סמיך לחוד לא הי' יכול להתיר מפני כבודו של רבב"ח מש"ה הוצרך לומר השתא כאיבא לי' עינא ואינו פחיתות כבוד ועיין כל זה שם בר"ן ובש"ך י"ד סי' רמ"ב סקנ"ה ועוד שם בס"ק נ"ז ואמנם יש"ש פ"ג דחולין סי' ח' כ' בשם מרדכי וז"ל חכם שטימא אין חברו רשאי לטהר דוקא משום חומר איסור ובקעה מצא וגדר בה גדר אבל בלא מעשה יכול לחלוק עליו כדאיתא בפ' אין מעמידין נפיק שיפורי דרב ואסר ונפיק שיפורי דרב הונא ושרי' עיין שם והנה המהרש"ל נדחק שם בכוונת המרדכי ולפי עניית דעתי פשוט דהמרדכי לא סגי לי' בהא דלעיל דאמר דכאיבא לי' עינא משום דחיישינן לכבודו של חכם דא"כ תיקשי הא דנפיק שיפורי דר"ה ושרי' אפי' אי סמיך אגמרי' מ"מ איה כבודו של האוסר אע"כ לכבודו לא חיישינן והא דאמרינן ס"פ כל היד כאיב לי' עינא ולא אמר בקיצור אגמרי' סמיך משום דאכתי ה"ל למיחש דמסתמא רבב"ח נמי ידע גמרא דידי' רק בקעה מצא בילתא וגדר בה בעדה ואין אדם יודע מטמוניות של חברו ומש"ה משני דאה"נ אי לא הי' לו שום תי' אחר בטעמא דטמא לה הי' תולה בבקעה וגדר אך הכא האמין דכאיב לי' עינא לא חשש לבקעה וכן נמי בפ"ג דחולין דרב גופי' לא אסר מיסר וליכא גדר והתם במס' ע"ז פ' אין מעמידין כיון דנפיק שיפורא ואסור לכל בני העיר וכיון שגם ר"ה הי' דר ג"כ באותה העיר ולא נודע לו שום בקעה הצריכה גדר וא"כ רב מדינא אסור לדעתו ע"כ סמיך איהו אגמרי' ואפיק שיפורא והתיר כנלע"ד נכון בעז"ה:
נמצינו למדין פר"מ דמילי דבני מאתיה עליו רמיא ומי יחוש חוץ ממנו ומסתמא בקעה מצא וגדר בה גדר כל זמן שלא בטל טעם לא הוא ולא אחר גדול ממנו יכול לבטל וכל העובר על תקנתו אחר התראה יש לדין אם לא יפסל משחיטה מכאן ולהבא כמשמעות תשו' הרא"ש דמייתי ש"ך י"ד סי' ב' סקל"ח ועל אקרו"ט ומנהיגי העיר נטורי קרתא שארית ישראל הקדושים מוטל לגדור ולעמוד בפרץ נגד הפורץ העולה וז"ל פסקי מהרא"י סי' קע"ד אשר דרשתני על ענין התקנה שתקנתם אשתקד בכנופי' ובהסכמת המנהיג שיחזרו השוחטים הלכות שחיטה ולא נתקיים התקנה ההיא דע לך שמכוער הדבר ויש עונש בדבר שרבים נימנים ומסכימים לדבר מצוה ולעשות גדר וסייג למצות ה' וחוזרים ומבטלים ע"י אהבה ושלום או ע"י תגר וקנאת איש מרעהו וכו' אלא שסיים שהשוחטים ששחטו אחר שבטלו הקהל התקנה שחיטתן כשרה אעפ"י שבטלוהו שלא כדין ומבואר מדברים שאם שחטו קודם שבטלו התקנה שחיטתן פסולה והכא בנידון דידן אין המתקן התקנה שהוא הרב מארי' דאתרי' חוזר מתקנתו וגם אין לו לחזור בו ואין שום ב"ד יכול לבטל דבריו כמ"ש לעיל וא"כ השוחט המבטל דבריו בעזות וגילוי פנים קרוב לומר ששחיטתו פסולה. ועם ה' אלה ישמעו ויאזינו כראוי לקהל עם קדושים מופלאים באנשים יאמצו כשלון התורה ויחזקו בידקה ואך שלום ואמת יהי' לפר"מ ולתורתו כחפצו וחפץ א"נ הדש"ת. פ"ב נגהי ליום ד' ך' סיון תקפ"א לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |