שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קעט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הב' האמת שזו אינה פשוטה כל כך כמו הא' לפי שלכאור' נר' דהוי גרמא בנזקין שהרי שלמה לא עשה נזק בפעל רק שעכב ולא שלח הסחורה או המעות ומשם נמשך הנזק נר' לכאורה דהוי גרמא בנזקין דקי"ל שהוא פטור ומ"מ נר' בעיני שגם בזה חייב שלמה לפרוע הרבית שנתוסף מחמת העכוב שעשה והטעם בזה כמו שאבאר בס"ד ואעפ"י שהיה בזה כדי להאריך אני לא אעשה כן אלא לגלו' דעתי לבד וזה החלי. כבר ידוע מה שהביא הריב"ה בח"מ סי' שפ"ו החלוק שיש לגרמא בנזקין לדינא דגרמי דכתב שם סברת ר"י שמראה דינר לשולחני ואמר שהוא טוב ונמצא רע או דיין שדן וטעה חייבין לשלם שאלו הנזק בא מיד ונר' בעיני שהדברים ק"ו השתא ומה שלא כיון השלחני ולא הדיין להזיק במזיד רק שהיה אנוס שלבו ודעתו הטעתו ולא עשה שום א' מהם מעשה כלל עכ"ז חייב לשלם כ"ש בנ"ד ששלמה זה היה יודע הנזק הנמשך לשותפין בעכוב המעות בכל עת שחייב לשלם ועוד שאין לך מראה ממון חברו לגוי גדול מזה שכתב בשם ר"י שחייב גם זה הוה ליה שאומר לגוי בכל יום טול כו' כ"ש רצב"א שכתב דינא דגרמי קנס הוא שקנסו חכמים כדמוכח בירושלמי ולכך כל היזק מצוי ורגיל קנסו חכמים וטעם שקנהו שלא יהא כל אחד הולך ומזיק לחברו ע"כ * א"כ נזק זה היה נר' לעין ומצוי בכל יום א"כ פשיטא שחייב שלמה לפרוע כל הרביע שנתוסף מחמת עכובוט עוד כתב מהררי"ק שכל המשנה לעשות דבר בשותפות דמסתמא חברו מקפיד כל ההפסד שאפשר לתלות שבא מחמת השנוי עליו לפרוע ולא עוד אלא שכתב שאפי' שא"א להתברר כו' מ"מ כל אשר יהיה אפשר לתלות מפני מה שעשה השותף בלא ידיעת חברו ראוי להטיל עליו ע"כ נראה מתוך דברי הרב במ"ש ראוי להטיל עליו ולא כתב מטילין עליו משמע שבא להשמיענו שאעפ"י שהיה אפשר לומר שאין זה שורת הדין מ"מ ראוי להטיל עליו זה הקנס ולעשות כן יען כי דבר זה תקון העולם ודבר מצוי הוא וכמתלהלה היורה זיקים השותף וישנה מדעת חברו ויבא לידי הפסד ויאמר לא חשבתי שימשך הפסד זה ומפני זה עשיתי כך לכן ראוי להטיל עליו קנס כדי שכל אדם ידקדק במעשיו ולא ישנה מדעת חברו כדי שלא יבא לידי הפסד וכ"ש וק"ו האיש הזה שלמה שכפי הנחת השאלה עבר חק בני אדם הפר ברית תורת השבועה חמורה היא לאלי"ם והביא לשותפיו נזק גדול שחייב לפרוע כנז' כל זה אני אומר עפ"י הנחת השאלה וכפי מה שראיתי בשטר השותפות הנרא' לי ודי בזה לשאלה הב': השאלה הג' נר' בעיני שגם היא פשוט' מטע' הראשונ' כיון שידעו השותפין מעשה שמעון ואדעתא דהכי התחילו להתעסק א"כ פשיטא שהדין עם שמעון וגדולה מזו כתב הרמב"ם והביאו הטור ח"מ בשמו כתב הרמב"ם המשתתף עם חברו התם לא ישנה ממנהג המדינה כו' עד ועבר ועשה מדעת חברו ואח"כ הודיעו ואמר לו עשיתי כך וכך והסכים למעשיו הרי זה פטור ואין הדברים האלו צריכים קנין אלא בדברים בלבד ע"כ והדברים ק"ו השתא ומה התם שלא נשתתפו על דעת כן אלא שאחר שנשתתפו שינה השותף מן המנהג והיה הדין נותן לכאורה שהמשנה יהי' חייב עכ"ז אמרו דכיון דהסכים במעשיו שכבר עשה חבירו פטור וא"צ קנין בנ"ד שידעו השותפין וסברו וקבלו ונדרשו והשכימו ונמנו וגמרו שיהי' שמעון המוציא והמביא יגיעת בשר הוא להשיב על דברים כאלה והפסד זמן הוא כי הדברים ברורים מעצמם שהדין עם ש' ואין לשלמה ולשאר השותפין טענה כלל על ש' ודי בזה לשאלה הג':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |