שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קעח

גרסה מ־15:33, 20 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png קעח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה מורנו רבנו הרב המובה' נר"ו ראובן מת וחיי למר ורבנן ולכל ישראל שבק והניח יתומים קטנים ואלמנה והאלמנה התפיסה כדי כתובתה או יותר והנה אח הנפטר רוצה לכוף האלמנה לדון בפני קרוביו הפסולים לו ולהוציא הנכסים מתחת ידה ואחר כך ישומו הם כפי ראו' עיניהם גם יש מלוין שתובעים בלתי שטר הודיעני אתה הגאון י"א מה דעתך בזה כי נר' לי שהדין עם האלמנה שלא להוציא שום דבר מתחת ידה ונאמנת בשבועה אפילו כשאין כתובת' בידה הואיל והתפיסה כ"ש כשכתובתה בידה שנאמנ' בשבועה שלא התפיסה יותר מכדי כתובתה לכן אתה הגאון הודיעני נא דעתך וכל מה שיגזר מכ"ת עלינו לקיים ולעשות ככל היוצא מפיך כי מפיך אנו חיים ושכר גדולת מכ"ת יהיה כפול מן השמים אמן גם על דבר תביעת המלוים על פה נראה בעיני פשוט שהבל יפצו פיהם שאפילו בשטר אינם גובים מנכסי יתומים כי בא' מג' דרכים לכן מורנו ורבנו הודיעני כל דבר באר הטיב ואדע כי מצאתי חן בעיניך נאם קטן תלמידך הצעי' משה מנח' בן לא"א כהר"ר ישראל דוד בחור אישכנזי ז"ל:

תשובה

כל אלו דברים פשוטים הם דאלמנה שתפסה אפילו ככר זהב אפילו שהוא יותר מכתובתה למזונות אין מוציאין מידה ואע"פ שי"א דדוקא עד כדי כתובתה אין מוציאין מידה אבל יות' מכדי כתובתה מוציאין מ"מ קיימא לן דכל היכא דאיכא פלוגתא דרבוותא לא מפקינן ממונא ומ"מ ע"כ ל"פ אלא ביותר אבל עד כדי כתובה לכ"ע אין מוציאין וזה דבר פשוט מאד וזה אפי' למזונות כל שכן אם תפסה לפרעון כתובתה ואפילו שלא היה שטר כתובה בידה כל שכן וק"ו היכא דשטר כתובה בידה ואין לומר דהיינו היכא דתפסה מחיים אבל תפיסה דלאחר מיתה לא מהני דהא כתב הר"ן ופוסקים אחרים דהא דאיכא לחלק בין תפיסה דמחיים להא דמאחר מיתה היינו לדידהו דלא הוו משעבדי מטלטלי לכתובה ולב"ח אבל אחר תקנת הגאוני' דמטלטלי משתעבדי הכל שוה כל שכן וק"ו בזמן הזה דאיכא תנאי כתוב' סוף דבר שהאריכו' בזה מותר גמור גם קרובים פשיטא דפסולי' לדון לא לזכות ולא לחובה אם לא שיש תקנת קדמונים בעיר גם על ענין התובעים מלוה על פה זיל קרי בי רב הוא כי כדי להפרע מן היתומים צריך שלשה תנאי רצונ' אחד שצוה הש"מ או שנדוהו ב"ד על כך ומת בנדויו או שידענו דכשמת הלוה עדין לא הגיע זמן הפרעון דחזקה לא פרע איניש בגו זמניה הא ליכא חד מהני אין נפרעים מהם:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון