כף החיים/אורח חיים/תנח

כף החיים ‏ אורח חיים תנח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] נוהגין שלא ללוש וכו'. ואיתא בתשו' מעשה באחד שאפה מצות קודם ד' שעות וכבר ביער חמצו ואסרו רבותינו המצה דאיתקש לפסח וכיון דפסח אינו נשחט אלא משש שעות ולמעלה אף מצה כן. אבל ר' אליעזר הגדול ור' שמואל הכהן התירו אך לכתחלה יש ליזהר משום חביבה מצוה בשעתה. ואבי העזרי הביא תוספתא יוצאין במצה ישינה ובלבד שיעשנה לשם פסח וכתב דירושלמי פליג אתוספתא ואוסר אפי' עשאה לשם פסח וכיון דירוש' אוסר ראוי להחמיר שלא לעשות קודם חצות. טור. ומ"ש דאיתקש לפסח כדאיתא בפסחים ק"ך ע"ב וכתבו שם רש"י ורשב"ם ור"ת מדכתיב על מצות ומררים יאכלהו יעו"ש, וכ"כ הלבוש. ודעת המתירים ס"ל דלא איתקש לפסח אלא לאכילה אבל לא לעשייה. ב"ח.

ב

ב) שם. נוהגין שלא. ללוש וכו'. וכן המנהג במדינות אלו (ר"ל בערי אשכנז) ללוש מצות של מצוה אחר חצות י"ד אבל שאר מצות אופין קודם לזה ולא ראיתי שום חשש בדבר זה. ד"מ או' א' וכ"כ הר"ז או' א' נהגו כל ישראל שלא ללוש המצה של מצוה עד אחר חצות היום בע"פ. מיהו המאמ"ר או' א' כתב דהאידנא מקילין הרבה בדבר מפני הדוחק זולתי קצת שנזהרין בזה ללוש ולאפות אחר שש המצות שיוצאין בהן בב' הלינות וכן ראוי לעשות עכ"ל. וכ"כ מ"ב או' ג'.

ג

ג) שם. עד אחר שש שעות. אע"ג שזמן הקרבת הפסח הוא אחר שש שעות ומחצה מ"מ עיקר זמנו הוא מחצות כמ"ש התו' בפסחים דף ה' ע"א ובגמ' יומא דף כ"ח ע"ב ובתו' נדה דף ס"ג ע"ב. מ"א סק"א. וכ"כ הפר"ח. מיהו הב"ח כתב לאחר שש דקאמר לאו דוקא אלא לאחר שש ומחצה כמו בפסח. וכ"כ הט"ז סק"א. עו"ש או' א' ח"י או' א' ר"ז או' א' ובמט"מ סי' תקע"ו כתב בשבע ומחצה. וכ"כ ברוקח סי' רפ"א. וכ"כ בשה"ל סי' רי"ג. וכתב הא"ר או' א' דטעמייהו משום דתנן (פסחים נ"ח ע"א) תמיד נשחט בז' ומחצה ואח"כ קרבן פסח ושאר פו' ס"ל כיון דבדיעבד כשר כששחט הפסח קודם תמיד וזה דמצות איני אלא אסמכתא הקילו בה לכתחלה ונראה שזה טעמא דמ"א יעו"ש. וכ"כ חקת הפסח או' ב' להוכיח מגמ' ופו' דאחר חצות מיד שפיר דמי יעו"ש. וכ"פ בבית מאיר. אמנם הברכ"י או' ג' כתב דטוב הדבר להמתין עד ז' ומחצה. והביאו שע"ת או' א'.

ד

ד) ראיתי מדקדקים להתפלל ע"פ מנחה קודם עשיית המצות והגם דבכל השנה חיישי לדעת הרמב"ם ומרן שלא להתפלל לכתחלה מנחה גדולה (כמ"ש לעיל סי' רל"ג) בע"פ היו מתפללין קודם עשיית המצות. ברכ"י או' ב' והביאו שע"ת שם וכתב וגבן לא נהיגי הכי אפי' המדקדקים לפי שבע"פ שהם פנויים לגמרי אחר עשיית המצות אין חשש שכחה כלל וגם אין לחוש שיטרדו באפייה יותר וימשך עד הלילה משום דזריזין הם האופים מצות בע"פ וגם לפי המבואר לעיל סי' רל"ב דעכשיו קורין לבהכ"נ ליכא למיחש שמא יפשע עי"ש עכ"ל. ולי נראה דכוונת המדקדקים להתפלל קודם עשיית המצית לא מפני השכחה אלא שעישין זכר לקרבן פסח שהיה נשחט אחר התמיד ותפילת מנחה היא במקום התמיד כידוע ואפיית מצות אחר חצות הוא כמו קרבן פסח כמ"ש באו' הקודם וע"כ מתפללין מנחה קודם עשיית המצות כמו קרבן התמיד שהיה נעשה קודם קרבן פסח. ומיהו גם לפי מ"ש השע"ת אין כל המקומות והזמנים שוים דבמקום שיש קבוצת אנשים שאופין אחר חצות ויש דוחק באפיית המצות ואפשר שעי"ז יתבטל מתפילת המנחה יש להתפלל קודם עשיית המצות.

ה

ה) שם. עד אחר שש שעות. אבל לא הוי עיכובא כמו שהוכיח המרדכי פ"ק דפסחים וריא"ז על הרי"ף סוף פ"ג דפסחים והכלבו סוף סי' מ"ח ורי"ו וא"ח מדתנן חלות תודה ורקיקי נזיר עשאן למכור בשוק יוצאין בהן וע"כ בי"ג איירי דהא אין מביאין תודה בי"ד מפני חמץ שבה יעו"ש. והב"ד הער"ה או' א' יעו"ש. וכ"כ הרדב"ז ח"ה סי' שני אלפים רי"ג דבדיעבד אין לאסור יעו"ש והביאו ברכ"י או' ד' וכ"כ הב"ח. עו"ש או' א' פר"ח. מאמ"ר או' א' חמ"מ או' א' ר"ז או' ב'.

ו

ו) וכתב הב"ח והנכון הוא דאין יוצאין במצה האפוייה קודם שלושים אפי' עשאה לשם פסח יעו"ש. אמנם העו"ש שם כתב על דברי הב"ח הנז' דאינו מוכרח וכן הפר"ח השיג על דברי הב"ח הנז' וכתב ח"י או' ד' דכ"ה דעת רוב הפו' להקל בדיעבד וכן שמעתי שבמקומות ששולחין המצות למרחקים שאופין כמה חדשים קו"פ כיון שהוא שעת הדחק עכ"ל והביאו הגר"ז או' ג' וכתב וכן המפרשים מיבשה לים כמה חדשים קו"פ אופין מצה קודם יציאתם מביתם אבל שלא בשעת הדחק אין לשנות המנהג עכ"ל. וכ"ז דוקא בשעשאם לשם פסח ולשם מצת מצוה משום דמצה של מצוה צריכה שימור כמ"ש לעיל סי' תנ"ג סעי' ד' ולקמן רסי' ת"ס יעו"ש ובדברינו לשם בס"ד. אבל אם לא אפאן לשם פסח מן הסתם לא נזהר יפה מהחמץ בשעת עשייתן לפיכך הן אסורין לכל ימי הפסח. ר"ז או' ב' ועיין לעיל סי' תנ"ה או' א.

ז

ז) שם. עד אחר שש שעות. ואם גם שאר מצות יש ליזהר לאפותם אחר חצות עיין ב"י שמצדד בזה וכ"כ מהרי"ו סי' קצ"ג דטוב ליאפות כל המצות אחר חצות אם אין בני ביתו רבים. והביאו כנה"ג בהגב"י. א"ר או' ב' אבל הפר"ח כתב דה"מ במצת מצוה אבל בשאר מצות אפי' מצוה ליכא. וכ"כ לעיל או' ב' בשם ד"מ. וכ"כ בהגהות הלבוש. וכ"מ מסתמיות דברי האחרונים דה"ד במצת מצוה שיוצאין בה י"ח בלילה אבל שאר מצות אופין כ"ז שירצו ובלבד שתהא משומרת מן החימוץ. וכן עמא דבר.

ח

ח) שם. עד אחר שש שעות. ועיין לקמן סי' ת"ס סעי' ג' בדין הלש אחר זמן איסור חמץ יעו"ש.

ט

ט) שם. שהוא זמן הקרבת קרבן פסח. נהגו לשורר בעריכת המצות ע"פ ההלל זכר להלל שהיו אומרין בעשיית הק"פ. מו"ב סי' ז' או' ר"ה.

י

י) וזה הסדר שי"ל ע"פ אחר חצות. רבש"ע גלוי וידוע לפניך שבזמן הזה שהוא י"ד לחו' ניסן ובעת הזאת שהוא אחר חצות כשהיה בהמ"ק קיים היו מקריבין לפניך קרבן התמיד ואחריו מקריבין ק"פ, ועתה בעוונותינו חרב בהמ"ק ואין לנו מזבח כפרה ולא כהן שיכפר בעדינו. לכן יה"ר מלפניך ה' או"א שיהיה זה שיח שפתותינו כאלו הקרבנו קרבן התמיד במועדו וקרבן פסח במועדו כמ"ש ונשלמה פרים שפתינו, ויהי נועם וכו' ויאמר פ' התמיד ואח"כ יאמר בפ' בא ויאמר ה' אל משה וכו' החדש הזה לכם וכו' עד בכל מושבותיכם תאכלו מצות. ואח"כ יאמר ויאמר ה' אל משה ואהרן זאת חקת הפסח וכו' עד כן עשו. ואח"כ יאמר משנה פ"ה דפסחים תמיד נשחט וכו' ואם חל ע"פ בשבת יאמר פ"ו ג"כ. ואח"כ יאמר.

י) או"א מלך רחמן רחם עלינו טוב ומטיב הדרש לנו שובה עלינו בהמון רחמיך בגלל אבות שעשו רצונך בני ביתך כבתחלה כונן בית מקדשך על מכונו הראינו בבנינו שמחנו בתיקונו והשב שכינתך לתוכו והשב כהנים לעבודתם ולוים לדוכנם לשירם ולזמרם והשב ישראל לנויהם ושם נעשה ונקריב לפניך קרבן התמיד במועדו וקרבן פסח בזמנו כמו שכתוב בתורה יהיו לרצון וכו'.

יא

יא) שם. ובי"ד שחל להיות בשבת לשין בע"ש וכו'. כדי שלא יבואו לטעות בשאר השנים. לבוש. ועיין בטור שהביא דעת הסוברים דבי"ד שחל להיות בשבת אופין במו"ש אבל בשם רב האי כתב דאנו אין לנו אלא מנהג אבותינו לאפות מע"ש ולא לטרוח ביו"ט ולאחר אכילת מצה אלא זרוזין מקדימין למצות וכתב שכך היה עושה ג"כ אביו הרא"ש ז"ל שאופה המצות מע"ש יעו"ש. וכתב ב"י וכ"ה מנהג העולם לאפות מע"ש. וכ"כ הלבוש דאין לאפות במ"ש כדי להקדים לאכול מצה בתחלת זמנה יעו"ש. וכ"כ הב"ח דאנו אין לנו אלא מנהג אבותינו. וכ"כ הרדב"ז ח"א סי' תע"ז דמנהגינו לאפות הכל מע"ש וכתב לזה כמה טעמים יעו"ש. וכ"כ הט"ז סק"א שאין לנהוג כן לאפות בליל פסח מכמה טעמים יעו"ש. וכ"כ מט"מ סי' תקצ"ז. עו"ש או' א' ח"י או' ג א"ר או' א' פר"ח. חק יוסף או' ד' ר"ז או' ד' וכ"כ החמ"מ או' ב' דהסכימו האחרונים לנהוג לאפות לשני הלילות בע"פ אחר חצות או בע"ש אם חל ע"פ בשבת עכ"ל וכ"כ הברכ"י או' א' דהכי נהוג כפסק הש"ע.

יב

יב) כתב בד"מ דטוב להשמר המצות חמין אם אפשר כדי להשמר מן הקפא עכ"ל והי"א הקשה ע"ז דהא החרוסת מבטל הקפא של החזרת כדאמרינן פ' ערבי פסחים יעו"ש ולא זכר מ"ש מור"ם ז"ל בהגה לקמן סי' תע"ה סעי' א' וי"א דאין לטבלו וכו וא"כ לדיעה זו שאין מטבלין בחרוסת צריך להיות המצות חמין לבטל הקפא.

יג

יג) כתב הטור ואני ראיתי בברצלונה מהמדקדקים שהיו אופין כל מה שצריכין למועד קודם למועד שאם יתערב עמו משהו מחמץ שיתבטל קודם זמן איסורו עכ"ל וכן היה נוהג מורי הגאון מהר"ש ז"ל (ר"ל רש"ל) ומהר"ש מאושטרי"ך כתב ע"ז דחומרא יתירה הוא. מט"מ סי' תקצ"ח. שכנה"ג בהגה"ט. ומ"ש הטור קודם זמן איסורו כתב הט"ז בסוף הסי' פי' קודם זמן איסורו במשהו דהיינו מתחלת ליל פסח.

יד

יד) וכתב המ"א ופשוט דכשנאפה קו"פ נתערב בלישה ומותר אח"כ לבשל המצות בפסח דאם לא כן אף לאוכלם בעין אסורים ודלא כעו"ש בסי' תנ"ג יעו"ש וסב"ד ח"י או' ג' א"ר או' א' חק יוסף או' א' חמ"מ סוף הסי' וכ"כ לעיל סי תמ"ז או' פ"ד ועי"ש או' רנ"ז. ומיהו הא"א או' א' כתב דמ"מ טעם חדש טעם בפסח ע"י בישול וחוזר וניעור ושאני לח בלח ממש כשכר ביין עכ"ל והמחה"ש כתב דמטעם אחר יש להחמיר לבעל נפש שלא לעשות תבשיל ממצות בפסח דלפעמים אין כל הקמח נילוש ונשאר מעט באמצע המצה מבפנים יעו"ש. וית' עוד מזה לקמן סי' תס"א או' ל"א.

טו

טו) ובדרשות מהרי"ל כתב ויש אופין בתוך הפסח שיהא להם מצות חדשות בכל יום והכל לפי המנהג עכ"ל והביאו מ"א שם. וכ"כ ח"י שם. א"ר שם, ומיהו הר"ז או' ד' כתב דאף בחו"ה ראוי לנהוג שלא לאפות מצה אלא יאפה הכל קו"פ אם אפשר לו מטעם שנת' בסי' תנ"ג עכ"ל וכבר כתבנו טעמו לעיל סי' תמ"ז או' פ"ד קחנו משם.

טז

טז) והאופה בליל יו"ט אסור לאפות מצות ספיקות (עיין לקמן סי' תע"ה סעי' ז' בהגה ובדברינו לשם בס"ד) וה"ה דאסור לאפות בליל ראשון על ליל שני. מט"מ סי' תקצ"ט. מ"א שם. חק יוסף או' ג' ר"ז או' ט"ז. מיהו אם אפה מבע"י בליל ראשון יכול לומר אוכל היום פת חמה ויכול לאפות אחרים בליל ראשון ואותם שאפה מבע"י יצניעם לליל שני. מ"א שם. חק יוסף שם. ועיין לקמן סי' תק"ו סעי' ז'. ובדברינו לשם בס"ד.

יז

טוב) ואם נאבד א' מהמצות יאפה אחרות ביו"ט (ר"ל ג' מצות. לבוש סס"י תע"ה ור"ז בסי' זה) משום אסמכתא דנהגו לעשות ג' מעשרין א' (והיינו לנוהגין לעשות ג' מעשרון א' כמ"ש לקמן סי' תע"ה סעי' ז' בהגה) ואעפ"י שיש לו אחרות שמא נעשו ע"י קטנים ונהי דלענין אפיקומן סמכינן עלייהו כמ"ש לקמן סי' תע"ז לענין מצה דאורייתא לא סמכינן עלייהו. מט"מ שם. מ"א שם. א"ר שם. חק יוסף שם. חמ"מ שם. ר"ז או' י"א. מיהו אם יש עוד מספיקות אין חשש. א"ר שם. וית' עוד מזה לקמן סי' תע"ה סעי' ז' בהגה.

יח

חי) ואם נילושה עיסה סמוך לחשיכה ולא הספיק לאפותה עד שחשיכה י"ל דשרי להערים ולומר אני אוכל פת חמה אעפ"י שלא יקח אותה עיסה למצות כיון דלא לש אותה לשם מצוה מ"מ יוכל לאכול תוך סעודתו או למחר ביום ראשון. מ"א שם. והמק"ח כתב דאפי' יש לו עוד פת חמה הרבה מותר לאפות כשאוכל ממנו כזית ועו"ש. ומשמע דדי אם יאכל כזית מכל הפת אבל הר"ז או' י"ז כתב דצריך לאכול כזית מכל מצה ומצה שיאפה מעיסה זו ביו"ט א' יעו"ש ויתבאר עוד מזה לקמן סי' תק"ג סעי' א' וסי' תק"ז סעי' ו' יעו"ש. ולעניין חלה אם מפרישין ביו"ע מעיסה זו שנילושה בעיו"ט ונאפית ביו"ט ית' לקמן סי' תק"ו סעי' ג' בס"ד.

יט

יט) ולא יתנו לכותי ממצה לאכול כי הוא במקום פסח של"ה דף קע"ג ע"ב. וכ"כ בשו"ת בשמים ראש סי' קס"ט דמצת מצוה אסור ליתן ממנה לגוי אבל שאר מצות מותר יעו"ש. והביאו חקת הפסח סי' ת"ס או' ג'.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---