כף החיים/אורח חיים/שס

כף החיים ‏ אורח חיים שס

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] יחיד ששבת בבקעה וכו'. וה"ה ליחיד בישוב כמ"ש לקמן סי' שס"ב סעי' ה' וכ"כ הר"ש וברמזים ודלא כהעו"ש. תו"ש או' א' וכ"כ הר"ז או' א' ועיין לקמן או' י"ד:

ב

ב) שם. והקיף מחיצות גרועות וכו'. שהן מועילות לעשות רה"י גמורה מה"ת אפי' יש בו כמה מילין והזורק לתוכו מרה"ר חייב ואעפ"י כן מד"ס אין מועילות להתיר הטלטול בתוכן ומתוכן לרה"י גמורה אלא כשאין בתוכן רק בית סאתים. ר"ז שם. ועיין לקמן או' יו"ד:

ג

ג) שם. והקיף מחיצות גרועות וכו'. אבל מחיצות גמורות דהיינו שתי וערב מותר לטלטל אפי' בשיעור כור או כורים כיון שנעשה ההיקף לדור שם באותו שבת ב"י בשם רש"י. עו"ש או' א' מ"א סק"א. תו"ש או' ב' א"א או' א' ר"ז שם. מיהו מדברי הרמב"ם פט"ז דין י"ב וי"ח משמע דאין חילוק דאפי' במחיצה גמורה אינו יכול לטלטל יותר מבית סאתים יעו"ש. חמ"מ או' א' וכ"כ בס' נתיב חיים בשם הר"ר יונתן ורי"ו וריטב"א יעו"ש אמנם מדברי הפו' הנ"ז משמע דק"ל כדעת רש"י דבמחיצות גמורות יכול לטלטל אפי' יותר מבית סאתים. וכ"כ בשה"ג ובאו"ז דבמחיצות גמורות אפי' יחיד יוכל לטלטל כל צרכו ואפי' אם נשאר מקום פנוי בלא כלים בית סאתים או יותר יעו"ש. פת"ע או' א' ומחיצות גמורות לא בעינן שתהיה כל המחיצה שתי וערב אלא אם היתה של שתי ונתן בה ב' או ג' בערב כדי לחזקה מקרי גמורות וכן אם היתה של ערב ונתן בה ב' או ג' בשתי מקרי גמורות. וכ"כ המש"ז סי' שס"ג או' א' יעו"ש. והגם שכתב צ"ע היינו בא' אבל בב' וג' שפיר מקרי מחיצה גמורה.

ד

ד) ואם הוקף בשדה זרוע לאו דירה מקרי לאסור כ"א סאתים. א"א שם. ועיין לעיל סי' שנ"ח סעי' ט':

ה

ה) שם. כגון שתי וכו'. ונראה מלשון הש"ס והפי' דדוקא כשכל ההיקף הוא של שתי אבל אם יש ג' מחיצות גמורות דמדאורייתא סגי בג' מחיצות אלא מדרבנן בעינן דוקא ד' מחיצות לא גזרינן כולי האי. תו"ש שם:

ו

ו) שם. כגון שתי וכו'. וכל שאין הפס רחב ד"ט מקרי של שתי. ת"ו סוכה י"ז ע"א. תו"ש שם. אבל פרוץ כעומד הוי דינה כמו במחיצות של שתי וערב. תו"ש או' ד' בשם הריטב"א. ועיין לקמן סי' שס"ב סעי' ט':

ז

ז) שם. כגון שתי וכו' שתי. כגון שנעץ קנים פחו' פחות מג' ערב כגון שהקיף ג' חבלים פחות פחות מג' והחבלים יותר על טפח. מ"א סק"ב. וכ"ה לקמן סי' שס"ב סעי' ה' יעו"ש וכגון שתקע את הקנים בקרקע בחוזק שכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה כמ"ש לקמן סי" שס"ב סעי' א' יעו"ש:

ח

ח) ובשיעור הטפחים אזלינן לחומרא לפעמים בשוחקות ולפעמים בעוצבות כמ"ש לקמן סי' שס"ג סעי' כ"ו יעו"ש. ולפ"ז הכא לענין לבוד בעינן ג"ט עוצבות ולענין שיעור גובה י"ט בעינן י"ט שוחקות וא"כ הג' משהוויין דלעיל צריכין שיעור למלאות הט' טפחים של האוירים שיהיו ט' טפחים שוחקות וגם הטפח הזה יהיה שוחק כדי שיהיה גובה י"ט שוחקות. תו"ש או' ג וההפרש שיש בין שוחקות לעוצבות עיין בדברינו לשם או' קמ"ד:

ט

ט) שם. עד סאתים מותר לטלטל בכולו. פי' אפי' צריך יותר מסאתים לתשמישיו אפ"ה אסרוהו לטלטל במחיצה גרועה שתי בלא ערב כ"א סאתים דוקא. עו"ש או' א':

י

י) שם. מסאתים ואילך וכו'. ונראה פשוט דמ"מ אסור לטלטל ממנו לכרמלית דמקרי רה"י גמור ול"ד לקרפף בסי' שמ"ו יעו"ש. תו"ש או' ד' ועיין לעיל או' ב':

יא

יא) שם. וכן הדין אם הם שנים. בב"י נסתפק אם בית סאתים לכל אחד או לשניהם אבל הב"ח הוכיח דאין נותנין לשניהם אלא סאתים יעו"ש. וכ"כ הט"ז סק"א. עו"ש או' א' מ"א סק"ג. א"ר או' ב' תו"ש או' ה' י"א בהגב"י. נה"ש או' א' מאמ"ר או' א' חמ"מ או' ב' שש"א ר"ז או' ג' וכ"כ האחרונים:

יב

יב) שם. וכן הדין אם הם שנים. ואעפ"י שהם צריכין ליותר אין נותנין להם אלא סאתים. ר"ז שם. והיינו דוקא בשבתו במחיצה א' אבל בעשו כל אחד מחיצה לבדו פשיטה דלכל אחד יש לו סאתים:

יג

יג) שם. ואם הם ג' חשובים כשיירא וכו'. וה"ה לג' ששבתו בקרפף שלא הוקף לדירה ג"כ חשובים כשיירא ונותנין להם כל צרכם. כ"כ הריטב"א בחי' דף ט"ז. והביאו התו"ש או' ד' מיהו בס' בית מאיר כאן ובס' גאון יעקב לעירובין דף ט"ז כתבו דהרי"פ ורש"י והרא"ש חולקין ע"ז מדלא חילקו גבי קרפף שלא הוקף לדירה בין יחיד לשיירא יעו"ש. אמנם בס' מנחת פתים כתב דאדרבא מוכח מדברי הרי"ף דאפי' בתרתי לגריעותא מחיצה שתי וגם לא הוקף לדירה מועיל שיירא יעו"ש. והב"ד א"ח או' א':

יד

יד) שם. חשובים כשיירא וכו'. ועיין בהריטב"א דהיתר דשיירא היינו אפי' בישוב א"ח שם. ועיין לעיל או' א':

טו

טו) שם. שא"צ להם לתשמיש. כליהם ובהמתם. ר"ז או' ב' והיכא שאין העכו"ם מניחין לעשות מבלי שישאר פנוי הוי הכל כדי צרכן. תשו' ברית אברהם חא"ח סי' כ"א יעוש"ב. א"ח או' ב':

טז

טז) שם. אלא בד"א. שהרי הוא פרוץ במילואו למקום האסור דהיינו לבית סאתים הפנוי ר"ז שם:

יז

טוב) שם. בד"א כשהקיפו יותר על שש וכו'. כ"כ ב"י בשם המרדכי אבל הב"ח חולק ופסק כרש"י דאפי' אם הקיפו פחות משש סאין אם נשאר מקום בית סאתים פנוי אין מטלטלין בכל המוקף אלא בד"א יעו"ש. וכ"ה דעת הט"ז סק"ב. א"ר או' ג' וכ"כ בס' גאון יעקב על מס' עירובין דכל הראשונים חולקין ע"ז ודעתם דאף בפחות משש כל שיש סאתים פנוי אסור יעו"ש אמנם הלבוש פסק כדברי הש"ע. וכ"כ העו"ש דנקטינן כדברי המיקל כיון דמילתא דרבנן הוא. וכ"כ הר"ז או' ב'.

יח

חי) שם הגה. עכו"ם אין מצטרף לשיירא. משמע דהקרעים מצטרפין. ועיין סי' שפ"ה. גם מומר בן מומרית פשיטא דמצטרף דעדיף מקראים כמ"ש סי' שפ"ה ועי"ש תו"ש או' ז':

יט

יט) שם בהגה. וי"א דה"ה קטן אינו מצטרף. כ"כ הרמב"ם פט"ז דין י"ב. וכתב שם המ"מ דבעיא היא בירושלמי ופסק הרמב"ם להחמיר יעו"ש והביאו ב"י וכתב ולא ידעתי למה דהא ק"ל כדברי המיקל בעירוב וא"כ בספיקו נמי נקטינן להקל עכ"ל. וכתב בד"מ וקצת משמע שם דס"ל דקטן מצטרף עכ"ל וכ"כ בס' עה"ק דקטן נ"ל שמשלים אלא שראוי לחוש להרמב"ם והביאו א"ר או' ד' נה"ש או' ב':

כ

ך) שם בהגה. וי"א דה"ה קטן וכו'. וקטן זה אי גדול בשנים ולא הביא ב' שערות י"ל דמ"מ לענין זה גדול הוה ומצטרף וצ"ע. מש"ז או' ב'. ומיהו ואי לא ידעינן אם הביא ב' שערות אם לאו י"ל דבכה"ג סמכינן על החזקה ואמרינן שהביא כיון דהוא מילתא דרבנן וגם יש שדעתם להקל כמ"ש באו' הקודם. ועיין לעיל סי' נ"ה סעי' ה' בהגה ובדברינו לשם בס"ד:

כא

כא) אשה י"ל מצטרפת ועם עבדו הואיל ואסור ליחד י"ל דאין מצטרפין וצ"ע. מש"ז שם. ור"ל כל שאסור משום יחוד אין מצטרפין מפני החשש, ועיין באה"ע סי' כ"ב סעי' ה' וסעי' י"ט:

כב

כב) [סעיף ב'] ומת אחד בשבת וכו'. ואם היה גוסס בביה"ש אסורים כיון דלא היה עומד להתקיים כל השבת דק"ל רוב גוססין למיתה. תו"ש או' ט':

כג

כג) שם. מותרים בכל השבת וכו'. והיינו דוקא לאותו שבת כיון שנכנס בהיתר אבל לשבת אחרת אסור:

כד

כד) שם. אסורים. היינו לשבת שנכנס באיסור אבל לשבת אחרת מותר:

כה

כה) [סעיף ג'] היו ג' והקיפו וכו'. לדירה במחיצה של שתי כגון קנים או של ערב כגון חבלים שלא התירו בו ליחיד אלא בית סאתים. ב"י בשם רש"י. עו"ש או' כ':

כו

כו) שם ועירבו יחד. עיין לקמן סי' שס"ו סעי' ב'.

כז

כז) שם. והאמצעי קצר. ר"ל רחבו קצר מרוחב החיצונים אבל באורך הוא גדול וכמ"ש אח"כ אפילו הוא גדול הרבה.

כח

כח) שם. שאנו רואים וכו'. ר"ל כיון שנפרץ להם במילואו ואין מחיצה בינו לבינם.

כט

כט) שם. וי"א וכו'. כבר כתבנו לעיל סי' י"ג או' ז' דכל מקום שסותם הש"ע להקל ואח"כ מביא י"א לחומרא דדעתו לפסוק כסתם ולי"א חושש להם רק לכתחלה יעו"ש.

ל

ל) שם. אלא עד סאתים. שהרי הם אינם רשות א' זה עם זה מפני גיפופיהם המפסיקים ביניהם. ר"ז או' ה'.

לא

לא) שם. גם האמצעי אסור. אבל החיצון השני שרי. מ"א סק"ד. א"ר או' ו' כיון שאינו פרוץ במילואו. תו"ש או' י"ג. ואם היה מחיצה ביניהם ונפרצה בשבת שרי כמ"ש סעי' ב' תו"ש שם.

לב

לב) שם. והאמצעי מגופף. כגון שהוא רחב מהחיצונים. מ"א סק"ה.

לג

לג) שם. אין נותנין לכל א' אלא בית סאתים. שהרי דיורי החיצונים אינם באמצעי כיון שהוא אינו פרוץ במילואו אלא האמצעי הוא ככל אחד מהם שהם פרוצים לו במילואו ונמצא שאין בכל אחד מהם אלא שנים הוא והאמצעי שהחיצונים אינם מצטרפין זה עם זה מפני גיפופי האמצעי המפסיקין ביניהם ר"ז או' ו'.

לד

לד) שם. הוא לבדו אסור. דהא האמצעי מגופף ואינו נפרץ במילואו למקום האסור. תו"ש או' ט"ו. וא"צ לומר החיצון השני שאינו נאסר. ר"ז שם:

לה

לה) שם. נותנים לשנים החיצונים וכו'. ולדעת הראשונה דלעיל גם האמצעי מותר דנחשב כחצר להחיצונות מ"א סק"ו. וכ"מ בעה"ק דף י"ג. ובלבד שלא יהא שם בית. סאתים פנוי מכלים. א"ר או' ז'.

לו

לו) שם. דחשיבי כל מה שבאמצעי כאילו הוא בחיצונים והטעם משום דאי נפקי בצד זה הרי שם ג' ואי מצד זה נפקי הרי הם ג' ומשו"ה אמרינן כאילו דרין שלשתן בחיצון ושיירא הוא ומותרין לטלטל כדי צרכן. עו"ש או ג'.

לז

לז) שם. כאילו הם בחיצונים. אבל באמצעי אין לטלטל כ"א סאתים. וכ"ז לדעת הי"א אבל לדעת הראשונה גם באמצעי מותר לטלטל כל צרכן כנז' או' ל"ה.

לח

לח) שם. וגם המגופפים אסורים. קאי אהא דאיתא לעיל דאם החיצונים פרוצים במילואם לאמצעי והאמצעי מגופף דאם אחד מן החיצונים יותר מסאתים הוא לבדו אסור וע"ז קאמר דאם נפרץ יותר מיו"ד גם המגופפין אסורין ר"ל האמצעי המגופף נאסר וגם החיצון השני נאסר משום דהוי נפרץ במיצואו למקום האסור שהוא האמצעי.

לט

טל) שם. וגם המגופפין אסורים. ואפשר דלקולא נמי מהני פירצה יותר מעשר דהו"ל כאילו דרין כולן בקרפף א' ונותנין להן כל צרכן. מ"א סק"ז. ור"ל דהש"ע קאי לדעת י"א אבל לדיעה הראשונה אם יש פרצה יותר מיו"ד הו"ל כאילו דרין כולם במקום א' ונותנין להם כל צרכן. מיהו התו"ש או' ח"י חולק וס"ל דהש"ע קאי אף לדיעה הראשונה דלהקל לומר דהוי כולם דרין יחד לא מהני אלא דוקא כשהוא פרוץ במילואו ולא בפירצה יותר מעשר יעו"ש. ועיין מחה"ש ומאמ"ר או ג'.

מ

מ) שם. וכל זה כשכותלי וכו'. קאי על הא שכתב לעיל אבל אם אחד בכל אחד מהחיצונים וכו'.

מא

מא) שם. וכשכותלי קטנה מופלגים ג"ט וכו'. ר"ל לא די שנכנסים כותלי קטנה כגדולה אלא ג"כ הולכים להם כותלי הקטנה בגדולה עד שנתרחקו ג"ט מכותלי הגדולה.

מב

מב) שם. דאם לא כן. ר"ל שלא נכנסו כותלי הקטנה בגדולה ג"ט אלא שוים עם כותלי הגדולה.

מג

מג) שם. הו"ל נראה מבחוץ ושוה מבפנים וכו'. היינו דכשעומד בתוך הגדולה נראה שנשארו קצת כותל בסוף הקטנה ואף דכשעומד בתוך הקטנה אין הגיפופין נראין מ"מ הוי כאילו יש גיפופין גם להקטנה. ואם אין בין כותלי הגדולה לבין כותלי הקטנה רק פחות מג"ט אז אמרינן לבוד והרי הוא כאילו הגיפופין הם בסוף הקטנה דהא אמרינן לבוד והרי הוא כסתום עד קצת כותלי הקטנה וא"כ הרי גיפופין שנראין מבחוץ ומהני אף לקטנה. תו"ש או' כ"א.

מד

מד) שם. ונידון משום לחי ר"ל בעלמא וע"כ גם הכא מועיל.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---