רב פעלים/ג/יורה דעה/לא

רב פעלים ‏ ג יורה דעה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. יש נוהגין בבית האבל תוך שבעה להביא כלי שקורין בערבי קמק'ם שיש בתוכו מי ורדים, ויעמוד אחד בחצר סמוך לפתח בעת שהקהל נכנסים שם להתפלל וכל אחד מן הנכנסים יברך עצי בשמים ויריח וכוונתם לזכות בברכות אלו למנוחת הנפטר, והנה חכם אחד גער בהם ואמר דאסור להביא בשמים בבית האבל כמפורש בש"ע יו"ד סי' שע"ח סעיף ז' דאין מביאין שם לא בשמים ולא מוגמר, ועל כן לשאול הגיעו אי שפיר קאמר לבטל המנהג הזה מדין הש"ע הנז', יורינו ושכמ"ה:

תשובה. נראה דאין למחות ביד העושים כן, דהך דינא דסי' שע"ח ס"ז שאני דאיירי שמביאין בשמים ומוגמר ומניחים לפני היושבין בשביל תענוג כדרכם בשאר ימים, ולזה אסרו משום דהוא תענוג של שמחה, ואין לעורר שמחה בבית האבל, וכן מפורש הטעם בדברי הלבוש ז"ל שכתב אין מביאין שם לא בשמים ולא מוגמר שזה יש בו שמחה ע"ש, על כן בנידון השאלה שאין מביאין בשמים ומניחים לפניהם אלא אחד עומד סמוך לפתח והכלי בידו וכל הנכנס נוטל ומברך על הנאת הריח הא ודאי דאין בזה ענין שמחה כי אם רק ברכה על הנאה כשאר ברכות הנהנין, וכאשר נוהגין להביא לכל הנכנסים כוס משקה של קהוו'ה לברך ולשתות, וכל כונתם בזה להנאת הנפטר ומדקדקים בהנאת הריח למנוחת הנשמה שנהנית מן הריח ולכן דרכם להביא כלי של מי ורדים גם לבית הכנסת לכתות המתפללים שם שיריחו ויברכו על הריח למנוחת הנפטר, ואין בזה משום שמחה ועל כן זה תופס הכלי ועומד סמוך לפתח בפנים רחוק ממקום שיושבין האבלים:

והנה הרב הכנה"ג בא"ח סי' רצ"ז בהגה"ט כתב בשם הרד"א דהאבל אין מברך על הבשמים בהבדלה ע"ש, ומוכרח שיודה דשאר בני הבית שבבית האבל מברכים והיינו טעמא משום דאין מריחים בשביל שמחה אלא לצורך אחר של הבדלה למעבד מצוה, והך דינא דסי' שע"ח שהוא ברייתא ערוכה במסכת מ"ק שאני, מפני שמביאים לפניהם לתענוג ויש בזה התעוררות שמחה, ולכן בנידון השאלה שהם מתכוונים למנוחת הנפטר בברכות אלו אין בזה חשש:

וראיתי להגאון אשל אברהם ז"ל בסוף סי' רצ"ז שהביא דברי הכנה"ג הנז' וכתב הטעם מפני שהאבל הוא נעצב ואינו זוכה לנשמה יתירה כדי לברך על הבשמים בהבדלה, ומ"מ אין איסור לאבל להריח ולברך כמו שאר ברכות הנהנין ע"ש, הרי פשיטה ליה דאפילו האבל עצמו אם מתכוין להריח בשביל ברכה כשאר ברכות הנהנין לית לן בה וכ"ש אחרים, וראיתי להגאון חיד"א ז"ל בככר לאדן דף קנ"ז שהביא דברי הכנה"ג ודברי א"א הנז"ל, גם דבריו שכתב בברכ"י ושיו"ב, וסיים שכן המנהג פשוט שגם האבלים יברכו על הבשמים בהבדלה וכן ראוי להורות לכתחלה ע"ש:

גם יש הוכחה אחרת לומר כל דכונתם להרבות במצות הברכות למנוחת הנפטר ליכא חשש בזה כלל, והוא דאיתא בש"ע סי' שע"ח דאין אומרים שמועה ואגדה בבית האבל אלא יושבים ודוממים, וגם בזה הטעם משום שמחה וכנז' בלבוש, וידוע המנהג פשוט וכן עמא דבר דאם לומדים השמועה ואגדה למנוחת הנפטר אין חשש בזה, ועל כן ה"ה לענין זה, ולכן נראה דאין לפקפק בזה ואין למחות בידם וזכות מצות הריח תגין על כל הציבור וגם לנפש הנפטר, והכל הולך אחר כונת הלב, והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.