רב פעלים/ג/אורח חיים/כב

רב פעלים ‏ ג אורח חיים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חקרתי בענין עונג שבת דאזהרה שמענו מפי סופרים ומפי ספרים בענין המצות שאם היא מצוה מן התורה צריך לדקדק לכוין בלב, וגם אמירה בפה שהוא מקיים מ"ע מן התורה ואם היא מצוה מדרבנן יכוין בלבו ויאמר בפיו שהוא מקיים מ"ע מדרבנן, ולכן הוזהרנו בליל ראשון של סוכות לכוין ולומר בפירוש באכילת הפת שהוא מקיים מצוה מן התורה, וכן הענין בליל פסח סידר רבינו הרש"ש ז"ל בפירוש לכוין על מצוה דאורייתא שמקיים מצוה מדאורייתא ומצוה דרבנן בדרבנן, וכן סידר בנוסח לשם יחוד בקדוש ליל שבת, הריני מקיים מ"ע דאורייתא לקדש את השבת ולקיים מ"ע דרבנן לקדש על היין וכו', אשר על כן חקרתי בענין עונג שבת אם צריך לכוין בו לקיים מ"ע מדאורייתא או מצוה דרבנן:

וראיתי דהרמב"ם ז"ל בה' שבת פרק למ"ד ה"א כתב ארבעה דברים נאמרו בשבת שנים מן התורה ושנים מדברי סופרים, והן מפורשים ע"י הנביאים, ושבתורה הם זכור ושמור, ושנתפרשו ע"י הנביאים כבוד ועונג שנאמר וקראת לשבת עונג, ולקדוש ה' מכובד. וכתב עוד בהלכה ז' אי זה הוא עונג זה שאמרו חכמים שצריך לתקן תבשיל שמן ביותר ומשקה מבוסם לשבת הכל לפי ממונו של אדם וכו', וציין הרב המגיד שם על גמרא דשבת דף קי"ח ע"ב דיליף זה הש"ס מפסוק וקראת לשבת עונג ע"ש, ועיין בגמרא דפסחים דף ס"ח אמר רבא בשבת כ"ע מודים דבעינן לכם דכתיב וקראת לשבת ענג ע"ש:

מיהו מצינו להתנא הגדול יונתן בן עזיאל בתרגום שלו בפרשת כי תשא על פסוק ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם, שתרגם וינטרון בני ישראל את שבתא למעבד תפנוקי שבתא לדריהון קיים עלם ע"ש, נמצא דס"ל עונג שבת הוא מצוה מן התורה דהא מתרגם קרא בהכי. וכן מצינו בגמרא דיבמות דף צ"ג ע"א תניא למען תלמד ליראה את ה' אלהיך כל הימים אלו שבתות וימים טובים, ופירש רש"י ז"ל הוי למד להזהיר שלא יבטל עונג שבת, בשביל תיקון הטבל ע"ש, וכתבו האחרונים בשם תשובת הרשב"א ח"א סי' קכ"ז שכתב זו היא דרשה גמורה שהתירה תורה להפריש שלא מן המוקף לענג שבת, ולכן אל תתמה לפי סברת התוספות דס"ל אסור מן התורה לתרום שלא מן המוקף, ואיך דחי ענג שבת איסור תורה, דגם זו היא דרשה גמורה שהתירה תורה בפסוק זה דלמען תלמוד לתרום שלא מן המוקף בשביל ענג שבת ע"ש, נמצא לדעת הרשב"א ענג שבת הוא מצוה מן התורה, וכן נראה דעת התנא יונתן בן עזיאל בתרגומו הנז"ל ודוחק לפרש דבריו שהוא אסמכתא בעלמא:

אמנם מצינו להרמב"ם ז"ל בהלכות שבועות פרק א' דהנשבע להתענות בשבת לוקה משום שבועת שוא ע"ש, משמע דס"ל התענית בשבת אסור מן התורה ומצינו להרשב"א בתשובה סי' תרי"ד שכתב על דברי הרמב"ם אפשר לומר שהוא סבור שאסור להתענות בשבת מדאורייתא מדאמרינן בברכות אלא מעתה שבתות וימים טובים דעל כרחיה אכיל ה"ן, אלמא בשבתות צריך לאכול פת מדאורייתא דומיא דימים טובים דהיינו ראשון של פסח דכתיב ביה בערב תאכלו מצות הכתוב קבעו חובה, וכן ליל ראשון של סוכות דגמרינן ט"ו ט"ו מחג המצות וכו' ע"ש, ואנא עבדא תמהני אמאי לא הביא הרשב"א ז"ל מקור לסברת הרמב"ם דסבר אסור להתענות מן התורה מהך ברייתא דיבמות דף צ"ג דיליף מקרא דלמען תלמד ליראה וכו' הנז"ל, מאחר דאיהו סבר בפשיטות שזו דרשה גמורה מן התורה:

וראיתי להרב ערך השלחן בסי' רמ"ב אות ג' שכתב דהרמב"ם ריש פרק למ"ד כתב דכבוד ועונג שבת מד"ס הוא, אבל להתענות בשבת נראה מדבריו בפי"א מה' שבועות דאסור מן התורה וכמ"ש הרשב"א והרדב"ז, ועיין מה שכתבתי בסי' תי"ח, ומדברי הטור סי' תקנ"ב משמע דאין חובה על האדם לאכול בשר ולשתות יין בשבת, ודוקא אם נמנע משום אבל הוא דאסור, וכן הוא בהדיה בתר"י פרק מ"ש וכו' ע"ש:

וראיתי להגאון צמח צדק בסי' כ"ח דס"ל בפשיטות עונג שבת דאורייתא כנז' שם בד"ה הרי אפילו וכו' ע"ש, והגאון פרי מגדים בחלק משבצות זהב בפתיחה הכוללת הראשנה אות י"ט כתב, ודע שי"א הלבשת ערומים דבר תורה משום דכתיב בה כה אמר ה' ועיון במנין המצות בשורש הא' ובמגילת אסתר למהר"י די ליאון ז"ל, וא"כ בעונג וכבוד שבת ויו"ט דכתיב בסוף כי פי ה' דבר הוה דבר תורה, וכמ"ש בצמח צדק סי' כ"ח וכו' ע"ש, ועיין להרשב"א ח"א סי' קכ"ז מ"ש בפשיטות דאליבא דאמת ענג שבת דאורייתא, ומה שהוכיח מן הסוגיא דגמרא ע"ש ויש להאריך בזה ואכמ"ל:

ואיך שיהיה אע"ג דיש מן האחרונים דנקטי עונג שבת דרבנן, ובדעת הרמב"ם יש פלוגתא, כיון דנראה עיקר כמ"ד עונג שבת דאורייתא צריך לכוין האדם בלבו בעונג שבת, שהוא מקיים מ"ע מן התורה, והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.