רב פעלים/ג/אורח חיים/יג

רב פעלים ‏ ג אורח חיים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. המנהג בעירינו בגדאד יע"א להטמין בצים על הקדרה מערב שבת כדי לאוכלן בשבת, וכך הוא אופן הטמנתם שמכסים הקדרה בכלי, אך אינני רחב כ"כ כדי לכסות גם השפה של הקדרה ולצאת חוץ לשפתם, ודרכם להניח הבצים סדורים ע"פ הקדרה דהיינו על שפתה סביב, ונסתפקנו אם מותר לאכול גבינה אחר אכילת הבצים האלה בלתי שהיית שש שעות שצריך לשהות בין בשר לגבינה, דמאחר שהכסוי קצר מעט תעלה הזיעה מן הבשר שבקדרה ותתפשט בכל הבצים ונבלעת בהם, והגם דהקדרה מכוסה ואותו מקום שאין בו הכלי לכסותו הוא מועט, מ"מ הזיעה של הבשר הוא עולה דרך שם ונבלעת בבצים, ועל כן נראה לנו דצריך להמתין אחר הבצים שש שעות לאכול גבינה, ולאו דוקא בכסוי קצר אלא גם בכסוי רחב שמכסה כל שפת הקדרה ויוצא חוץ לשפתה נראה לאסור אם לא ישהה ששה שעות, דהא הזיעה עולה לכסוי ונבלעת בו, וכיון דהבצים שלט בהם חום של הכסוי קולטים טעם של הבשר שבכסוי ונעשו כבשר, דדומה זה למ"ש מרן בש"ע סי' צ"ב סעיף ח' גבי מחבת של חלב שנתנה בכירה תחת הקדרה של בשר, דהזיעה עולה ונבלעת בקדרה ואוסרתה, וה"ה בנ"ד דמאי שנא והוא פשוט, על כן יורינו המורה על זה, ושכמ"ה:

תשובה. המנהג פה עירינו בג'דאד בהטמנת חמין אע"פ שכסוי הקדרה אינו רחב לכסות השפה כולה או הקדרה לצאת חוצה לה, הנה הם טחין וסותמין פה הקדרה סביב בעיסה של סובין, כדי לשמור חום הקדרה בקרבה שלא יצא הבל ממנה, דעיקר ההטמנה תלויה בזה, ויש שאין עושין עיסה של סובין לסתום פה הקדרה אלא סותמין אותה בחתיכת בגד שקושרין סביב וגם בזה נעשה סתימה מעליא ולא ישאר מקום אויר פתוח שיצא ממנו הבל, ונמצא בצים שהם מונחים על הכסוי או על הסתימה סביב מותרים לאכלן בחלב עצמו שהוא נ"ט בר נ"ט דהתירא דקי"ל כסברת מרן ז"ל דגים שעלו בקדרה של בשר אפילו בת יומא מותר לאוכלן בכותח, כמ"ש בסי' צ"ה, וכן כאן הזיעה נתנה טעם בכסוי ובסתימה והכסוי בבצים, ועדיין הם היתר, וכיון דמותר לאכלן בחלב כ"ש שיאכל אחריהם חלב תכף ומיד בלי שהיה ואין צריך קנוח והדחה. ואשר חשבתם בכה"ג לאסור אחריהם חלב בלי שהייה, דדמיתם זה לדין מחבת של חלב שנתנה בכירה תחת קדרה של בשר העומדת על האש דסי' צ"ב ס"ז, נשתבשתם בזה, דהתם ליכא נ"ט בר נ"ט דהתירא, כי הזיעה של החלב עולה בקדרה שיש בה בשר, והרי כאן תערובת דאיסורא, וזה פשוט:

והנה אע"ג דאיכא פלוגתא בדעת האחרונים ז"ל דאיכא דלא אמרינן נ"ט בר נ"ט באוכל לאוכל אלא רק מכלי האוכל, אבל באוכל ואוכל הכל נחשב אחד, והגאון פני אריה שהביאו פתחי תשובה סי' צ"ה סק"א ורמז עליו בשיו"ב ס"ל אדרבא באוכל ואוכל יש סברה לומר דין זה דנ"ט בר נ"ט טפי מכלי לאוכל, עכ"ז אלו שעושין הסתימה סביב השפה של הכלי מסובין לא חשיבי הסובין אוכל אלא הם כעץ בעלמא, ולכן אפילו יניחו הבצים על הסובין ממש יש בזה דין נ"ט בר נ"ט, גם לאותם הסוברים דאין דין זה נוהג באוכל ואוכל, ועוד דבאמת אין דרכן להניח הבצים שם, ועוד אפילו אם יניחום שם דיינו לחוש לסברה זו אם אוכלן בחלב עצמו, ולא בכה"ג דבא לאכול אחריהם חלב, וזה פשוט:

וכבר כתבתי בס"ד בסה"ק בן איש חי בהלכות שנה שניה פרשת שלח לך אות י"ג, ביצים שנותנים בקדרה שיש בה בשר חמין של שבת וסודרים אותם על הכסוי של הקדרה מסביב ומתבשלים מחום הקדרה המכוסה שהיא על האש שיש בה בשר חמין אין צריך הדחה וקנוח והמחמיר לעשות הדחה וקנוח בזה תבא עליו ברכה ע"כ. הנה טעמא דידי בהיתר ד"ז שם הוא משום דהו"ל ד"ז נ"ט בר נ"ט דהתירא דמותר משורת הדין לאכלן בחלב וכ"ש דמותר לאכול אחריהם חלב מיד בלי קנוח והדחה, ומה שכתבתי המחמיר לעשות קנוח והדחה תע"ב היינו משום דאיכא חומרא בעיקר הדין של נ"ט בר נ"ט בדגים שעלו בקערה בת יומא דאיכא דס"ל דאין לאכלם בכותח לכתחילה, ולכן כתבתי דהמחמיר גם בזה לעשות קנוח והדחה תע"ב, אבל באמת משורת הלכה ברורה דמותר גם בלא קנוח והדחה כלל:

והנה אע"ג דדברינו אלו אמורים על היכא דהכסוי סותם לגמרי ואין יוצא מהקדרה הבל לחוץ כלל כי באמת כן הוא דרך ההטמנה דפה עירינו יע"א, עכ"ז כיון דהשואלים בשאלה הנז' שאלו באופן שאין שם סתימה גמורה, אלא יש מקום אויר סמוך לשפת הקדרה שיוצא ממנו הבל מהקדרה ומגיע לביצים עצמן, על כן צריך אני להשיב תשובה גם על אופן זה. ונראה גם בכה"ג שורת הדין מחייבת דמותר לאכול אחר ביצים אלו גבינה מיד, ורק יעשה קנוח והדחה ורחיצת ידים, דאע"ג דקי"ל הזיעה אוסרת בכ"מ עכ"ז בכה"ג דאינו אוכל ביצים אלו בחלב אלא רק רוצה לאכול אחריהם חלב מיד יש להתיר בזה דשאני טובא, והוא דמ"ש רז"ל אכל בשר אינו אוכל אחריו גבינה עד שישהה, יש בזה שני טעמים הא' הוא טעם שכתב הרמב"ם שהוא משום הבשר שבין השינים, וטעם הב' מ"ש רש"י ז"ל לפי שהבשר מוציא שומן ומושך טעם עד זמן ארוך, ואיכא נפקותא לענין דינא משני טעמים אלו כנודע, וכיון דקי"ל כמרן ז"ל דס"ל לחוש לשני הטעמים לכן אסרינן לאכול גבינה אחר תבשיל של בשר אע"ג דאינו אוכל הבשר דחוששין לטעם רש"י ז"ל שמושך טעם עד זמן ארוך וחשבינן כאלו אוכל בשר דהא איכא טעם בשר, ולכן מהאי טעמא אסרינן גם בשותה מרק צלול, וכל זה הוא משום הטעם של הבשר דאית ביה, אך ביצים אלו דנ"ד אפילו אם יצא הבל מן הקדרה דרך אותו אויר פתוח ומגיע לבצים אין נבלע בהם זיעה מממשות של הבשר, וגם אין בבצים טעם בשר אפילו משהו, וליכא הכא טעמא דרש"י ז"ל שכתב לפי שהבשר מוציא שומן ומושך טעם עד זמן ארוך מאחר דלא חזינן שהגיע דבר ממשי בעין אל הבצים ואין נרגש בהם אפילו קצת טעם כדי שימשך זמן ארוך, ולכן נהי דאין לאכלם בחלב משום דבלעי טעם בשר לא אסרינן לאכול אחריהם חלב מיד:

וראיתי להרב פרי הארץ ח"ב סי' י"ד שציין עליו בשיו"ב שנשאל על משקה שעושין לחולה באופן זה שמביאין קדרה ונותנין לתוכה מרק תרנגולת שמינה ומי ורדים וכעכין ותפוחים ואגסים וסממנים שחוקים וחתיכת תרנגולת ובתוך הקדרה משימין כוס ריקן וסותמים פי הקדרה וטחין הכיסוי היטב שלא יצא הבל ומרתחין אותה על האש וע"י הרתיחה עולה ההבל ומזיע הכסוי ומקבל כל כח שיש בקדרה ואותה הזיעה נופלת לתוך הכוס ריקן שבתוכה עד שתתמלא הכוס מן הזיעה ההיא ומשקין אותה לחולה, ונשאאל בזה אם בריא שתה זיעה זו אי שרי לאכול אחריה גבינה בלי שום שהיה או לאו והשיב להחמיר בהיכא דעושין המשקה הנז' מן בשר בהמה שצריך שהייה כדי לאכול גבינה אחריו ע"ש. התם שאני דהזיעה יוצאה מן הבשר בעין דאע"ג דהזיעה זו יוצאה גם משאר דברים המתערבים עם הבשר הנה בודאי יש בה חלק גדול מן הבשר עצמו, ולכך כתב דיש להחמיר להצריכו שהייה, אבל בנ"ד אין יוצא מן הקדרה זיעה ממשית בעין אלא רק הבל בעלמא שאין נרגש בבצים שום טעם של בשר ולהכי יודה הרב בזה דאין להחמיר להצריכו שהייה:

מיהו ודאי דאין לאכול בצים אלו בחלב, דעכ"פ בלעו מזיעת הבשר בלתי הפסק כלי, ולכן אע"ג דמותר לאכול גבינה מיד צריך לעשות קנוח והדחה ורחיצת ידים, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.