רב פעלים/א/אורח חיים/ד

רב פעלים ‏ א אורח חיים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. באחד שלא היה לו תפילין של יד דנתנו לאומן לתקנו, והוכרח ללבוש תש"ר בלבד, ולברך עליו כמ"ש בסי' כ"ו, ואחר שלבש תש"ר הביאו לו תש"י ללבוש, אם יוכל ללבשו בעוד תש"ר בראשו, או"ד צריך להסיר תש"ר וילבש תש"י תחלה, ואחריו תש"ר. יורינו המורה לצדקה, ושכמ"ה:

תשובה. דבר זה מפורש יוצא בספר הלכות קטנות ח"א סי' נ"ג, ופסק שצריך להסיר תש"ר וילבשם כסדרן יע"ש. והגאון חיד"א ז"ל בברכ"י סי' כ"ו סק"א הביא ממהר"י מולכו ז"ל, שהוכיח מדברי מרן בב"י, דאם שכח ולבש תש"ר תחלה דאין צריך להסירה, ובשיו"ב הביא משאלת יעב"ץ נמי דאין צריך להסירה, ודלא כהלכות קטנות, והביא סיוע לדבריו מדברי הט"ז בסי' תרפ"ד דס"ל כן להדיא, ודייק לה מדברי מרן ז"ל, ושם בט"ז הביא מן אבודרהם שצריך להסירה כדי שיניחם כסדרן, וסברא זו מן הר' גרשון ז"ל, ודייק לה מהא דקתני כל המצות מעכבות, בעי רבי ירמיה אפילו הקדים תש"ר לתש"י, א"ל אף אנא סבר מימר כן, ומדקתני מעכבות ש"מ שאם הניחם כן לא יצא, אלא צריכין להניחן כסדר מצותן, ומרן ז"ל בב"י סי ק"מ העתיק דברי האבודרהם מ"ש בשם הר' גרשון ז"ל, אך לא העתיק זה, נמצא לפ"ז סברת הרב הלקט ז"ל היא סברת הר' גרשון שהביא האבודרהם, ודייק לה מהגמרא הנז':

והנה הגמרא דירושלמי דהקשו ממנה האחרונים על הט"ז ז"ל, הכי אתמר במעשר שני פרק ה' הלכה ה', אית תניי תני כל המצות שבתורה מעכבות, רבי אחא בר פפא בעי קומי ר"ז אפילו הקדים תש"ר לתש"י, א"ל אף אנא סבר כן. ומזה הלשון מוכח דאיירי שכבר לבש תש"ר קודם תש"י, ושואל אם גם זה מעכב, והשיב לו שגם זה מעכב, ומוכרח לומר דדין של העכבה בזה ר"ל שצריך לסלק תש"ר מעליו, ויחזור ויניחם כסדרן:

וראיתי להגאון מש"ז ז"ל סי' תרפ"ד ס"ק ד' וז"ל, עמ"א אות ה' דדמי להקדים תש"ר לתש"י, ולכאורה היינו אם הניח שתיהן, הא הניח תש"ר לבד צריך לחלוץ מיד ולהניח תש"י קודם שיהיה בין עיניך שתים, ועיין א"ר כל שהניח ש"ר על הראש תו אין צריך ליטלו משם, ומניח מיד תש"י, וכ"מ בסי' כ"ה עכ"ל. ולפ"ז יש תרי גווני בדבר זה, והם הא' אם הניח ש"ר תחלה ואח"כ הניח של יד אם צריך להסירן ולהניחן כמצותן, ואופן הב' הוא אם הניח ש"ר ועדוין לא הניח של יד, אם צריך להסיר ש"ר כדי להניח של יד תחלה, ולפ"ד הגאון מש"ז באופן הראשון ס"ל דאין צריך להסירן, כיון שכבר לבש של יד אחר ש"ר, אבל באופן השני דעדיין לא לבש על יד, יסיר ש"ר כדי להניח ש"י תחלה. ודברי הירושלמי הנז"ל אפשר לפרשם דאיירי כאופן הראשון, ואפשר לפרשם דאיירי כאופן השני, דעדיין לא הניח של יד:

וראיתי להרב חקרי לב א"ח סי' ז' שכתב יש לחקור במאי דקי"ל בכתיבת פרשיות תפילין דאם כתבן שלא כסדרן פסול, אם הקדים פ' והיה כי יביאך לפרשת קדש, שעיקר הפיסול הוא בקדימת פרשת והיה כי יביאך, וא"כ י"ל כמאן דליתיה דמי, וכתיבת פ' קדש נשארה בכשרות, וכגון בתש"ר שנכתבה כל פרשה בקלף אחר, או"ד גם כתיבת פ' קדש בפיסול הוי כיון ששינה בסדר, ומתשובת הרשב"ש סי' תרל"ב נראה, דאם שינה בשני פרשיות אחרונות, גם הראשונות נפסלו, אך למהרי"ך החולק עליו ס"ל דלא נפסלה הראשונה. ונראה פשוט דנקטינן להחמיר כהרשב"ש, שהיה גדול בחכמה, וכ"ש להחמיר, והגם דנראה מן דבר שמואל סי' ש"ב הפך הרשב"ש, י"ל אילו ראה דבריו היה מודה לו, מיהו מדברי מרן ז"ל בב"י סי' ל"ב נראה להדיא דס"ל, הראשונה דקודם פיסול כשרה, וא"כ נראה ודאי דנקטינן להכשיר, ומ"מ בעיקר חקירתינו אין מכל מ"ש ראיה להכשיר וכו', ומכאן תשובה לתשובת עבודת הגרשוני סי' ס' וכו' יע"ש:

עוד ראיתי להרב חק"ל שם בסי' ק"י, שחקר חקירת חכם בסדר יוה"כ, דקי"ל אם הקדים אחד לחבירו לא עשה כלום, די"ל דאם עשה איל ושעיר קודם עבודת היום בין בשוגג בין במזיד, ורוצה לתקן אחר שכבר הקריב עבודת היום, אם נפסל גם עבודת היום, כיון שנעשה בפיסול והקדים המאוחר ואיחר המוקדם, וא"כ צריך להקריב עבודת היום פעם שנית ואח"כ האיל ושעיר המוספין, או"ד כל מעשה האיל ושעיר כמאן דליתיה, כיון דמדינא עבודת היום קודם, והו"ל עבודת היום כאלו נעשה בכשרות, ודי במה שיקריב פעם שנית אחר עבודת היום את האיל והשעיר. וכן חקר כזאת בענין קדימת דם שעיר למתן דמו של פר בפנים או בהיכל. ופלפל הרב לעשות דיוקים מדברי הרשב"ם, ולא מצא הוכחה לפשוט דברים אלו, וכתב מעין זה נסתפק הרב בית יעקב סי' כ"ח, במאי דקי"ל קנה מן הבעל ואח"כ מן האשה, דיכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי וכו' שהביא ראיות לזה ודחה הרב ראיותיו, ובסו"ד הביא דברי הגאון מש"ל בפרק וא"ו מהלכות אישות הלכה א', שנסתפק מעין זה במאי דקי"ל דצריך שיהיה התנאי קודם למעשה, אם הקדים המעשה ואח"כ התנאי, ואח"כ כפל המעשה, אם יועיל, והביא ראיה מדברי מהרי"ק ז"ל וקצת גדולי הדור דמהני, ומדבריהם היה נראה קצת ראיה לנ"ד, גם ציין על ספק שהעתקתי לעיל בכתיבה שלא כסדרן, וכתב דמשם יש ראיה לחקירות אלו ע"ש:

והנה אנא עבדא ראיתי בספר תורה לשמה כ"י, שנשאל בספק זה של התפילין שנסתפק בו הרב חק"ל ז"ל, ופשיט ליה מש"ע א"ח סי' ק"ח סעיף א', טעה או נאנס ולא התפלל שחרית יתפלל מנחה שתים, הראשנה מנחה והשניה תשלומין, ואם הפך לא יצא ידי תפלה שהיא תשלומין, וצריך לחזור להתפלל אותה, וה"ה בכל מקום שצריך וכו', ודין זה למדו מרן ז"ל מדין שכתב בסעיף יו"ד, טעה ולא התפלל מנחה בשבת מתפלל במוצאי שבת שתים של חול, מבדיל בראשנה ואינו מבדיל בשניה, ואם לא הבדיל בראשנה והבדיל בשניה שניה עלתה לו, ראשנה לא עלתה לו, ועיין בלבוש סעיף א' דצריך להיות הראשנה לשם מנחה, והשניה לתשלומין, מטעם תדיר קודם, ועיין סי' תכ"ד ותרפ"ד ס"ג וס"ל תדיר קודם מעכב גם בדיעבד, אך הט"ז ס"ל אין התדיר מעכב בדיעבד, והיינו טעמא הכא דלא יצא, מפני שהיפך סדר תקנות חכמים שהתקינו להקדים חובת שעתא ברישא מפני מעלתה דחביבה מצוה בשעתא ע"ש, ואיך שיהיה מצינו סדר זה מעכב גם בדיעבד, ועכ"ז אם היפך לא נפסל אלא הראשונה ולא השניה, ואע"ג שהתפלל מנחה כיון בה שתהי' שניה ואדעתא דשניה התפלל, אפ"ה לא נפסלה ואמרינן דיתפלל התשלומין, וממילא תהי' המנחה ראשנה, ולכן ה"ה הכא אע"ג דבשעת שכתב קדש הי' בדעתו שהיא שניה, עכ"ז לא תיפסל אלא יכתוב אחריה והי' כי יביאך, מפני כי הפיסול היה בראשנה, ומעת כתיבתה נפסלה וכאלו אינה. ושוב הביא המחבר שם דין עבודת יוה"ך, בהיכא דהקדים דם השעיר לדם הפר, ופלפל בזה, ואח"כ הביא עוד ספק כיוצא בזה בדין הסוטה, היכא דכתב הפרשה קודם שעשה לה השבועה, דפסולה וצריך לכתוב אחרת, אם צריך להשביעה פעם שנית, אחר שכותב הפרשה שנית, וכל ספיקות אלו של תפילין ושל הזאות ושל סוטה נפשטו מדין התפלה הנז'. ועוד הביא ראיה לכל הנך ספיקי, מדברי הר"ש ז"ל בפירושו למתניתין דנגעים פרק י"ד משנה יו"ד, שהביא מ"ש התוספתא עד מועלין בשמן וכו', הקדים מתן שמן אחר מתן דם, הקדים מתן בהנות למתן שבע ונשפך הלוג, יביא לוג אחר ויתחיל בתחילה ע"ג בהנות. הקדים דם בוהנות זו לזו, יחזור ויתן על בוהנות כסדרן, ופירש הר"ש ז"ל הקדים דם בוהנות למתן שבע, כלומר נתן אלו ואלו אלא שהקדים, יתחיל בתחלה ע"ג בוהנות, דמתן שבע עלו לו וכו' ע"ש, והביא עוד שם דברי מהר"י קרקום ז"ל שהביא דברי התוספתא והר"ש הנז', וכתב שגם דעת הרמב"ם דמתן שבע עלו לו, וכתב המחבר דגם מהכא נפשטו כל ספיקות הנז', יע"ש:

והנה נראה דכל ראיות אלו שהביא המחבר ז"ל הנז', נעלמו מהגאון חק"ל ז"ל, ומכל ראיות אלו יהיה סיוע לדין הגאון עבודת הגרשוני ז"ל שהביאו הרב חק"ל ופקפק בו, ולפי מה דדייק הרב חק"ל מסברת הרשב"ש ז"ל, איכא לאקשויי על הרשב"ש מכל מקומות אלו, גם עוד לפי העולה מאותם מקומות הנז' קשא, דאמאי קאמר בירושלמי אם הקדים תש"ר לתש"ו דמעכב, דמשמע שצריך להסירן ולהניחן כסדרן. ונ"ל בס"ד ליישב דלהירושלמי אינו מעכב מדינא אלא למצוה מן המובחר, והיינו כיון דאפשר לו להסירן ולהניחן כסדר מצותן, ואין כאן חשש ברכה, דבאמת אינו צריך לברך עוד הפעם, להכי מעכב דבר זה לחייב אותו לכתחילה להסירן ולהניחן כסדרן, כדי לעשות מצוה מן המובחר, אבל בדין התפלה הנז"ל כיון דצריך להתפלל מחדש, ולברך כמה ברכות, מודה הירושלמי בזה דאין צריך לחזור להתפלל הראשונה משום חומר ברכה, וכן גבי הזאות דיוה"כ שצריך לשחוט מחדש ביום הכיפורים, אמרינן די בראשון ולא עבדינן שחיטה, שיש בה איסור מלאכה מחדש, וכן גבי סוטה משום חומר שבועה לא עבדינן שבועה פעם אחרת משום מצוה מן המובחר, וכן בדין פרשיות דתפילין נמי י"ל לא גנזינן כתבי הקודש משום מצוה מן המובחר, ומכשרינן בזה. מיהו עדיין קשא לי בדין הזאות המצורע הנז' בתוספתא, לפי פירוש הר"ש ומהר"י קרקוס ז"ל דמתן שבע עלו, אמאי לא יעשה עוד הפעם מתן שבע, כדי לעשות מצוה מן המובחר כסדרן האמיתי, ומאי שנא הא מהך דהקדים תש"ר לתש"י דקאמר בירושלמי שצריך להסירן ולהניחן כסדרן, ויש ליישב קצת בדוחק:

וראיתי להר"ש ז"ל שם במסכת נגעים פרק י"ד משנה ח' שהביא דברי התוספתא, וז"ל היו שני כהנים מקבלים את דמו אחד בכלי ואחד ביד, זה שקיבל בכלי מקבל תחלה, וזה שקבל ביד מקבל לאחריו, ואם שינה כשר וכו'. וסיים הר"ש אם נשפך של כוס דיחזור ויקבל בכוס ע"ש, ומסתמא נראה דאינו צריך לקבל עוד הפעם ביד ג"כ, ואע"ג דהשתא הוו שלא כסדרן דיד קדים, והייני משום דבדיעבד אם שינה כשר, ויש לפלפל קצת בזה ואין פנאי עתה:

ובהיותי מתבונן בענין זה נזכרתי תשובה אחת בשו"ת מהר"י מברונא ז"ל, בסי' למ"ד ובסי' ל"ג, בדיינים שישבו לחלוץ ושכחו להקרות ליבם וליבמה קריאה קמייתא וחלצה, ואח"כ נזכרו שלא קראו, והתחילו להקרות על הסדר, ולחזור ולחלוץ שנית, וירקה וקראה כמשפט, ונסתפקו אי שפיר עבוד הכי כדי לעשות על הסדר, או שמא הואיל ואין הסדר מעכב, היה להם להקרות כל הקריאות אחר החליצה וגם הרקיקה, ולא לחלוץ שנית, גזרה שמא יאמרו חליצה קמייתא לית בה ממשא, ונפיק מינא חורבא, כדאמרינן כה"ג בפרק מצות חליצה, ותירוק ומה בכך ומשני נפיק מיניה חורבא. והסכים הגאון ז"ל דשפיר עבדו לחלוץ שנית ולעשות המצוה על הסדר, ולא חיישינן הכא לחורבא ע"ש. ולפ"ז ה"ה כאן בנידון השאלה דצריך להורות כסברת הלקט ז"ל, דיסיר תש"ר ויניחם כסדרן לעשות מצוה מן המובחר כסדר מצותן:

והנה הרואה יראה בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות, דאיכא טעמא רבא להקדם תש"י לתש"ר, על כן יש להורות בנידון השאלה שכבר לבש תש"ר ואח"כ הביאו לו תש"י, שיסיר את תש"ר מעליו ויניחם כסדרן, ואם הוא אשכנזי שמנהגם לברך שתי ברכות לא יברך על תש"ר כשיניחם אחר תש"י, מפני שכבר בירך עליו כשהניחו בתחלה, מיהו המנהג של צפת"ו שהביא הרב הלק"ט ז"ל באם תש"ר ותש"י לפניו, ופגע בתש"ר תחלה, שילבשנו ויברך עליו, וחוזר ופושטו ואח"כ לובשו כדרכו, אחר שיניח תש"י, הנה בזה ודאי לא אריך למעבד הכי, ויפה טען על זה הגאון יעב"ץ ז"ל ופשוט:

ואחר עלות הלכה זו בדין התפילין הנזכר בשאלה, יש לי לדון עוד דבר אחר כיוצא בזה, והוא דאם לא היה לו טלית אלא רק תפילין בלבד, והוכרח להניחם לקיים מצות הנחת תפילין, ואחר שהניח התפילין הביאו לו טלית, דלא אריך ללבוש הטלית בעוד התפילין עליו, אלא יסיר התפילין וילבש הטלית, ואח"כ יניח התפילין בלא ברכה, כדי שיבואו שתי מצות אלו כסדרן, יען דחזינן לרבינו האר"י ז"ל בשער הכונות דף ד' ע"ד, שנתן טעם הכרחי לקדימת הטלית לתפילין, ועיין עוד שם בדף וא"ו ע"ד, וזה ברור, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.