שו"ת רדב"ז/א'תרמה
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף ושש מאות וארבעים וחמישה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן רפב]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(רפב) על מה שכתב הרב פ"ז מנדרים שהרי לא נדר מאיש אחד כדי שנגזור עליו אלא מאומה כולה שאם אי אפשר לישא וליתן עם זה ישא ויתן עם אחר והגיה וזה לשונו וקאי על מה שאמר שהרי לא נדר מאיש אחד כדי שנגזור עליו וכן תמצא מבואר בדברי הר"ן בפ' אין בין המודר וראוי להיות כאן אלא מאומה כולה בסוף אך לא מצאתיו בספר ע"כ. כוונת הגהתו שזה הלשון אלא מאומה כולה לא נכתב במקומו אלא בסוף הלשון היה ראוי שיכתב ע"כ. וכן כתב ג"כ הטור כמו הר"ן בשם הרמב"ם ואני חושד שמא טעות הוא בספרים שהרי לא כתבו לשון הרב בעצמו אלא הענין ושמא הרמב"ן הוא שכתב לשון זה בהלכות נדרים שלו ומכל מקום לשון הרב מתוקן ובמקומו שאמר שהרי לא נדר מאיש אחד כדי שנגזור עליו אלא מאומה כולה ובמלת כולה גלה טעמו של דבר שאין ראוי לגזור עליו וצריך לילך לבקש אומה אחרת לישא וליתן עמהם אבל הנודר מאיש אחד ליכא האי טעמא שאם אי אפשר לישא וליתן עם זה ישא ויתן עם אחר וטעם הגזרה הוצרך לפרש בהדיא אבל מה שלא גזרו לא היה צריך טעם וכלל אותו במלת כולה וברור הוא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |