שו"ת רדב"ז/א'תמ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־09:06, 20 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת רדב"זTriangleArrow-Left.png א'תמ

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת   סימן א'תמ   רדב"ז
 [סימן אלף וארבע מאות וארבעים - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן סז]

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(סז) שאלת ממני ידיד נפשי על מה שכתב הרמב"ם פ"ו מהלכות יסודי התורה וז"ל כל השמות האמורות במיכה חול אם שמות ההויה בכלל או לא. ותו אם השם הנזכר בסוף הפרשה בכלל דכתיב כל ימי היות בית האלהים בשילה או לא דכיון דסתם הרב ז"ל משמע דהכל בכלל וקשה הדבר וצריך טעם:

תשובה גרסי' בפרק שבועת העדות כל שמות האמורים בנבות קדש ובמיכה חול ר' אליעזר אומר בנבות קדש במיכה יש מהם קדש ויש מהם חול אל"ף למ"ד חול יו"ד ה"א קדש חוץ מזה שהוא אל"ף למ"ד והוא קדש כל ימי היות בית האלהים בשילה פשטא דהא מלתא משמע דפליגי בתרתי ת"ק ס"ל דכולם חול אפילו ההויות ור' אליעזר ס"ל דשם יו"ד ה"א קדש וגם כל ימי היות בית האלהים בשילה אעפ"י שהוא אל"ף למ"ד קדש הוא וסתם הרב ז"ל דבריו כת"ק וכן הם דברי רש"י ז"ל שכתב במיכה חול כגון לו בית אלהים וכגון הקדש הקדשתי הכסף לה' מידי לבני יו"ד ה"א קדש וה"ק הקדש הקדשתי וגו' הרי הוא אסור עלי כהקדש גמורים שהם להשם עד שאתננו מידי לבני לעשות פסל ומסכה וכן נכח ה' דרכיכם כלפי שכינה אמר ע"כ. הרי לך בהדיא דלדעת ת"ק אפי' שמות ההויה חול וכן נראה ממה שנחלקו ר' אליעזר ור' יהושע על השמות האמורים בגבעת בנימין ואין כתוב שם אלהים אלא אחד והשאר כולם שם ההויה ודוחק הוא לומר דאגב דנקט בהנך דלעיל כל השמות נקט נמי הכא כל השמות אע"פ שאין שם אלא אחד אלא ודאי בכל השמות נחלקו וכן דעת הרא"ש ז"ל דכתב עלה דהך דגבעת בנימין ז"ל נ"ל דהאי כל לאו דוקא דהא דכתיב וישאלו בה' לאמר על כרחין בשם ממש שאלו אלא אהא דכתיב ויאמר ה' יהודה יעלה בתחלה ויאמר ה' עלה אליו אהא קאמר ר' אליעזר חול כדמפרש טעמא וכי מבטיח ואינו עושה ע"כ. וכן נראה דעת הר"ן ז"ל שכתב במיכה חול כגון בית אלהים וכגון הקדשתי הכסף לה' מידי לבני ע"כ וא"ת מאי טעמיה דר' אליעזר דגבי מיכה מחלק בין השמות ולגבי גבעת בנימין אמר שכולם חול וי"ל דלגבי מיכה איכא לפרושי שמות ההויה הכי והכי ולהכי מוטה לפרשם כפשטן שהם קדש אבל גבי גבעת בנימין אי אפשר לפרש שהם קדש מטעמא דאמר וכי מבטיח ואינו עושה והרב ז"ל פסק כת"ק דרבי אליעזר שמותי הוא וטעמיה דת"ק דעובדי עכו"ם כדי להעלות יראתם היו מכניסים לה שם המיוחד שבשמות התורה על המציאות וכן ראיתי שכתבו מקצת מפרשים על פסוק אז הוחל לקרוא בשם ה' אז התחילו לכנות שם עכו"ם ולקרוא לה שם ה'. עוד יש מחלוקת שניה בין ת"ק ורבי אליעזר דלת"ק קרא דכל ימי היות בית האלהים בשילה אינו בכלל השמות האמורים במיכה אלא סיפור הכתוב הוא ופשיטא דהוי קדש דמי הכניסו בכלל עד שנצטרך להוציאו ור' אליעזר סבר דתני הטעם שלא יטעו לומר שגם זה בכלל פרשת מיכה צריך להוציאו בהדיא והיינו דקתני חוץ מזה וכו' ויש כאן שטה אחרת שלא נחלקו בשמות ההויה כלל אלא בשמות המשותפים כגון אדני אלהים ולא נחלקו בגבעת בנימין אלא בשם הראשון כגון וישאלו באלהים לאמר ואל תתמה על אמרו כל השמות ואין שם אלא אחד דהכי נמי אמרינן כל השמות האמורים בלוט ואין שם אלא אחד דהכי איתא בגמ' כל השמות האמורים בלוט חול חוץ מזה שהוא קדש ויאמר לוט אליהם אל נא אדני אם נא מצא עבדך חן וגו' מי שיש בידו להמית ולהחיות זה הקב"ה ואין בפרשה זולת שני שמות. וא"ת כיון דת"ק מודה לרבי אליעזר בשמות ההויה למה הוצרך הוא לומר אל"ף למ"ד חול יו"ד ה"א קדש וי"ל משום דבעי לפלוגי באל"ף למ"ד ולומר חוץ מזה כל ימי היות בית האלהים בשילה אגב זה אמר גם כן אל"ף למ"ד חול יו"ד ה"א קדש אע"ג דת"ק נמי מודה בה ושיטה זו דחוקה מאוד והשוטה הראשונה נכונה מאד ועולין דברי הרמב"ם ז"ל כהוגן:

כללא דמלתא דלת"ק דקי"ל כוותיה אם היה [צורך] למוחקו מוחק ואינו נמנע ואם לא היה צריך למחקן ומחקן אין לוקה עליהם וללא צורך אסור למוחקן דלא גרע מכל שאר כתבי הקדש דאסור למחקן וכתבתי זה לאפוקי מדעת הרד"ק ז"ל שכתב בפי' המקרא דמספיקא אין נמחקים וזה אינו נכון דאי משום דפליג רבי אליעזר הא לא קי"ל כוותיה דשמותי הוא ואם מפני הספק פי' המקרא אנו אין לנו אלא מה שקבלו הם ז"ל בפי' הכתובים ואפי' שיראה בתחלת העיון שהוא נגד פשט הכתובים כי מפיהם וקבלתם אנו חיים וכ"ש הכא דמתפרשי קראי שפיר וכדכתיבנא אבל כל ימי היות בית האלהים בשילה קדש הוא לכ"ע ואינו נמחק ואם מחקו לוקה עליו כשאר השמות:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון