קובץ על יד החזקה/שופר/ג

קובץ על יד החזקה ‏ שופר ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ד

שיעור תרועה כשתי תקיעות וכו'. הראב"ד השיג על רבינו שהוא סובר בפי' דשלש יבבות שלשה טוטין הן וכן הביאו הר"ן. ומ"ש הה"מ בזה צ"ע, תירוץ הא' שנסתפק לו שיעור התקיעה לפיכך לא הביאה מה יענה לקושית הר"ן כי איך יקרא פשוטה טו וחצי כי בפירוש אמרה המשנה שיעור תרועה כשלש יבבות ושיאמר שהיבבא שלשה טוטין לדעת רבינו אע"פ שכבר אמר הוא להיפך בפירושו דברי הרב וכן הוא וכו' היה מודה זה אלא שאי אפשר כי היכן נזכר שהיבבות הן ט' שאמר הרב שיעור שלשה שברים כט' יבבות באמרו תרועה גם שנאמר שיעור כל אחד מג' שברים דוחק גדול וגם עיקר חסר שהיה לו לפרש שיעור תרועה ג' יבבות כדי שיתלה השבר בתרועה, סוף דבר שדברי רבינו צריכין פירוש, ולקושית הר"ן אפשר לומר כיון שנסתפק לנו התרועה וכו' ואפשר שהוא שברים וכו' ואפשר שהוא שניהם ביחד וכו' הרי שתי פשוטות כתרועה א' אלא שהרב מיד אמר שיעור ג' שברים כתרועה הנה שידע התרועה ועם זה יוקשו ג"כ דברי הה"מ. עוד היה אפשר לומר שהרב תירץ קושית הר"ן באומרו שנית שיעור ג' שברים כתרועה כי שיעור התקיעה יהיה שבר וחצי ודוק. מ"מ לשון רבינו אינו נכון כי איך אמר שיעור ג' שברים כתרועה כי התרועה הידועה במשנה היא שלש יבבות שהם ג' טוטין ואם פסק כברייתא להיפך הל"ל שיעור תרועה כשלשה שברים שהברייתא סוברת שהשברים הם התרועה וכמו שפי' אביי ודוק. סוף דבר שדברי רבינו מגומגמים הרבה למי שעיין בגמ' ואפילו עם תיקון הראב"ד לא די כי מאחר שכתב רבינו שהתרועה נסתפק בה וכו' איך יאמר שיעור תרועה כשלשה שברים שהוא לשון הברייתא ופירושו שהתרועה ג' שברים עצמן הרב ד"ע ועי' מ"ש בש"י בפ"ד דר"ה ד"ה לא וכו':

י

ואחר שגומר הש"ץ ברכה רביעית וכו'. ודלא כריב"נ דס"ל במתני' דכולל מלכיות בר"ה עם קדושת השם ואינו תוקע אלא כר' עקיבא דאמר ליה אם אינו תוקע למלכיות למה הוא מזכיר ובגמ' מקשה רחמנא אמר ליתקע אלא לימא תשע הואיל ואשתני וכו'. ובאמת קשה מאד למה דוקא תשע, ואפשר לומר דהא אמרי' שם בגמ' לחד מ"ד דהני עשרה כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם ומקשה תלמודא ט' הויין ומשני בראשית נמי מאמר הוא דכתיב בדבר ה' שמים נעשו, והקשה בס' י"ת למה לא קשיא להמקשה על מתני' דאבות בעשרה מאמרות נברא העולם וכו' ע"ש תירוצו. ונראה דהנה אמרי' במס' מכות דף י"א אמירה רכה דבור קשה וא"כ ט' מאמרות המה רכים ובראשית שנאמר בדבר ה' היינו קשה להפרע מה"ד מן הרשעים ומעתה בר"ה לא היה לנו להזכיר מה"ד כלל ומש"ה קשיא ליה להמקשה דבר"ה לא היה לנו להזכיר מאמר דבראשית שלא להזכיר מה"ד בר"ה ומש"ה על המתני' לא הוה קשיא ליה דידע לה להא דבראשית מאמר הוא רק על שנתן טעם זה לאמירת עשרה פסוקים בר"ה ע"ז קשיא ליה וע"ז תירץ לו התרצן אעפ"כ אמרי' בר"ה י' פסוקים ע"ש עשרה מאמרות ואע"פ שאין להזכיר מה"ד בר"ה מ"מ כיון שתוקעין נסתלק מה"ד ובא מדה"ר כדכתיב עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר. ומעתה כל זה אי תוקעין למלכיות אבל לריב"נ דס"ל דאין תוקעין למלכיות שפיר אקשי ליה ר"ע כיון דאין תוקעין ואשתני בזה לא היה לנו לומר כ"א תשע שלא להזכיר מה"ד במלכיות והיה סבור ר"ע דטעם דעשרה פסוקים כנגד עשרה מאמרות. והארכתי בזה בדרוש ר"ה:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.