עמר נקא/שמות/ו

עמר נקא שמות ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

וידבר אלהים דבר אתו משפט קשה מי הצריכו לפי' זה ומנא לו י"ל דקשה לו מה שאמ' וידבר אלהים ויאמ' אני ה' דמשמע שמדת הדין אמרה לו אני מדת רחמים וזה דבר זר לכך דבר אתו משפט וכאלו נכתב וידבר ה' משפטים אל משה:

אני ה' נאמן לשלם שכר ובלשון זה מצינו שהות נדרש בכמה מקומות אני ה' נאמן לפרע פי' אע"ג דבא לומ' שלשון אני ה' ר"ל נאמן רמז לנו בכאן שייך לשון נאמן לשלם שכר ולשון נאמן ליפרע נאמן לשלם שכר כדפרש"י בהדיא לשלם שכר לאבות ונאמן ליפרע דקאי אדלעיל למה הרעות ואמ' לו נאמן ליפרע על מה שאמרת וגזר פורענותו באמרו עתה תראה אשר אעשה לפרעה וכדפרש"י העשוי לפרעה תראה ולא העשוי לשלשים ואחד מלכים:

אני ה' נאמן לשלם שכר למתהלכים לפני ובלשון זה מצינו שהוא נדרש בכמה מקומות אני ה' נאמן ליפרע וכו'. קשה מאחר שכתב ובלשון זה הוא נדרש בכמה מקומות למה הוצרך עוד לכתוב הדומים לו. ועוד למה הקדים הכתו' אצל עונשין לאותו שכתו' אצל קיום מצוה שהרי הוא העיקר בכאן שנקרא זה על פרשה זו ר"ל אני ה' נאמן לשלם שכר טוב למתהלכין לפניו היינו לאבות הראשונים. וא"כ בדין היה להקדים מקרא של קיום מצוה שממנו אנו למדין ומה לו למקרא של עונשין. י"ל שאם היה מביא מקרא של קיום מצוה קודם אותו של עונשין הייתי אומ' שאין זו תוכחה שכך פירושו ושמרתם מצותיו עשיתם אותם לפי שאני ה' כלומ' כי מלך גדול אני וכדאי אני שתיראו מפני ותעשו כאשר אני מצוה ולא הייתי מפרשו נאמן לשלם שכר לכך הקדים מקרא של עונשין ששם איני יכול לפרשו וחללת את שם אלהיך מפני שאני ה' גדול ונורא דח"ו אדרבא איפכא ועל כרחך אני צריך לפרשו אני ה' נאמן ליפרע. ואחר שהביא מקרא של עונשין הביא אותו של קיום מצוה כלומר כשם שאותו של עונשין ר"ל אני ה' נאמן ליפרע כך אותו של קיום מצוה ר"ל אני ה' נאמן לשלם שכר טוב:

ג

וארא אל האבות נראה דרש"יבא לפרש דמלת וארא לא קיימא למלת באל שדי דהא נראה להם בשם ד' אותיות והוא בכמה מקומות זכר שם בן ד' אותיות בדבור ה' אל אברהם וגם במראה כתי' היה דבר ה' אל אברהם במחזה וכן במילה כתי' וירא ה' אל אברהם ולכך אמ' וארא אל האבות בכמה מראית נראתי להם אבל באל שדי הבטחתים הבטחות אבל הדרש דקאמר הרבה פעמים נגלתי להם באל שדי ולא אמרו מה שמך סבר דמלת וארא קיימא אמלת באל שדי כלומ' כשנגלה להן באל שדי לא שאלוהו מה שמו אמנם דעת הדרש הוא משום דכיון דלפעמים היה נגלה להם באל שדי ולפעמים בשם ה' היה להן להרהר אחר מדותיו ולשאול לו מה שמו המיוחד ואח"כ פי' רש"י דלפי הדרש היה לו לכתוב ושמי ה' לא שאלוני. ועוד כתב וא"ת לא הודיעם שכך שמו בא לומר שאם תרצה לומר שמה שלא כתב ושמי לא שאלו לי בא להודיענו שני דברים האחד שלא הודיעם שכך שמו והאחד שלא שאלו לו ולכך כתב לא נודעתי להם שכולל כל השני דברים לכך אמר רש"י שזה אינו שהרי הודיעם שכך שמו וכו' כן כתב מהר"ר. ושמעתי אומ' בשם מהרר"יק נ"ע שבא רש"י לישב לשון משמעות הפרשה למה הוצרך להזכיר בכאן וארא וכו' והכי קאמר לפי פשוטו של ענין אני נראתי אל האבות והבטחתים הבטחות ועדיין לא קיימתי אבא עתה ואקיימם לבנים. ולכך תפש רש"י וארא אל האבות ולא כתב וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בלשון המקרא ממש לרמוז אל מה שאמרנו. הלא כה דברי כאש וכו' קשה שהרי אין הפטיש מתחלק אלא הסלע הוא מתחלק. י"ל דהכי קאמ' הפטיש מתחלק לכמה ניצוצות של אש כדרך הברזל המתחמם מכח ההכאה ומתיזין ממנו ניצוצות של אש ולכך אמ' מתחלק ולא אמ' מחלק את אחרים:

יב

ואיך ישמעני פרעה זה אחד מי' ק"ו שבתורה קשה למה סירס המקרא שפי' ערל שפתים קודם שיפרש ואיך ישמעני הקודם לו. ועוד קשה מה ק"ו הוא זה תאמר שישראל לא שמעו אליו מפני העבודה קשה אבל פרעה שאין לו עבודה קשה אולי ישמע. י"ל שלכך סירס המקרא ופי' ערל שפתים קודם ואין להשמיענו שזהו ק"ו ע"ד משה שהיה חושב שישראל לא שמעו אליו מפני שהוא ערל שפתים וזהו הק"ו ומה ישראל שהם מעמי לא שמעו ואיך ישמעני פרעה שאינו מעמי ומלשוני אמנם הכתו' גילה לנו שמה שלא שמעו לא היה מפני ערלת שפתיו אך היה מקוצר רוח ומעבודה קשה. ומהר"ר כתב נראה דכל פירכא שהיא מסברא אנו מבליעין אותה מתוך הק"ו כמו שפירשו התוספות בפרק כיצד הרגל ולכך אנו עושין הק"ו בדרך זו ומה בני ישראל שאעפ"י שיש קוצר רוח ועבודה קשה לא שמעו מפני ערלת שפתי ואיך ישמע אלי פרעה:

טז

ושני חיי לוי למה נמנו כאו קשה שהרי אמר לעיל שכיון שנפטר יעקב נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד עיין לעיל בתחלת פרשת ויחי שם תמצא קושייא זו ותשובתה בפירוקה:

כה

מבנות פוטיאל מזרע יתרו ומזרע יוסף שפטפט ביצרו נ"ל דדייק ליה משום דמה לו להזכיר מבנות פוטיאל ולא הזכיר שמו עד הנה ולכך אמ' שהכתוב לא בא לומ' שהיתה בת איש ששמו פוטיאל אלא על שם המעשים ולכך אמ' משניהם משום דשם פוטיאל משמע שניהם ולא בא הכתוב לסתום אלא לפרש לכך אמר אשניהם הזכר מהאחד והנקבה מהשני וזהו שם פוטיאל מהר"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.