ספר יראים/רעא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
נותן מזרעו למולך. ויראת מאלהיך ולא תלך בחוקות הגוים כי יש שחייבה עליו. כרת בפ' אחרי מות (ויקרא י"ח כ"א) ומזרעך לא תתן להעביר למולך וענש בפ' קדשים סקילה במזיד עדים והתראה דכתיב (שם כ' ב') איש איש אשר יתן מזרעו למולך מות יומת עם הארץ ירגמוהו באבן וענש במזיד דכתיב ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם וגו' ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אותו ואת כל הזונים אחריו לזנות אחרי המולך (מולך) זה לאו ע"ז הוא אלא העברה זאת למולך מחקות הכנענים והקפידה עליו התורה לחייב סקילה עליו וגם כרת זו וכך היה החוק לוקחים דבר אחד וקוראים אותו מולך ולא לשם אלהות ומעביר לפניו זרעו. ומנין דע"ז לאו מולך הוא (א) דתניא בפ' ד' מיתות (ס"ד א') אחד למולך ואחד לשאר ע"ז חייב דברי (ב) ר' אליעזר ר' שמעון אומר למולך חייב שלא למולך פטור קסבר ר' אליעזר מולך לאו ע"ז אלא חוק הוא וקיי"ל כר"א (ג) אמר ר"ח דתניא ר' חנינא אומר למה תפשה תורה לשון מולך כל שתמליכהו עליך אפילו צרור אפילו קיסם פי' שתמליכהו שתקראהו אלוה (ד) מולך ועוד דסתם לן מתני' כוותיה בפ' ד' מיתות (נ"ג א') העובד עבודת כוכבים והנותן מזרעו למולך ואמרינן (ס"ד א') קתני ע"ז וקתני מולך א"ר אבין תנא כמאן דאמר מולך לאו ע"ז היא ומחלוקת בברייתא וסתם במתני' אמרינן ביבמות בפ' החולץ (מ"ב ב') אמר ר' יוחנן הלכה כסתם ואע"ג דאמרינן בתחלת אלו טריפות (חולין מ"ג א') אמוראי נינהו ואליבא דר' יוחנן שיטתיה דכוליה תלמודא בתר הלכה אתיא תנן (סנהדרין ס"ד א') מסר למולך ולא להעביר (ה) באש העביר באש ולא מסר למולך אינו חייב עד שימסור ויעביר באש אמר ר' ינאי (שם ב') אינו חייב עד שימסרנו לכומרים שגאמר ומזרעך לא תתן להעביר למולך שסופו (ו) להעביר למולך תנ"ה ומזרעך לא תתן להעביר וגו' (ז) העביר ולא מסר יהא חייב ת"ל לא תתן מסר ולא העביר יהא חייב ת"ל להעביר מסר והעביר ולא למולך יהא חייב ת"ל למולך העביר למולך ולא באש נאמר כאן להעביר ונאמר להלן לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש מה להלן באש אף כאן באש ומה כאן למולך אף להלן למולך אמר רב אחא בריה דרבא העביר כל זרעו למולך פטור שנאמר מזרעך ולא כל זרעך ותניא כי מזרעו נתן למולך מה ת"ל פי' מיותר הוא ששני פעמים נאמר בפ' קדשים (ח) בתתו מזרעו למולך ואקשי התם תנא סתם ומייתי בתתו מזרעו ומתרץ דרשא אחרינא קאמר אין לו בנים זרע פסול מנין ת"ל בתתו מזרעו. יש לשאול אמאי אצטריך ריבויי לבני בנים כיון דכתיב כי (ט) דכתיב דזרע דבני בנים הוו בכלל זרע כדאמרינן בתחלת קדושין (ד"ד א') וביבמות בסוף פ' אלמנה (ע' א') תניא זרע אין לה ושבה אין לי אלא זרעה זרע זרעה מנין ת"ל אין לה עיין עליה אין לי אלא זרע כשר זרע פסול מנין ת"ל אין לה עיין עליה מכ"מ והא אפיקתא לזרע זרעה זרע זרעה לא איצטריך קרא רבני בנים הרי הן כבנים. יש לתרץ כיון דכתיב לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש הייתי סבור מיעוטא הוא בן אין בן בנו לא הלכך איצטריך רבויי דבני בנים אע"ג דאיתנהו בכלל זרע בכלל בנים ליתנהו כדאמרינן ביש נוחלין (קט"ו א') כי ימות ובן אין לו בן בנו מנין ת"ל ובן אין לו עיין לו מ"מ. אמר רב יהודה אינו חייב עד שיעביר דרך העברה ה"ד דרך העברה אמר אביי שרגא דליבני בי מיצעי. נורא מהאי גיסא ומהאי גיסא. רבא אמר כמשוורתא דפורייא פי' כדולג של פורים היו עושין אש בפורים משמחתם ומדלגין מעבר לעבר וקיי"ל כרבא לגבי אביי לבר מיע"ל קג"ם (י) ועוד דתניא כוותיה התם דתניא העבירו ברגל פטור העבירו (יא) עצמו פטור.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |