פני יהושע/שבועות/ד/א

פני יהושע שבועות ד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בתוספות בד"ה אבל אוכל ולא אכל לא לקי כו' וא"ת היכי דייק מהכא כו' וי"ל דמשמע ליה דפטר אפילו נשבע על הככר וזרקו לים עד סוף הדיבור. משמע מדבריהם בפשיטות דמטעמא לאו שאין בו מעשה אפילו בכה"ג שזרק הככר לים נמי לא לקי וטעמא דמילתא לא ידענא דלולי דבריהם היה נראה דכ"ש דיש לחייבו מה"ט מלקות דמיקרי לאו שיש בו מעשה דמאחר שנשבע שאוכל ככר זה וזרקו בעצמו לים הרי עבר על שבועתו בקום ועשה ולדעתי דהכי משמע להדיא מלשון הרמב"ם ז"ל בפ"א מהל' שבועות הל' ג' שכתב נשבע אחת מארבע החלוקות אלו שהחליף כגון שנשבע שלא יאכל ואכל או שיאכל ולא אכל כו' הרי זו שבועת שקר כו' ואם נשבע לשקר במזיד לוקה וכתב שם הכ"מ דהאי לוקה לא קאי אנשבע שיאכל ולא אכל כו' כמ"ש רבינו ספ"ד עכ"ל הכ"מ וזה דוחק גדול לפרש כן כוונת הרמב"ם שכתב להדיא נשבע אחת מד' החלוקות אלו אבל למאי דפרישית א"ש דאע"ג שכתב בפ"ד דמי שנשבע שאוכל ככר זה היום ועבר היום ולא אכלו אינו לוקה דהוי לאו שאין בו מעשה אפ"ה אין זה סותר למ"ש בפ"א דנשבע שאוכל ולא אכל נמי חייב מלקות דמשכחת לה שפיר דזימנין דלקי כגון שזרקו לים או שהאכילו לכלבים וכן נראה ג"כ מלשון בעל ה"ג בדיני שבועות שכתב וז"ל ומאן דאישתבע שבועת ביטוי כגון שאוכל ושלא אוכל שאכלתי ושלא אכלתי אי אשתבע במזיד חייב מלקות אי בשוגג מייתי עולה ויורד דתנן זו היא שבועת ביטוי שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה עולה ויורד עכ"ל הרי להדיא כמו שכתבתי דאע"ג דאמרינן לקמן דזהו למעוטי אוכל ולא אכל אפ"ה זימנין דמשכחת לה דחייב והיינו כדפרישית וצ"ע:

בגמרא במאי אוקימתא כר' ישמעאל ולמלקות מראות נגעים מאי מלקות איכא כו' ולכאורה יש לתמוה על סידור לשון דהך שקלא וטריא דה"ל לאקשויי כסדר המשנה תחילה מידיעות הטומאה ובתר הכי מיציאות השבת והדר ממראות נגעים מיהו מהך דידיעות כיון דשקיל וטרי בה טובא והקשה כמה קושיות עצומות עד דמחמת הנך קושיות הדר ביה הש"ס מהך אוקימתא דבעי לאוקמי כר' ישמעאל ולמלקות מש"ה שבקה לאקשויי בסוף כי כן דרך הש"ס בכמה דוכתי וכ"כ בס' תורת חיים ע"ש אלא דאכתי מאינן קשה והנלע"ד בזה דכל האי שקלא וטריא דבעי לדמויי כל הנך שתים שהן ד' דמתניתין בחד גוונא לאו מילתא דפסיקא היא כ"כ דאיכא למימר הא כדאיתא והא כדאיתא כדאשכחן בכמה דוכתי וכדמשמע נמי בירושלמי דשמעתין ע"ש אלא דעיקר הקושיא הכא נראה דאדסליק מיניה קאי כיון דבשבועות שתים שהן ד' איכא לאוקמי לענין קרבן דומי' דידיעות וכר"ע ואיכא לפרושי נמי למלקות וכר' ישמעאל ולמימר נמי דס"ל דסתמא דמתניתין דלאו שאין בו מעשה לוקין עליו ודלא כאידך סתמא דפ"ג וא"כ ודאי קשיא טובא דאכתי לא אשמעינן רבי מידי בהך סתמא כיון דאיכא למימר הכי ואיכא למימר הכי ובשלמא אי הך מלתא דמראות נגעים ודיציאות השבת הוי בפשיטות לענין מלקות הוי אתי שפיר דממילא ידעינן דשבועות נמי איירי לענין מלקות אלא כיון דביציאות השבת גופא איכא למ"ד לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד אין לוקין וכיון דמראות נגעים הוי פשיטא ליה להמקשה דלא שייך בהו מלקות א"כ לפ"ז ממילא משמע דבשבת נמי לאו לענין מלקות איירי אלא לענין קרבן דומיא דמראות נגעים והיינו משום דלאו שניתן לאזהרת מב"ד אין לוקין מש"ה מקשה ממראות נגעים ברישא ויש ליישב עוד בדרכים אחרים ואין להאריך ודו"ק:

שם ר"ע נמי ולמלקות כו' אי הכי שתים שהן ד' תרתי הוא דהויין ותו את שיש בה כו' העלמה למלקות מאי עבידתיה ותו הרי זה בעולה ויורד אלא אמר רב יוסף כו'. ולכאורה הסוגיא תמוה מאד דאכתי מעיקרא מאי קסבר לאוקמי בבא דידיעות למלקות כיון דאיכא כל הנך קושיות אלימתות ממש מתחילת המשנה עד סופה דקתני להדיא לענין שוגג דוקא והנלע"ד בזה דלבתר דעיינינן בהך מילתא נראה דלאו קושיות אלימתות הן כיון דמעיקרא מהדר סתמא דתלמודא לאוקמי סתמא דמתניתין כר"ע סתימתאה היא וכל סתמי משניות וברייתות דספרא וספרי כולהו אליבא דר"ע מיתניא כדאיתא ברפ"ק דמגילה והיינו דשנינן הכא מעיקרא תני ידיעות דהתראות ולא שמגיה המשנה דקתני בהדיא ידיעות דהתראות אלא דלשון ידיעות שייך שפיר בל' התראות ואפשר דרבי ור"מ בהאי לישנא דידיעות שמיע להו מדר"ע ששנה הך בבא לחוד ולא בהדי אינך מש"ה שפיר הוי משתמע דלשון ידיעות היינו מזיד ובהתראה דאי לענין קרבן העלמות ה"ל למיתני ועוד דאפשר שכבר שנה להם ר"ע לתלמידיו ברישא דלענין טומאה בשוגג אינו חייב על העלם מקדש א"כ תו ליכא למיטעי בלשון ידיעות דודאי במזיד איירי. והא דנקיט בהו שתים שהן ד' אפשר לאשכוחי בכמה גווני דמעיקר פשטא דקרא לא אשכחן אלא בשני לאוין דשייך בהו מלקות לענין טומאה דכתיב בכל קודש לא תגע ואל המקדש לא תבוא ופשטא דקרא לענין קדשים לחוד איירי ולא בתרומה ומעשר אלא דמג"ש דטומאתו טומאתו ומהיקישא דאיתקש קודש למקדש מוקמינן להאי דבכל קודש לא תגע לתרומה ולענין מעשר נמי נהי דלא אשכחן לאו מפורש אלא מדיוקא דלא בערתי ממנו בטמא אפ"ה הא תנינן לה בפרק אלו הן הלוקין כדמפרשינן בגמרא דף י"ט ע"ב דאיירי במעשר שני טהור וגברא טמא והיינו מרומיא ומדיוקי דקראי דפשטא דקרא לא יאכל מן הקדש לא משמע כלל דאיירי במעשר וכדאי' נמי בפ' הערל א"כ שפיר משכחת בהו בטומאה במזיד נמי שתים שהן ד' והא דמקשה הש"ס תרתי הוא דהויין היינו משום דלא משמע ליה כלל לאוקמי בתרומה ומעשר כיון דלא שייך בהו עולה ויורד דאיירי בה כולה מתניתין ומתניתין דאידך פירק' דידיעות הטומאה כן נ"ל ואיכא לאשכוחי נמי בכמה גווני לענין טמא ששימש ולענין נטמא בעזרה אלא שאין להאריך. והא דמקשה נמי מהך בבא דקתני שיש בה ידיעה בתחילה ובסוף והעלם בינתים הרי זה בעולה ויורד נמי איכא למימר דלאו קושיא אלימתא היא כיון דהך בבא בלא"ה לאו לפרושי שתים שהן ד' קאי דהא מפרש להו משנה ראשונה דאידך פירקין ואדרבה לפ"ז טפי שייך למימר דכל הנך בבי שתים שהן ד' אליבא דר"ע מיתוקמי ולמלקות אלא כיון דתנא דמתניתין איירי במילי דידיעות הטומאה דמזיד מפרש נמי אגב אורחא כולה מילתא דהנך ענינא טומאה דקודש ומקדש כשעשאן בשוגג ושפיר קתני דאליבא דכ"ע היכא דאיכא ידיעה בתחילה וידיעה בסוף הרי זה בעולה ויורד לר"ע כדאית ליה ולרבי ישמעאל כדאית ליה כדמפרש פלוגתייהו באידך פירקין ואגב אורחא קתני נמי כל סדר כפרתן וכדפרישית במתניתין כנ"ל ליישב סוגיית הש"ס למאי דבעי למימר מעיקרא אלא דכל זה לא הונח לסתמא דתלמודא לאוקמי בהכי אלא דומיא דמתניתין דאידן פירקין דפשטא דלישנא משמע דמפרש דהנך שתים שהן ד' דידיעות הטומאה לענין שוגג מש"ה מוקי לה רב יוסף במילי אוחרן דכולהו לענין קרבן איירי כפשטא דמתניתין ורבי היא כנ"ל נכון בעזה"י ודו"ק:

שם א"ר אשי אמריתא לשמעת' קמיה דרב כהנא א"ל לא תימא כו' וליה לא ס"ל. נראה לי דנפקא מיניה בהך מימרא דרב כהנא דלמאי דס"ד מעיקרא דרבי מוקי לבבא דידיעות דמתניתין כרבי ישמעאל א"כ אין הלכה כסתם מתניתין דהכא דהא ברפ"ב דמייתי נמי הך מילתא דידיעות שתים שהן ד' מייתי התם פלוגתא דר"א ודר"ע ודרבי ישמעאל אי חייב על העלם מקדש או לא א"כ סתם ואח"כ מחלוקת בחדא מסכתא דק"'ל דאין הלכה כסתם וכ"ש דר"א ור"ע ה"ל תרי לגבי חד גבי ר' ישמעאל א"כ ודאי הדר ביה רבי מהך סתמא דהכא משא"כ למאי דמפרש רב כהנא רבי טעמא דנפשיה מפרש תו לית לן למימר דרבי הדר ביה כיון דאשכחן דס"ל בהא לגמרי כר' ישמעאל לחייב על העלם מקדש כן נראה לי ועיין מה שאכתוב בזה עוד לקמן בסוגיא דשמעתין גבי תינוק שנשבה לבין עובדי כוכבים ואע"ג דלענין שבועות שתים שהן ד' דמתניתין קי"ל דהכי הלכתא אע"ג דבפ"ג דף כ"ה מייתי במשנה פלוגתא דר"ע ור' ישמעאל וה"ל נמי סתם ואח"כ מחלוקת איכא למימר דהתם היינו טעמא דאפילו בלאו סתמא דמתניתין דהכא נמי קי"ל דהלכה כר"ע לגבי ר' ישמעאל וכיוצא בזה כתבו התוס' ברפ"ק דביצה לענין מוקצה בד"ה גבי שבת סתם לן ע"ש ודו"ק:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.