רמב"ן/בבא בתרא/קלו/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רשב"ם תוספות רמב"ן רשב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א בית מאיר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
והא דא"ר יוחנן לא קנה לוקח. אפי' היה לו בן לבן לא קנה לוקח והאי בן הבן מוציא מיד הלקוחות וה"נ מפרשי להא דגרסינן בשילהי פ' מי שמת (קנ"ח ב') בן שמכר בנכסי אביו בחיי אביו ומת בנו מוציא מיד הלקוחות וזהו שקשה בדיני ממונות אבוה מזבין ואיהו מפיק ומאי קושיא אמר מכח אבוה דאבא קא אתינא וכו' ודקדקו בפירושה היכי דמי אילימא כדקתני אבוה נמי מצי מפיק דהא מה שאירש מאב' מכור לך לא אמר ולא כלום.
לפיכך פי' מפרשים כגון דכתב ליה אבוה נכסי' לברי' וזבי' להו האי ברא ואתי בר ברא מפיק ש"מ דבר ברא מצי מפיק ומיהו ליתיה להאי פירוש' דאי הכי היכי מצי למימר מכח אבוה דאבא קא אתינא דהא אי איכא אחי דאבוה לא פלגי בהדיה ומכח מתנ' אביו הוא בא ועוד מאי פירשו בהא דאמרינן בן שמכר בחלק בכורכו בחיי אביו דאמרינן עלה אי מכח אבוה דאבא קא אתיא בחלק בכורה מאי עבידתי' ועוד דהא ליתיה אלא לדר' יוחנן וליכא לאוקמי סוגיא דתלמודא כותיה.
ורב אב"ד ז"ל פי' דאי אבוה קאים הוה ליה לאהדורי ליה מאי דשקל מיניה מדמי ההיא ארעא והשתא דקא מפיק בריה לא יהיב ליה ולא מידי.
ומ"ש הרב ר' שמואל ז"ל שאם לא מכרן הבן בחיי האב אע"פ שמת הבן בחיי האב יורשי הבן יורשין את מתנתו אפילו לר' יוחנן אבל מכרן יורשי האב יורשין אותה לפי שסלק עצמו וזכו' מהם תמה היא כיון שדינו שירשו בניו אחריו אם מכר ואין ממכרו ממכר למה הפסידו בניו והרי קנה משעת מתנתו כיון דאמר ליה מעכשיו וכשמת האב נתרוקנה רשות לבן הבן ולי הפירוש הראשון הדבר מפורש ואף לפי הפי' האחרון אין כאן בית מיחוש ומיהו השתא דקיימא לן דקנה לוקח לא נפקא לן מידי לענין עובדא.
הקשה כאן הרב רבי יוסף הלוי ז"ל לר' יוחנן דאמר קנין פירות כקנין הגוף דמי אמאי קני לוקח לכי מאית האב בחיי הבן והא אין אדם מקנה לתבירו דבר שלא בא לעולם כלומר שלא בא לידו ותו קשיא ליה הא דאוקימנא לעיל גופה קני מהיום ופירא לאחר מיתה. וב' קושיות אלו מתרצות זו את זו דאפילו דאמר קנין פירות כקנין הגוף דמי ברא נמי אית ליה קנין הגוף ומיהו מיתלא תלי וקאי כי מאית אב בחיי הבן איגלי דמההיא טעמא קנייה ומה מכר לו ראשון לב' כל זכות שתבא לידו דהא אגידא ביה מעיקרא וכי לא באה לידו אותו זכות שמת בחיי האב פקע קניניה לגבי לוקח דלאו יורש דידיה הוא.
רבי יוחנן אמר קנין פירות כקנין הגוף דמי. איכא דקשיא ליה, לר' יוחנן אמאי איצטריך תקנת אושא שהאשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות בלא תקנה והך קושיא לאו מטיבותיה דמקשה היא דלר"ל איצטריך ור"י לית ליה תקנה בהא דהא בב"ק (פ"ח ב') מוכחא מילתא דלמ"ד קנין פירות כקנין הגוף דמי בלאו תקנתא דאושא מוציא מיד הלקוחות דקאמר התם אימיה דרב שמואל בר אבא הוה נסיבא לר' אבהו כתבתינהו.לנכסה לרב שמואל ברא לסוף שכיבה ואזל לרבי ירמיה ואוקמיה בנכסי לרב שמואל דמפ' התם דגמר לה ממתני' דהכ' כרשב"ל ואמר ש"מ קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי ש"מ דאי כקנין הגוף דמי הבעל מוציא מיד הלקוחות ואע"ג דלא קס"ד תקנת אושא כלל כדמפורש התם ואי איכא למימר דלא פליגי בתקנת אושא מוקמינן לה בדכתב לה דין ודברים אין לי עליך בפי' נכסיך ובפירי פירותיהן עד עולם ואפי' הכי מפיק לאחר מיתה אי נמי בכותב שדה מתנה לאשתו שאין הבעל אוכל פירות ותקינו באושא דאע"ג דליכא קנין פירות מפיק דבעל לוקח ראשון שויה רבנן ועוד מהני ליה תקנתא דמדינא בעל יורש הויא ואפי' לא הויא מכירתה מכירה משלם ללוקח דמי ההוא ארעא דשקל מיניה כדין מלוה על פה ושויו' רבנן כלוקח ולא מהדר דמי כלל.
וריש לקיש אמר מביא ואינו קורא. כתב הרב ר' שמואל ז"ל דלהכי מביא משום דכתיב (דברים כו,ב) אשר תביא מארצך, דארצך קרינא ביה כיון ששעבד יניקת הקרקע לפירותיו ומיהו אינו קורא שאינו יכול לומר מן האדמה אשר נתת לי. ותמיהא לן א"כ למה נסתפקו בגמ' מאי טעמיה דר' מאיר באילן אחד ודרבנן בב' אילנות שהרי הקרקע משועבד לו כל זמן שאילנו קיים אלא מספקא ליה או קרינא ביה מארצך אע"ג דלאו כקנין הגוף דמי. וכל היכא דמספקא ליה מביא ואינו קורא כדאיתא בפרק הספינה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |