ריטב"א/שבועות/ה/ב

ריטב"א שבועות ה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תנן התם. פי' במס' נגעים מראות נגעים ב' שהן ד' בהרת עזה כשלג וכו' והש"ס קיצר אותה כאן והכי איתא התם בהרת עזה כשלג שנייה לה כסיד ההיכל שאת כקרום ביצה שנייה לה כצמר לבן דר"מ וחכ"א שאת כצמר לבן שנייה לה כקרום ביצה ע"כ ולא הביא הש"ס כאן אלא דעת חכמים שהלכה כמותם ודרך הש"ס לפעמים שמביא משנה שלא במקומה פעמים מקצר פעמים מאריך ומ"מ דברי ר"מ תמוהין מאד שעושה השאת שהוא האב שחור מן התולדה. ולא עוד אלא כי בבהרת נותן תולדה שחורה לאב לבן וגבי שאת עושה בהיפך ויש מרבותינו ז"ל שבתוס' שפי' ושמא ר"מ משמע ליה שאת גבוה שבגבוהים וכתיב שאת לבנה הא כיצד למד שנותן לשאת השחורה לידה לבנה והא דאמרינן לרבנן שאת כצמר לבן דמשמע שאין הצמר לבן כשלג ל"ק על מאי דכתיב הנותן שלג כצמר דהתם על הנתינה קאי לפי שהצמר יותר מצוי בינינו וכמו שמדמה הקב"ה לארי לפי שהוא מצוי בינינו:

שנייה לה כסיד ההיכל. פי' רש"י ז"ל דאע"ג וכו' וקרום ביצה והסיד לבן מן הקרום ולמטה מן הקרום אינו נגע אלא בוהק וטהור הוא והקשו בתוספות הא תנן התם ומייתי לה בפ' המזבח מקדש מראות נגעים ר' דוסא בן הורכינס אומר שלשים וששה עקביא בן מהללאל אומר ע"ב ולא משמע דפליגי אכולהו תנאי דהכא דחשבי להו ד' ותו לא ותי' דהתם מני פתוכי נמי א"נ דדלמא כייל אותם בהדי מראות נגעי בתים ובגדים:

מאן תנא מראות נגעים ב' שהן ד' כך הגיה בכל הספרים אבל רש"י ז"ל כתב דלא גרסינן ב' שהן ד' אלא ה"ג מאן תנא מראות נגעים וטעמא דמילתא משום דאנן לא קפדינן אלישנא דב' שהן ד' שלא אמרו מראות נגעים ד' דהא כיון שהכל מודים דכולהו לא כתיבי וכדאיתא לקמן לא סגייא דלא נימא ב' שהן ד' וכדפרישנא במתני' ותדע דהא ל"ק במה ששאל בנו של ר"ע לר"ע מפני מה אמרו מראות נגעים ב' שהן ד' השיב לו ר"ע ואלא מה יאמרו ולא אמרו כאן דמתני' דלא כר"ע אלא מפני שמשנתינו שנויה בלשון אבות ותולדות שכל א' מן התולדות יש לה אב עליון לעצמה להצטרף עמו בלבד ואעפ"י שהיא גבוהה ממנו טובא ואינה מצטרפת עם האב הב' ואעפ"י שסמוכה לה יותר כדקתני שנייה לבהרת סיד ושנייה לצמר קרום ביצ' ויפה דקדקו ז"ל אלא דקשי לי דכיון דאף כי גרסינן מאן תנא מראות נגעים לחוד אסיפא סמכינן וכדכתיבנא אמאי קשיא ליה למרן ז"ל דלא ניגרוס נמי מאן תנא מראות נגעים ב' שהם ד' ונימא דאסיפא סמכינן וי"ל דכי לא נקטינן אלא מאן תנא מראות נגעים בלחוד ממילא מוכח דלאו גופא ק"ל אלא דאסיפא סמכינן אבל כי נקטין בידן מאן תנא מראות נגעים ב' שהן ד' שהוא ענין שלם לעצמו ודבר שיש בו צד מחלוקת הוה משמע דמינה בלחוד איירינן וכמו שאמר ר"ע לבנו כשאמר לו הלשון הזה ואלא מאי יאמרו כנ"ל ומיהו הרמב"ן טרח לקיים גירסת הספרים:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.