ריטב"א/עירובין/סב/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש שיח השדה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמ' והתני' חצרו ואוקימנ' לקמן למימר' דכי איתי' בעיר אוסר כי ליתי' אינו אוסר כשם שהישראל אוס' אע"ג דליתיה אליב' דר' מאיר ואם איתא דסבר ר' מאיר דדירת עובד כוכבי' ומזלו' שמיה דירה כי ליתיה נמי ליסר כיון דכעובד כוכבי' ומזלו' חשוב כו' וא"ת תינח עובד כוכבי' ומזלו' דחשוד על שפיכו' דמי' אבל כותי אינו חשוד על שפ"ד כדאי' בפ"ק דעובד כוכבי' ומזלו' דתניא מוסרין להם תינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות וא"כ בחד דהוה לן למגזר שיהא אוסר כדי שלא ידור עמו וילמוד ממעשיו. י"ל דעיקר גזרה משום עובד כוכבי' ומזלו' שהיתה וכיון שכן לא רצה ר' אליעזר בן יעקב להחמיר בכותי טפי מעובד כוכבים ומזלות:
היו יודעין דאמר ר' יוחנן כו'. פרש"י ז"ל נהרג על פחות מש"פ ולא מתקין לאויה בהשבון דבשלמא ישראל מתקין לאויה בחזרה דכתיב בהו והשיב את הגזלה אבל בבן נח לא כתיבא השבה וכיון שכן שעבר נהרג ולא משלם ע"כ. ונראה מדברי רבינו ז"ל דהא בבן נח הגוזל מחבירו מיירי דלא מחיל לה לפחו' מש"פ אלא דרחמנא לא כתב ביה השבה וכשגוזל מחבירו נהרג ולא משל' דלא כתיב ביה השבה וסוגיין דייק הכי לכאור' בגוזל מן העכו"מז מיירי דהא מייתי מינה ראיה דעכו"מז חשיבא ליה פחות משוה פרוטה. והקשו בתוס' דהא במס' בכורות אתי למידק דעכו"מז קונה במשיכה מהא דא"ר יוחנן בן נח נהרג פחו' משוה פרוט' דאי אינו קונה אמאי נהרג ולא דייקי' ממה שהם חייבין על הגזל כדאי' בפ' ד' מיתות. משום דהתם הוא דמוקמי' לה בגזל גמור שיש בו שוה פרוטה יותר דכיון דדבר חשוב גזל דין הוא שיהא נהרג דלא קנה ליה אבל בפחות מש"פ דלא חשוב ולא קפיד נגזל עליה ליכא למקטלי' דלהיכא דאמרת דלא קנו ליה והשתא דאתי' להכי ליכא למימר דהא דר' יוחנן בגוזל מחבירו בלחוד מיירי דהא לדידהו אפי' פחו' מש"פ חשיב להו וקפדי עלי' ודינו כגזל גמו' דאע"ג דלא קני לי' איכ' למקטלי' על מה שהקניט לחבירו בגזלו וא"כ הכי מוכח מיני' הת' דעכו"מז קנה במשיכ'. אלא ע"כ סבירא להו דהכא בגזל מישראל נמי מיירי דאע"ג דלא קפיד נהרג עליה ולהכי דייקי' דאי אינו קונה במשיכה אמאי נהרג ומיהו איכא למידק מהכא משמע להו דבישראל מיירי עד דדייקי הכי דדילמא בעכו"מז מיירי ועל קפידתו הוא נהרג ואע"ג דלא קני במשיכה אלא ודאי נפקא להו מדקאמר ולא נתן להשבון דמשמע דלא שייך ביה השבון מפני שהוא פחות משוה פרוטה הוא. הא כשגוזל לישראל שוה פרוטה אי נמי שגזל לעכו"מז חברו שוה פרוטה נהרג ומשלם דבישראל הוא דחדשה תורה שאינו מת ומשלם ושמעי' מההיא דשני דברים שלא כדברי רש"י ז"ל דהא בגוזל מישראל אע"פ שנהרג משום דלא אמרו נהרג ואינו משלם אלא בגוזל מישראל פחו' מש"פ ומיהו להכי מתחייב מיתה על שגוזל פחו' מש"פ מישראל דאע"ג דישראל נגזל לא קפיד ומחיל ליה כיון דלגזלן גופיה חשיבא ליה כש"פ וקני ליה דינ' הוא דמחייב עלה מיתה כמו על ש"פ והיינו דמייתי' הכא ראיה מינה דעכו"מז חשיבא ליה פחות מש"פ.
אלא בריאה במוסרקי ואבורגני. פרש"י ז"ל שהתנה עמו למלאתו כלים וחפצים. ור"ת ז"ל פי' וכן בעל הערוך ז"ל ששכרו ממנו בשטר וחתימת אדון ומוהרקי היינו שטר כדאמרי' התם מוהרקי דהני אטפסי דמלכא מנח כלומר שטר עבודתם. ואבורגני חתימת אדון. כדאמרי' התם אבורנגי ישראל. אפ"ה עכו"מז חייש לכשפים ולא מוגר פי' וצדוקי וכותי נמי אפשר דחיישי לכשפים אי נמי כיון דכל עיקרא דמילתא משום עכו"מז נתקנה תקנ' בכלן כדרך שתקנו בעכו"מז.
גופא חצרו של עובד' כוכבי' ומזלו' הרי הוא כדיר של בהמ' ומותר ישראל להוציא מן החצר לבאים ומן הבתים לחצר ושלא להכניסו מן החצר לבתים מפני שהוא כחצרו של ישראל והרי יש כאן הוצאה והכנס' מרשו' שהיא מיוחד' לאחר לרשות שהיא מיוחדת לאחר. ודוקא ישראל אוסר בתי העכו"מז עם החצר אבל העכו"מז אינו אוסר ביתו של ישראל עם החצר דכלה חד רשות חשיב ואין דירתו בחצר כדאי לאוסרה על ביתו של ישראל והיינו דפרכי' עלה בסמוך דהא תנן הדר עם העכו"מז בחצר הרי זה אוסר עליו דאלמא עכו"מז אוסר על ישראל בחצר. ומשנינן דלא קשיא דמתני' היכא דאיתיה לעכו"מז בעיר אי נמי דליתיה בעיר ואתא ביומיה ומתני' בדליתיה עכומ"ז בעיר ולא אתי ביומיה ה"ג דכ"ע דירה בלא בעלים שמה דירה. פי' דכל היכ' דדירה בבעלים חשיבא דירה ה"ה דירה שלא בבעלים. אמר רב יהודה כו'. הלכה מפורש במס' תעניות דמ"ד דהלכה דרשי' לה בפירקא ומ"ד מנהג לא דרשי' לה בפרקא אבל אורויי מורינן ומ"ד נהוג אורויי נמי לא מורינן ואי עבד לא מחי' והכא קי"ל כמ"ד הלכה דהא אביי כשמואל ס"ל כדאמרי' בסמוך ועוד דקי"ל משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי. ועוד דקי"ל כדברי המיקל בעירוב.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |