ריטב"א/עירובין/נז/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א קרן אורה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
רבינא אמר מאי רביע רביע דתחומין. פי' לא ניחא ליה לרבינא לאוקומ' במתא עגילתא כאוקמת' דאביי ורבא ואתא לפרושה בעיר מרובע' דהויא תרי אלפי על תרי אלפי שיש בעיר ד' אלפים מרובעי' ויש בתחומיה שיתסר אלפי' ד' לכל רוח ועם סקרנות ל"ב אלפים מרובעי' כדאי' לעיל. וכדקתני שהמגרש רביע היינו שהוא רביע כל התחומין והקרנו' מלבד העיר בחלק שהמגרש נוטל בתחומין לבדם בלא קרנו' כי אין המגרש תופס בקרנו' כולם וכי כתיב אלף אמה סביב היינו סביב לד' רוחו' העיר מלבד הקרנות. אשתכח שהמגרש יש לו אלף אמה סביבו' העיר דהוו להו תרי אלפי לכל רוח שהם ח' אלפי' לד' רוחו' דהוו להו הני שמנת אלפי' דמגרש רביע כל התחומי' וקרנותיה' שהם ל"ב אלפי'. והיינו דקאמר מאי רביע רביע דתחומין כלומר רביע כל התחומין השלמי' דהיינו עם קרנותיה' ממה שנוטל המגרש מן התחומין לבד' בלא קרנות כי אין לו קרנות כלום.
רב אשי אמר מאי רביע רביע דקרנות. פירש רב אשי לא ניחא ליה באוקמתא דרבינא נמי משום דמוקי' לה בקרתא דהויא תרי אלפי על תרי אלפי דוקא ולא פחות ולא יותר ואתא איהו ופירשה בכל עיר שבעול' בין גדולה בין קטנה בין שהיא עגולה בין שהיא מרובע' וקא פריש כי אין המגרש נוטל חלק אלא בקרנות לבד שנוטל בהם אלף בכל קרן כדאמרי' בכלה שמעתין. ולעול' אתה נותן בתחומי העיר בכל קרן וקרן אלפי' על אלפי' מרובע בין שתהא עיר גדול' או קטנ' או שהיא עגולה או מרובעת כי התחומין מרובעין הם נמצא שיש בכל קרן טבל' של אלפי' על אלפי' שהם ד' אלפים מרובעות נוטל מהם המגרש אלף אחד דהיינו רבע' ואמרו ליה לרב אשי היאך אתה אומר שאין המגרש נוטל אלא בקרנו' בלבד דהא אלף אמה סביב כתיב ופירש סביב דקרנות כדכתיב התם וזרקו את הדם על המזבח סביב שאינו אלא סביב דקרנות:
והא איכא מורשא דקרנתם. פי' שאמרנו למעלה כי אע"פ שרבענו את העיר אין המגרש נוטל אלף אמה שלו אלא בעיגול וא"כיחסר מן המגרש מורשי הקרנו' שיש לעיר כשרבענו אותה דקס"ד השתא כי כשהתנא רבע את העיר כך הניחה מרובעת לבני העיר: ופרקי' דנהי דאמרי' דרואין אותה כאלו היא מרובע' כדי להוסיף בתחומי הלויים לשדו' וכרמים אבל לא הנחנו אותה לבני העיר אלא עגולה כמות שהיתה:
והיינו דא"ל אימר דאמרי' חזייה כמאן דמרבעא מי רבעיוה. תו אקשי' אמאי דקתני לעיל שהתחומין משתכרין ברבוע' שמונה מאות לכאן ושמנ' מאו' לכאן דהיינו שמנה מאות לכל קרן כדפרשנא לעיל וקס"ד דבעי' לומר שהם משתכרין שמנה על שמנה מאות מרובע' ומשום הכי פרכי' דהא לא אפשר דמכדי כמה מרובע יותר על העיגול רביע מלבר שהוא שליש מלגאו ותלתא דתרי אלפי הוא שית מאה ושתין ושבע נכי תלתא כי כשתעשה מב' אלפי' ג' חלקי' יהא בכל חלק מהם תרס"ו נכי תלת'. ופרקי' דהתם הואי בתרייתא כשאד' מחשב כל השטה שהוא מרויח אבל באלכסונה בעי' טפי דאמר מר כל אמתא ברבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונה פי' ואנחנו חשבנו למעלה מה שמשתכרין תתומי העיר במדת ארכם באלכסונו של מרובע. וכיון שהקרן מרובע משני אלפים על שני אלפים משתכר ד' אלפים חומשים שהם שמנה מאו' אמה כי כל חמש מאו' חומשים הם מאה אמה: ובכל ד' אלפים חומשים יש שמנה חומשים ת"ק חומשים:
מתני' נותנין קרפף לעיר. פי' עיר שאין לה שום בי' חוץ לחומתה תוך ע' אמה ושיריי' לעשות ממנו עיבור לעיר נותנין לה בבקעה שלפניו שיעור קרפף של ע' אמה ושיריי' שיהא לה לעיבורה ומודדין מן המקו' ההוא ולהלן אלפים אמה של תחומין. וחכמים אומרים כו' פי' שאם הם קרובו' זו לזו כשנותנין להם קרפף אחד או שתי קרפפו' כפלוגתא דאפליגו אמוראי בש"ס לא ישאר ביניהן פסי חוץ לקרפף נותנין להם קרפף לדון את שתיהן כעיר אח' שמודדין לשתיהן תחומיהן מחומת חברתה החיצונה אבל לעיר אח' שאין אחר' קרובה לה כמו שאמרנו אין נותנין קרפף כלל. ולרבנן הא דתנן דערים שעבורה של עיר כעיר וכן הא דתנן לקמן הנותן את עירובו בעבורה של עיר דמשמע שיש עיבור לעיר אח' היינו שיש לה בית חוצה לה תוך ע' אמה ושיריים שעושין אותו עיבור לעיר וכדאי' בריש פרקין אבל לרבי מאיר אין לך עיר בעולם שלא יהא לה עיבור. ומיהו אפי' לרבי מאיר אין נותנין קרפף אלא לעיר שאין לה עיבור מעצמה וה"ס לרבנן בשתי עיירו' וכן ג' כפרים כו' בש"ס מפרש לה.
גמרא תן חוצה ואח"כ מדוד: ומשמע להו לרבנן דאין חוצה פחו' מע' אמה ושיריים כחצר המשכן. וק"ל רבנן מאי עבדי ליה להאי חוצה וכ"ת דדרשי ליה לשתי עיירו' דוקא הא מנא להו דהא מקיר העיר כתיב. ויש שפירשו דרבנן לא דרשי מחוצה כלל. ובין שתי עיירו' מסברא קאמרי לה משום דדחיקא תשמישיהם אבל בירושלמי אמר רבי מאיר ורבנן מקרא אחד הם דורשים. רבי מאיר דריש מקיר העיר וחוצה מה ת"ל מקיר העיר מכלל דלעיר אחת מודדין מקיר חומתה או מעבורה ואין נותנין לה קרפף וכי כתיב חוצה היינו לשתי עיירו':
וחכמים כו'. רב הונא כו' חייא בר רב כו' פי'. אבל קרפף שלם נותנין לשתיהן לעשו' שתיהן כאח' והיינו דאיכ' בין עיירו' לבתי' דאלו בבתי' דעלמא אמרי' לעיל גבי יושבי צריפין שמודדין להם מפתח בתיהן משום דלא קביעי הא אלו קביעי מודדין להם מן החיצון אלא דהתם הוא כשהבי' האתד תוך ע' אמה ושיריים של חבירו אבל בעיירו' נותנין להם קרפף שלם בין זו לזו בשתיהן עיירו' אבל לא לב' בתים ולא לעיר ובית ומשו' דנקט ר"מ עיר דלדידיה ודאי אין נותנין עבור אלא לעיר נקט תנ' לרבנן ב' עיירו' אבל ה"ה לעיר והבי' ראיה לדבריו מהא דאמרי' בפ"ק דסוכה בי' שאין בו ד' אמו' על ד' אמו' אין עושין אותו עבור בין שתי עיירו' והה"ד אם בשאין בין שתי עיירות אלו אלא שיעור קרפף אחד לחייא בר רב או שיעור שתי קרפפו' לרב הונא למה לי שום בית בלאו הכי נמי מתעברו' שתיהן להיו' אחד אלא על כרחיך כשיש ביניהם יותר מן השיעור הזה ואלו היה ביניהן בית שיש בו ד' אמו' על ד' אמו' היו עושין ממנה עיבור של שתי עיירו' כגון בורגנין הבאין תוך ע' אמה ושיריים. מ"מ למה לי למנקט בין שתי עיירות לימא שאין עושין אותו עיבור לעיר למדוד ממנה ולהלן אלא ודאי ה"ק שאין עושין אותה דין עבור שבין שתי עיירו' דאלו בית שיש בו ד' אמות על ד' אמו' היה נעשה עבור לעיר להיו' כשתי עיירו' לרבנן שנותנין קרפף לשתי עיירות ואין נותנין קרפף לעיר אחת ולרב הונא כדאי' ליה ולחייא בר רב כדאי' ליה ודוק' לעיר ובית אבל לשני בתים אין נותנין קרפף שלם ולדבריו הא דתנן במתני' שמעברין את העיר בגדודיות וכיוצא בו מיירי אפי' בשיש שיעור קרפף שלם בין שתיהן. ולא נהיר' דהא כיון דבשום דוכת' לא קאמר לרבנן עבור אלא בין שתי עיירו' משמע דעיירו' דוקא. ותו דהא לפי שטת הירושלמי לרבנן מקיר העיר וחוצה נפקא להו ואי משום ההיא דמסכ' סוכה י"ל דלא דק וה"ה דמצי למנקט שאין עושין אותה עבור לעיר אלא משום דמיירי בשיש ביניהם יותר משיעור קרפף דאפילו לרבנן אין עושין עבור בין שתיהן נקט הא נמי דאפי' יש ביניהן בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות אין עושין ביניהן עבור שעושין חכמים בין שתי עיירו' דעלמא. ורשב"ם ז"ל כתב דסתם גרסי' ואין עושין אותו עבור לעיר וכך גורסין בירוש' בפי':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |