אור שמח/כלי המקדש/ה

אור שמח ‏ כלי המקדש ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

אבל אם נתרבה כו'.

נ"ב עיין ירושלמי יומא פ"א על המשנה ואם אינו חכם ל"ק כאן בראשון כאן בשני וכן בבלי שם:

ד

לא יכנס כו' ולא לסעודה של רבים כו'.

בזה א"ש מה דתניא פ"ב דסנהדרין אין מושיבין כ"ג בעבור שנה ולא תני בעיבור החודש, משום שבעיבור החודש היו עושין סעודה כדתנן פרק בן סו"מ אכל בעיבור החודש, ובגמ' שם אין עולין בסעודה כו' ויעוין פרק י"ח מהלכות קדוש החודש ה"ט שאף בעיבור חודש לפי חשבון היו עושין סעודה לכן לא היה יכול לכנוס לעבור החודש, רק בעבור שנה שלא היו עושין סעודות אמר משום צינה יעו"ש, ובירמיה ט"ז ובית משתה לא תבוא כו' דלא הי' כ"ג כמפורש בסדר עולם זוטא. ונראה דרבינו הקדים זה להלכה הסמוכה דתנן וכשמברין אותו ואמאי לא תני כשמברה אחרים איך הדין אם אבל מיסב בראש, לכן הקדים רבינו דאינו נכנס לסעודת מצוה דמקרייא בפרק בן סו"מ תנחומי אבלים לכן כש"כ דאינו נכנס לבית המשתה דבית האבל קודם לבהמ"ש יעוין תוספתא מגילה פ"ד ודוק:

טז

ואם עבד קודם שיביא עשירית האיפה וכן כ"ג שעבד כו' קודם שיביא עשירית האיפה עבודתו כשירה.

בתו"כ הגירסא פסולה, והנה מירושלמי דריש יומא מכנסיים ועשירית האיפה מעכבין אין ראיה דהא זה גופא מימרא דריב"ח דמייתי בתלמודין דבמלואים מעכב גם עשירית האיפה וכל הכתוב בהן אף מקרא פרשה מעכב דלא כמ"ד דבר שאין מעכב לדורות אינו מעכב בהן יעו"ש בירושלמי היטב, דכן אמר לענין פרישת שבעה דדבר שאינו מעכב למד ממילואים ותמן מעכבא, אמנם בירושלמי שקלים ובמדרש הגירסא דכשירה. ולכאורה תמיה דאיך היו מחנכין כה"ג ביוהכ"פ, ולומר דזה היו מקריבין, מלבד דהוא קרבן יחיד ואינו דוחה את השבת דלא עדיף מחביתין, ולומר דהוי מכשירין של עבודה כיון דבלא זה עבודתו פסולה הא מכשירין לא דחי שבת ואף אם נולד בו יבלת בשבת וכמו דאמר בירושלמי ר"פ אלו דברים מין יבלת אפשר מאתמול ועיין פרק המוציא תפילין, וכן מוכח מהא דבעי במה מחנכין כ"ג לעבודה ביוהכ"פ ולא אמר במנחת חביתין וכמו שהוכיחו מזה תוס' פרק התודה יעו"ש, ובכ"ז תמה במשל"מ:

ונראה לדעתי דאף אם נאמר דעשירית האיפה מעכבא ובלא זה אינו נמשח לעבודה ואינו כהן ומעכבא, מכל מקום לא עדיפא מקדוש ידים ורגלים דאם אינו מקדש עבודתו פסולה, ובכ"ז אמרו כ"ג שלא קידש ידיו ורגליו בין עבודה לעבודה עבודתו כשירה, ואמרו בזבחים (דף י"ט) שנאמר חק עולם לו ולזרעו דבר המעכב בזרעו מעכב בו דבר שאינו מעכב בזרעו אינו מעכב בו, וא"כ כאן דכתיב זה קרבן אהרן ובניו אמרינן דבר המעכב בבניו מעכב בו, והקרבן חינוך שמקריב לתחלת הכנסו לעבודה שלא עבד מימיו מעכב בין בכ"ג בין בכהן הדיוט שאם עבד עבודתו פסולה, אבל אם היה כהן הדיוט ואחרי זה מה שנכנס לעבודת כה"ג היה בלא מנחת חינוך זה אינו מעכב דהמנחה זו אינו נוהג בכהן הדיוט, וכן מוכח ממה דאיתא במדרש שמואל דעלי נתמנה בעצרת לכהן גדול [ומש"ה היה יושב בעזרה ועיין מש"כ בהלכות מלכים פ"ב] אע"ג דאין קרבן חינוך קרב בעצרת דהוי כמו נדרים ונדבות דאין קרבין ביו"ט יעו"ש. ולכן ביוהכ"פ דנכנס תחתיו לעבודה מי שהי' כהן ועבד עבודה בהדיוטתו תו אין עשירית האיפה שלו מעכבא, וא"כ הירושלמי דאמר אחד כהן הדיוט ואחד כה"ג הפירוש שלא עבד כשהי' כהן הדיוט וזה תחלת הכנסו לעבודה בשמונה בגדים, ובפרט כפי מה דאמר שם בירושלמי דכה"ג שלא עבד מימיו אינו מביא רק מנחה אחת לחינוכו ועולה לו לבד לכן אמר אם לא הקריבה עבודתו פסולה, ומיושב הלשון שפיר דבין כ"ג ובין כהן הדיוט אינו מביא רק אחת לחינוכו, והא דמעכב מדכתיב חק עולם וסבר דחוקה קאי אכולה פרשתא גם על מנחת חינוך, וזה נכון. וזה מכוון התו"כ פ' אחרי פ"ח ומנין לכהן אחר המתמנה ת"ל וכפר הכהן יעו"ש, שזה במי שנתמנה ביוה"כ בלא הקרבת מנחת חביתין ודוק:

אולם מסתברא כגירסת רבינו, דהא כמה תנאי סברי דאין מנחה קריבה בבמה, (נ"ב. ומדברי תוס' זבחים ק"א ד"ה ההוא לברכה, דלא נתכהן פנחס משום דלא הקריב מנחת חנוך משמע דעבודתו פסולה ודו"ק.) והוכיחו רבוותא בתוס' (דף קי"ז) ד"ה ורבנן דבבמת צבור ג"כ אינה קריבה, וא"כ איך הי' מתחנך הכהן לעבודה אם נאמר דמעכבא, ועל כרחין מוכח לפ"ז דאם עבד בלא עשירית האיפה ג"כ עבודתו כשרה, והגר"א יסבור דלא כשיטת התוס' ולדידיה בבמת צבור איכא מנחה רק בבמת יחיד ליכא ושם אין כהונה דגם זר כשר בבמה ועיין תוס' (דף קי"ט) ד"ה אין מנחה בבמה. והנה הוכחנו דגם התוס' סברי כרבינו ודוק היטב:

יז

כהן שלא עבד כו' ואח"כ מקריב כו'.

כן הוא מפורש במנחות (דף ע"ח) שמביא שלשה כשלא עבד בכהונה מעולם ונעשה כה"ג, וכן בפירוש המשנה שם. ודלא כהכס"מ שהביא ירושלמי שקלים פ"ז ר' מנא בעי מימר שאינו מביא רק שתים אחת לחינוכו ואחת לחביתין הרי דסובר דסגי באחת לחנוך כה"ג וכהן הדיוט. ונראה לי דתלוי אם נאמר דכה"ג אבנט שלו ושל כהן הדיוט שווים הרי דכהן גדול הוי גם כהן הדיוט שד' בגדיו שוים רק שנתוסף עוד ארבעה בגדים לכן מביא כדאמר בגמ' דילן אחת לחינוך כהן הדיוט ואחת לחינוך כה"ג שהוא נעשה כהן הדיוט ג"כ, אבל אם נאמר דאבנטו של כהן הדיוט של בוץ ושל כה"ג של כלאים א"כ הוי כה"ג דבר אחר בפני עצמו ואינו כהן הדיוט כלל לכן אינו מביא רק אחת לחינוכו ודוק:

ובזה א"ש בזבחים (דף י"ח) ואכתי מהכא נפקא מהתם נפקא וערכו בני אהרן הכהנים כו' מכאן לכהן הדיוט שלבש בגדי כה"ג ועבד עבודתו פסולה אי מהתם אמינא הני מילי חיסור אבל יתור אימא לא קמ"ל, ומשמע דלמעט שלבש שתי בגדים לא צריך קרא למעוטי דפשיטא דהוי כחסר, רק שלבש בגדי כה"ג צריך קרא למעט, וזה א"ש אם נאמר דאבנטן שוים א"כ הוי יתור בגדים אבל אם נאמר דאבנטם אינן שוים הוי כהן הדיוט מחוסר אבנטו של בוץ כשלבש בגדי כה"ג והוי חיסור בגדים ודמי לכה"ג שלבש בגדי כהן הדיוט ומייתר קרא לכן מרבה ר' יהודה בת"כ ומייתי לה בכורות (דף מ"ג) וערש"י שם לרבות הקרחנים, וא"כ סבר ר' יהודה דכהן הדיוט הוי אבנט של בוץ והוי כה"ג איש בפני עצמו כמו כהן הדיוט לכן לא צריך קרא לרבות כה"ג שמוזהר כשהוא בעל מום על קדושת כה"ג הנתוספת עליו כמו שמבואר אצלינו במק"א, אבל אם נאמר דכה"ג הוי כהן הדיוט ג"כ רק שנתוסף עליו קדושת כה"ג אחר זה שפיר לא ילפינן דברים הנתוספים בכה"ג מפני קדושה חמורה מכהן הדיוט, והדבר מבואר אצלי בחידושי תורה יעו"ש ודוק:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.