אור שמח/בית הבחירה/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־10:43, 15 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
ר"י קורקוס ורדב"ז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
הר המוריה
חידושים ומקורים מנחת חינוך
יצחק ירנן
מעשי למלך
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


אור שמחTriangleArrow-Left.png בית הבחירה TriangleArrow-Left.png ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יא[עריכה]

והעמידו עושי חביתין לעשות חביתין. כסדר הזה עושין בכל לילה ולילה חוץ מלילי שבת כו'.

כוון רבינו בזה לענין נאות דמיבעי' להו בירושלמי ר"ה סוף פ"ק דבר שמצותו ביום מהו שידחו מכשיריו בלילה ופשיט מהעמידו לעשות חביתין אע"ג דמצותו ביום והיה עוד בלילה קודם שהאיר היום ואמר תיפתר בחול והא תני רחב"א זה סדר תמיד לעבודת ב"א בין בחול בין בשבת, ורבינו פוסק כן דמכשירי מצוה של יום דוחין גם את הלילה דלילה ויום מילא אחד חשובה, ודוקא חלבי שבת אין קרבין ביוהכ"פ דשבת ויוה"כ דבר אחר הוא אבל לילה ויום דמצטרף המלאכה נדחית נמי לדבר שמצותו בלילה, לכן דייק רבינו וכתב העמידו לעשות חביתין כו' נוהג בכל לילה ולילה פירוש אף של שבת לבד הבדיקה באבוקות אין צורך ודוק ובכ"ז לא ידענא להחם חמין לצורך רבוכה אמאי לא אפשר לעשות מערב שבת וכמו דאמרו במילה בשבת דאין מחמין לה חמין משום דאפשר להחם מע"ש, ואולי משום זה השמיט רבינו הך דאמרו להחם חמין לצורך רבוכה משום דאפשר לעשותו מערב שבת, והירושלמי ע"כ מפרש לעשות חביתין במילי אחריני שאינו להחם מים ולכן נוהגין בשבת שאי אפשר לעשותן מע"ש ופשוט. ובשקלים סוף פ"ז מביא לעשות חמין לרבוכה, אמנם כאן נראה דסובר דהטגון והבלילה היה בלילה ובפרט למ"ד מטגנה ואח"כ אופה, אמנם לדידן דבעי קידוש בכלי לא יתכן זה בלילה ודוק:

יב[עריכה]

והעמידו עושי חביתין לעשות חביתין. כסדר הזה עושין בכל לילה ולילה חוץ מלילי שבת כו'.

כוון רבינו בזה לענין נאות דמיבעי' להו בירושלמי ר"ה סוף פ"ק דבר שמצותו ביום מהו שידחו מכשיריו בלילה ופשיט מהעמידו לעשות חביתין אע"ג דמצותו ביום והיה עוד בלילה קודם שהאיר היום ואמר תיפתר בחול והא תני רחב"א זה סדר תמיד לעבודת ב"א בין בחול בין בשבת, ורבינו פוסק כן דמכשירי מצוה של יום דוחין גם את הלילה דלילה ויום מילא אחד חשובה, ודוקא חלבי שבת אין קרבין ביוהכ"פ דשבת ויוה"כ דבר אחר הוא אבל לילה ויום דמצטרף המלאכה נדחית נמי לדבר שמצותו בלילה, לכן דייק רבינו וכתב העמידו לעשות חביתין כו' נוהג בכל לילה ולילה פירוש אף של שבת לבד הבדיקה באבוקות אין צורך ודוק ובכ"ז לא ידענא להחם חמין לצורך רבוכה אמאי לא אפשר לעשות מערב שבת וכמו דאמרו במילה בשבת דאין מחמין לה חמין משום דאפשר להחם מע"ש, ואולי משום זה השמיט רבינו הך דאמרו להחם חמין לצורך רבוכה משום דאפשר לעשותו מערב שבת, והירושלמי ע"כ מפרש לעשות חביתין במילי אחריני שאינו להחם מים ולכן נוהגין בשבת שאי אפשר לעשותן מע"ש ופשוט. ובשקלים סוף פ"ז מביא לעשות חמין לרבוכה, אמנם כאן נראה דסובר דהטגון והבלילה היה בלילה ובפרט למ"ד מטגנה ואח"כ אופה, אמנם לדידן דבעי קידוש בכלי לא יתכן זה בלילה ודוק:


·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.