בית יוסף/חושן משפט/רב
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מטלטלין נקנין אגב קרקע וכו' משנה פ"ק דקידושין (כו.) נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף בשטר ובחזקה כלומר שאם הקייה לו קרקע וטלטל וקנה הקרקע באחד מהדרכים שנקנה בו הקרקע נקנו לו המטלטלין אגבו ובגמרא (כז.) אמר רבא ל"ש אלא שנתן לו דמי כולן אבל לא נתן לו דמי כולן לא קנה אלא כנגד מעותיו ופירש"י ל"ש. דמטלטלין נקנין בחזקה דקרקע אלא שנתן לו דמי כל המטלטלין והקרקע דכי אחזקיה בקרקע אדעתא למיקני כולהו אחזקיה אבל לא נתן לו דמי כל המטלטלין לא קנה מטלטלין בחזקה דקרקע אלא כנגד מעותיו והרמב"ם לא כתבה להא דרבא בפ"ג מה"מ וכתב ה"ה שהוא תמה על הרמב"ם למה לא כתב להא דרבא ושנ"ל שהוא מפרשה כשהמוכר עייל ונפיק אזוזי כדעת קצת מפרשים אבל אי לא עייל ונפיק אזוזי אע"פ שלא קבל דמי כולן נקנה הכל ללוקח ועל כן סתם וסמך לו על מה שיתבאר בפ"ו בדין עייל ונפיק אזוזי וז"ל הרי"ף אמר שמואל מכר לו עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזיק באחת מהן קנה כולן אמר רבא ל"ש אלא שנתן לו דמי כולן אבל לא נתן לו דמי כולן לא קנה אלא כנגד מעותיו ולפי גירסא זו רבא לא קאי אלא אמכר לו עשר שדות ולא קאי אמטלטלין הנקנין עם הקרקע וזה דעת הרמב"ם שכתב דבעינן שיתן דמי כולן בפ"א מה"מ גבי מכר לו עשר שדות ולא כתבה בפ"ג בדין מטלטלין הנקנין באגב וכתב הר"ן שאולי גירסא אחרת היתה להם וכתב עוד ומ"מ מדאמרינן סתמא אבל לא נתן דמי כולן לא קנה אלא כנגד מעותיו משמע אע"ג דלא עייל ונפיק אזוזי דכיון שקונה דבר אחד מחבירו כמטלטלין אגב קרקע ושדה שבמדינה זו אגב שדה שבמדינה אחרת כיון דהקנאה ריעא היא אע"ג דלא עייל ונפיק אזוזי לא קנה אלא כנגד מעותיו ומיהו כד עייל ונפיק אזוזי משמע לי דהוי דינו כנותן מקצת דמים על השדה דכל החוזר בו ידו על התחתונה כדאיתא בהאומנין (עז:) והרא"ש כתב כהרי"ף ולכן לא כתב רבינו הכא להא דרבא. וזה לשון רבינו ירוחם בנתיב י' חלק ה' ודוקא שנתן דמי כל המטלטלין אבל לא נתן דמי כולן לא קנה אלא כנגד מעותיו כך פשוט שם ודוקא שלא פירש אבל פירש שיקנה באגב קנה בלא מעות אם פירש שיקנה באגב לחוד עכ"ל: [%א] כתב הרשב"א בתשובה מה שטען שלא נקנו המטלטלין באגב לפי שלא סיימה להם קרקע ידוע טענה זו ליתא ואע"פ שממקצת גדולי הראשונים נראה שסוברים כן והראיה להם ממעשה דמדוני דפ"ק דקידושין (כו:) וליתא דמדוני לפי שרצה ליתן להם מתנה גמורה אפילו הסלע ולפיכך סיים להם מה ממנו נותן לפלוני ומה ממנו נותן לפלוני אבל לא מחמת דינא שצריך ומעשה דרב פפא לאו דוקא ומעשה שהיה כך היה ופוק חזי מאי עמא דבר שכן הכל כותבים ונתתי לו ארבע אמות קרקע בחצרי ואין מסיימין ואע"פ שכתוב כאן ונתתי לו ארבע אמות קרקע ולא כתב בחצרי אין בכך כלום שאין אדם מקנה לחבירו אלא קרקע של עצמו ואפילו לא נודע לנו שהיה לו קרקע מעולם כל שאין אנו רגילים אצלו תמיד לדעת מה מעשיו ומה יש לו מן הסתם אנו אומרים קרקע יש לו שקנה או שניתן לו או נפל לו בירושה ולא ידענוהו אלא שאם אנו רגילים אצלו תמיד אנו אומרים חזקה אין לו שאילו היה לו אנו היינו מרגישין והיינו דאמרינן בפ' חזקת בדידעינן ביה דלא הוה ליה קרקע מעולם ואפ"ה היכא דכתב ליה דלא כטופסי דשטרי דאיהו מסהיד אנפשיה דאית ליה דדוקא אקני ליה ולא כטופסי דשטרי שכותבין ליפוי בעלמא מה שאינו ואדם נאמן על עצמו לחייב וליתן ולשעבד עכ"ל ועיין בהריב"ש סימן שמ"ה וסימן ק"ה ובהר"ן פ"ק דגיטין ובפ"ק דקידושין ובתשובת הרשב"א סימן תתקל"ד ותתקל"ה: כתב הריטב"א בתשובה אין לומר כי זכות המטלטלין נקנה באגב כי הוא דבר שאין בו ממש שזה אינו כי הזכות הזה הוא החלק שיש לו בנכסים וכבר דן כן רבינו הרא"ה עכ"ל. ובגמרא (כו.) איבעיא להו מי בעינן צבורין או לא ופירש"י צבורין שיהו אותן מטלטלין מונחין באותו קרקע ופשטינן דלא בעינן צבורין ובתר הכי איבעיא לן אי בעינן אגב או לא ופי' רש"י אגב שיאמר לו קני קרקע וקני מטלטלין אגבה ואסיקנא והלכתא צבורין לא בעינן אגב וקני בעינן וכתב הרמב"ם בפ"ג מה"מ דכל זמן שהמטלטלין צבורין בקרקע לא בעינן אגב וכתב הר"ן נראה שהוא מפרש דכי איבעיא לן בגמרא אי בעינן אגב היינו כשאינן צבורין והיינו דבתר דאסיקנא דלא בעינן צבורין איבעיא לן אי בעינן אגב או לא הא בצבורין לא בעינן אגב דהוה ליה קרקע זה כחצרו וחצרו של אדם קונה ואין דבריו מחוורים שאם כן הוה ליה לפרש דדוקא בחצר המשתמרת דחצר שאינה משתמרת אינה קונה אלא בעומד בצדה כדמוכח בפ"ק דמציעא (יא.) ואף הוא ז"ל כתב כן בפ"ד מהל' זכייה ומתנה וכבר השיג הראב"ד וגם ה"ה כתב שהרמב"ם מפרש הגמרא כמ"ש הר"ן וכתב שקצת נוטה לשון הרי"ף לדעת הרמב"ם ולי נראה דעוד הכרח אחר הכניסו להרמב"ם לפרש כן דאמרינן בבעיא השניה והילכתא צבורין לא בעינן אגב זקני בעינן ומאחר דפשטינן לעיל דצבורין לא בעינן למה ליה למיהדר למימר דצבורין לא בעינן אלא ודאי היינו לומר צבורין לא בעינן ומשום דאפילו אינן צבורין מיקני אגב קרקע מש"ה אגב וקני בעינן לשאינן צבורין הא אילו לא הוו מיקני שאינן צבורין לא הוה בעינן אגב וקני כלל: ומ"ש הר"ן שאין דבריו מחוורין שא"כ הוה ליה לפרש וכו' אע"פ שהו"ל לפרש דדוקא בחצר המשתמרת הוא מ"מ לא בשביל כך לא יהיה פירושו בגמרא מחוור ואפשר שסמך על מ"ש בפ"ד מהל' זכייה דבחצר שאינה משתמרת לא קנה אא"כ עומד בצדה ומכיון דבצבורין לא בעינן אגב אם כן ע"כ מטעם חצרו קנה ופשיטא דבעינן שיהא עומד בצידה אם אינה משתמרת וכן דרכו של הרמב"ם בכמה מקומות לסמוך כאן על מה שאמר במקום אחר. ומה שאמר וכבר השיג עליו הראב"ד לא מטעם זה השיג עליו אלא משום דשמעתא לא מתחזיא אלא לעולם אגב וקני בעינן צבורין לא בעינן והא "מנין דצבורין בעינן אגב וקני לא בעינן כתב שאינו מחוור ובמה שכתבתי לעיל כתיישב גם זה דה"פ משום דצבורין לא בעינן אגב וקני בעינן לשאינן צבורין הא אילו לא הוה בעינן צבורין לא הוה בעינן אגב וקני כלל כן נ"ל לדעת הרמב"ם: [%ב] ולענין אי לישנא דאגב הוי דוקא או לאו כתב הר"ן בפ' הנזכר דמדברי רש"י נראה דדוקא אגב הוא דמהני אבל עם כלומר דאמר לו קני הקרקע וקני המטלטלין עמו לא מהני ולמד כן מדברי רש"י משום דבגמרא מייתי למיפשט בעיא דאי בעינן צבורין מתרי עובדי דאיתמר בהו שהיה אומר קרקע זה לפלוני ועמו מאה צאן ומאה חביות ומייתי נמי מחד עובדא ומחד מימרא דלא אידכר בהו לא אגב ולא עמו ובתר הכי כי איבעיא לן אי בעינן אגב אמרינן ת"ש דקתני כל הני ולא קתני אגב ופירש"י דקתני כל הני ועמו מאה צאן ולא אגבו מאה צאן משמע דסבירא ליה ז"ל דעם לא הוי כאגב אבל הרא"ה כתב דעם הרי הוא כאגב וכי איבעיא לן אי בעינן אגב או לא היינו לומר אי סגי בלא אגב ובלא עם אלא דאמר ליה קני קרקע ומטלטלין וכי אמרינן תא שמע דקתני כל הני ולא קתני אגב לא מהני דמתני בהו עם מוכח אלא מהני דלא מתני בהו עם ולא אגב כלל וכי אסיקנא דאגב וקני בעינן הוא הדין דסגי בעם. ומ"ש רבינו ל"ש אם שניהם במכר וכו' שם איבעיא להו שדה במכר ומטלטלין במתנה מהו ופשטינן דקני ומינה שמעינן דהוא הדין לשדה במתנה ומטלטלין במכר דהא מכר ומתנה שוים הם ולא איבעיא לן אלא היכא דמוחלקת קניית קרקע מקניית מטלטלין וכיון דפשטינן דקנה לא שנא לן בין קרקע במכר ומטלטלין במתנה לקרקע במתנה ומטלטלין במכר וכן דעת הרמב"ם בפ"ג מהל' מכירה וכתב רבינו ירוחם בנתיב י' ח"ב דהוא הדין לקרקע בשכירות ומטלטלין במתנה או איפכא דקנה וכן מוכח בגמרא דר"ג הקנה מעשר לרבי יהושע אגב שכירות קרקע וס"ל דה"ה לאיפכא כלומר קרקע במכר או מתנה ומטלטלין בשכירות דקנה דשכירות ממכר ליומיה הוא כדאמרינן בהזהב (נו:) וכתב עוד רבינו ירוחם שם וקרקע מושאל ומטלטלין במתנה יש מי שכתב דלא קנה ומדברי התוס' נראה דקנה. ודע דכל המטלטלין נקנין אגב קרקע ואפי' מטבע וכ"מ בסי' שאח"ז ועי' בהריב"ש סי' שמ"ה. דיני קנין אגב עי' בטור זה בסי' קי"ג ובסימן רי"א:
וקרקע אפילו כל שהוא וכו' ג"ז שם ר' עקיבא אמר קרקע כל שהוא חייבת בפיאה וכו' ולקנות עמה נכסים שאין להם אחריות והיא משנה בפ"ג דמס' פיאה:
הקנה הקרקע לאחד וכו' גם זה שם איבעיא להו שדה לאחד ומטלטלין לאחר מהו ופירש"י אם אמר לבעל השדה קני השדה לעצמך ואגבו יקנו מטלטלין לפלוני תא שמע עישור שאני עתיד למוד נתון לעקיבא שיזכה בו לעניים ומקומו מושכר לו מאי מושכר מושכר למעשר ואיבעית אימא שאני רבי עקיבא דיד עניים הוה ופירוש רש"י דיד עניים הוה הואיל וגבאי עניים היה הרי הוא כידן מה שאין כן באחר ובעיין לא איפשיטא ופסק בה הרמב"ם בפ' ג' מהל' מכירה כדרכו ברוב תיקו האמורים בתלמוד בממונא דאי תפיס לא מפקינן מיניה וכתב הר"ן אבל דעת הרמב"ן והרשב"א דכל כה"ג מפקינן מיניה ומכל מקום מדאמרינן שאני רבי עקיבא דיד עניים הוה משמע דשדה לאפוטרופוס ומטלטלין ליתומים קנו כי היכי דגבאי יד עניים אפוטרופוס נמי יד יתומים אבל אחרים חולקים ואומרים דגבאי שאני לפי שהעניים עליו לפרנסם וכל שאין מעות בבית צריך לטרוח בשבילם ונמצא שיש לגבאי טובת הנאה במה שעניים זוכים בו והו"ל כשדה ומטלטלין לאחד משא"כ באפוטרופוס והראשון נראה עיקר וכן דעת הרשב"א ז"ל עכ"ל וגם הרב המגיד כן דעתו שלא כתב בפ' הנזכר אלא דעת הרשב"א. ונראה לי דיתומים דנקט לאו דוקא דהוא הדין לאדם גדול שיש לו אפוטרופוס אלא אורחא דמילתא נקט דאפוטרופא לדיקנני לא מוקמינן:
היה לאחד עציץ נקוב וכו' בפ' ב' דגיטין (דף כ"ב) גמרא אין כותבין במחובר לקרקע עציץ של אחד וזרעים של אחר מכר בעל עציץ לבעל זרעים כיון שמשך קנה מכר בעל זרעים לבעל עציץ לא קנה עד שיחזיק בזרעים ופי' רש"י עציץ וזרעים של אחד ומכרן לאחר החזיק בזרעים קנה עציץ זו היא ששנינו נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף בשטר ובחזקה החזיק בעציץ אף עציץ לא קנה עד שיחזיק בזרעים ופירש"י עד שיחזיק בזרעים עציץ הוי תלוש ומיקנו במשיכה זרעים הוו מחוברין דינן כקרקע ונקנין בכסף בשטר ובחזקה ועד שיחזיק כגון דניכש או עידר דהויא תזקה ובדלא יהיב מעות מיירי דאי יהיב זוזי מיקנו בכסף: החזיק בעציץ. ולא משכו לקנות אלא עשה בו שום מלאכה במקומו אף עציץ לא קנה דמטלטלין לא מיקנו בחזקה. וכתבו התוספות עציץ לאחד וזרעים לאחר ה"ה דהוה מצי לאשמועינן הכל בעציץ וזרעים של אחד אלא לרבותא נקט הכי דאע"ג דבעל העציץ קונה זרעים אפי' הכי לא קנה אע"פ שהן בתוך עציץ שלו וכתב הר"ן ותמיהני דהך רבותא משתמעא שפיר נמי בעציץ וזרעים של אחד ואפשר דכה"ג אפי' עציץ לא קנה כיון דבבת אחת מכר לו עציץ וזרעים ולא קנה זרעים אף קניית העציץ לא נגמרה דהא קיי"ל דכור בל' אני מוכר לך יכול לחזור בו אפילו בסאה אחרונה ואף על פי שדמי סאה ידועים לפי חשבון הכור וכ"ש הכא שאין דמי העציץ ידועים עכ"ל. וגבי החזיק בזרעים קנה עציץ כתבו התוספות צ"ע אם צ"ל אגב וקני כמו בעלמא או שמא הכא לא צריך דכיון דצריך עציץ לזרעים בטל אגב זרעים והר"ן כתב בשם התוס' דפשיטא להו דלא צריך אגב וקני וכתב ה"ה בפ"ג מה"מ דהכא בעציץ נקוב עסקינן והש"ס מיחשבי זרעים שבתוכו כקרקע הא אילו אינו נקוב אף לזרעים יש דין מטלטלין. ודע דבפ"ק דגיטין פי' רש"י דעציץ של חרס אע"פ שאינו נקוב כנקוב דמי ובשל עץ דוקא הוא דבעינן שינקב ליחשב כקרקע והתוספות כתבו דרבינו תם פירש איפכא דשל עץ אע"פ שאינו נקוב כנקוב דמי ובשל חרס דוקא הוא דבעינן שינקב ליחשב כקרקע:
הקנה עבדים וקרקעות וכו' בפ"ק דבבא קמא (יב.) גמרא כל שחבתי בשמירתו מכר לו עבדים וקרקעות החזיק בעבדים לא קנה קרקעות בקרקעות לא קנה עבדים עבדים ומטלטלין החזיק בעבדים לא קנה מטלטלין במטלטלין לא קנה עבדים והתניא החזיק בעבדים קנה מטלטלין אמר רב איקא בריה דרב אמי דכ"ע עבדי כמקרקעי דמי והא דתניא לא קנה בעינן קרקע דומיא דערים כלומר דמדכתיב ויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב ולמגדנות עם ערי מצורות ילפינן בפ"ק דקידושין קנין אגב הילכך בעינן מקרקעי דלא ניידי כי התם. איכא דאמרי אמר רב איקא בריה דרב אידי דכ"ע עבדי כמטלטלי דמי והא דתניא קנה בעודן עליו וכי עודן עליו מאי הוי חצר מהלכת הוא וחצר מהלכת לא קנה וכי תימא בעומד והאמר רבא כל שאילו מהלך לא קנה עומד ויושב נמי לא קנה והילכתא בכפות והתניא החזיק בקרקע קנה עבדים התם בעומדים בתוכו ומסיק בגמרא דללישנא דעבדי כמטלטלי דמי אע"ג דקיי"ל לא בעינן צבורין בעינן עומדין בתוכה משום דהוו מטלטלין דניידי וללישנא דעבדי כמקרקעי דמי אע"ג דאמר שמואל מכר לו י' שדות בי' מדינות כיון שהחזיק באחת מהן קנה כולן עבדי מקרקעי דניידי הוא התם סדנא דארעא חד הוא נמצא דלתרי לישני החזיק בעבדים לא קנה קרקעות החזיק בקרקעות לא קנה עבדים אא"כ עומדין בתוך הקרקע דאז קני אפי' למ"ד עבדי כמטלטלי דמי החזיק במטלטלין לא קנה עבדים החזיק בעבדים לא קנה מטלטלין אא"כ עודן עליו דאז קני אפילו למ"ד עבדי כמטלטלי דמי והוא שיהיה כפות ודעת הרמב"ם בפ"ג מה"מ דבכפות סגי אבל התוספות כתבו והילכתא בכפות וצ"ל נמי דמיירי בישן דכפות מהני דלא הוי חצר מהלכת וישן מהני דהוי משתמרת לדעתו כדמשמע בהזורק וכן פירש"י שם וכ"פ ה"ג וכ"כ הרא"ש וזה לשון רבינו ירוחם בנתיב י' ח"ג והוא שיהיה העבד כפות פירוש בידיו וברגליואו ישן וכפות ברגליו ואיני יודע מנין לו והגהות כתבו בפ"ג מהל' מכירה נראה לי דלא בעי ישן אלא בגט דחוב הוא לה התם בעינן חצר המשתמרת לדעתה אבל במכר ומתנה דזכות הוא לה ויש שם דעת אחרת מקנה אפילו אינו משתמר ואינו עומד בצדו וכגון שקנה העבד בכסף שהוא כפות ברגליו ולא בידיו ואפי' הוא נעור כיון שאין יפול לילך הוי שפיר חצר לקנות בו המטלטלין שעליו וכך אמר בהדיא בפ"ק דמציעא (יא:) דמתנה לא בעיא עומד בצד חצר דלא גרעה משליחות וזכין לאדם שלא בפניו ואיכא דעת אחרת מקנה: ומ"ש רבינו גבי החזיק בקרקעות לא קנה עבדים אפילו שיאמר לו קנה אותן אגב קרקע הם דברי הרמב"ם בפ' הנזכר ולדידיה דסבר דבצבורין לא בעינן אגב הוי רבותא דהכא כשאינן צבורין אפילו אמר לו אגב כמשפט לא קנה אבל לדעת הסוברים דבין צבורין בין אינן צבורין בעינן אגב לא שייך למימר אפילו דהא ליכא שום קנין מטלטלין עם קרקע אא"כ א"ל אגב. וכתבו התוספות בפ' הנזכר דכי אמרינן שאני מטלטלין דניידי היינו דוקא כשיש להם דעת אבל בהמות לא חשיב מטלטלין דניידי ונקנין באגב אפי' אין צבורין כדאמרי' בפ"ק דקידושין (כו:) טפח על טפח לפלוני ועמו ק' צאן וכ"כ הרא"ש וכתב ה"ה בפ' הנזכר שכן דעת הרשב"א וכתב הרא"ש בפרק הנזכר דכשהעבדים עומדים בתוך הקרקע נקנין עם הקרקע בקנין אגב וגם בקנין חזקה אם החזיק בקרקע קנה עבדים כההיא דשמואל דאמר מכר לו י' שדות בי' מדינות כיון שהחזיק באחת מהן קנה כולם. ועבדים דניידי בעינן שיהא עומדים בתוך הקרקע ורבינו ירוחם בנתיב י' ח"ד כתב אם החזיק בקרקעות ע"ד לקנות בהמה שבתוכה קנה וההיא דשמואל נתבארה בסימן קצ"ב [%ג] וכתבו התוספות בפ' הנזכר דאין קרקע נקנה אגב קרקע ואפילו אמר קני קרקע הסמוכה לתהום ואגבה תקנה העליונה אע"פ שהוא צבור בתוכו לא קנה וכ"כ המרדכי וכתב ה"ה בפ' הנזכר שכן דעת הרשב"א וכן כתב בתשובת הרשב"א סימן תתקנ"ד וכ"כ רבינו ירוחם בני"א וכ"כ הריב"ש סי' שמ"ה:
א"ל משוך בהמה זו וכו' בפ"ק דמציעא (ט:) גמרא היו שנים רוכבים על גבי בהמה וכו' בעי ר"א האומר לחבירו משוך בהמה זו לקנות כלים שעליה וכו' אלא וקני כלים שעליה מהו מי מהניא משיכה בבהמה לאקנויי כלים או לא אמר רבא אי א"ל קני בהמה וקני כלים מי קני כלים חצר מהלכת היא וחצר מהלכת לא קנה וכי תימא בשעמדה והאמר רבא כל שאילו מהלך לא קנה עומד ויושב לא קנה והלכתא בכפות. ופירש"י מי קני כלים. במשיכה דבהמה עם הבהמה דמדקא מיבעיא לך במוכר כלים בלא בהמה מכלל דבמוכר שניהם פשיטא לך דמדקני בהמה קני כלים משום תורת חצר דקיי"ל חצירו של אדם קונה לו ובהמתו כחצירו והילכתא האי דפשיטא ליה דכי א"ל קני בהמה וקני כלים שעליה בכפות הוא דפשיטא ליה דדומיא דחצר הוא קני וכיון דבעיין לא איפשיטא נמצא דכשא"ל משוך בהמה זו וקני כלים שעליה אפילו היא כפותה לא קנה כלל דכיון דלא הקנה לו הבהמה חצירו של מוכר היא והיאך תקנה ללוקח ואי א"ל קני בהמה וקני כלים שעליה ומשך הבהמה לקנותה וגם לקנות כלים שעליה אם היתה כפותה קנה הכלים מטעם חצר ואם לא היתה כפותה לא קנה הכלים דחצר מהלכת היא וכן פסק הרמב"ם בפרק ג' מהלכות מכירה ולא חילק בין מציאה למקח וממכר וכ"כ תלמידי הרשב"א אבל הר"ן כתב דכיון דבעיין לא איפשיטא נ"ל דאי משך בכה"ג לא מפקינן מיניה דהו"ל תופס ברשות דומיא דכור בל' סאה בסלע וראיתי מחלקים ביניהם דהתם משיכה גמורה הוא דעבד אבל הכא דספיקא בגופה דקנייה ודילמא לא קני כלל מפקינן מיניה ואין זה כלום אצלי דהתם נמי איכא לספוקי דלמא מוכר לא נתכוין להקנות עד שימשוך לוקח כל הכור וכלישנא קמא דאמר כור בל' ומשיכה דלא מהניא היא עכ"ל. והרא"ש כתב ובעיין לא איפשיטא הילכך אי א"ל משוך בהמה זו וקני כלים שעליה לא קנה הכלים במשיכת הבהמה ואפילו בכפותה דכיון דבעיין לא איפשיטא אוקי ממונא בחזקת מרא קמא אבל במציאה והפקר אם אמר אני מושך בהמה זו לקנותה ואת הכלים שעליה כיון דמספקא לן הרי הוא מוחזק משפק ואם תפסה אחר מוקמינן לה בחזקת מרא קמא שהוא מוחזק בה מספק ובמקח ובממכר אי א"ל קני בהמה וקני כלים שעליה לא קנה הכלים אלא אם כן היתה כפותה. וכתבו תלמידי הרשב"א שי"מ דמשיכה לא מהניא בכליו של מוכר ומש"ה אתי לה הכא משום חצר דאי מטעם משיכה פשיטא ליה דלא קני וזה אינו אלא איפכא היא דטעמא דלא אתי לה משום משיכה משום דפשיטא ליה דקנה אלא הכא הכי קמיבעיא ליה היכא דא"ל משוך וקני כלים שעליה על גבה כלומר מדין כליו מי קני והיינו דאקשינן ואפילו כי א"ל קני בהמה וקני כלים מי קני והא חצר מהלכת היא דכליו דקני מדין חצר הוא וחצר מהלכת לא קנה והאי הוא דמיבעיא ליה לר"א דלית ליה זכותא בהאי שאלה דבהמה אלא לקנות כלים בלחוד ולא למידי אחרינא אי מהני או לא משמע מדבריו דפשיטא ליה דאי א"ל קני בהמה ממש וקני כלים דקנה והיינו דאקשי ליה והא חצר מהלכת לא קנה ואסיקנא והילכתא בכפותה ופירש"י בכפותה פשיטא ליה דאי אמר לו קני בהמה דקני כלים אגבה ואי לא מקני ליה בהמה אלא לאקנויי כלים אע"ג דכפותה קא מיבעיא ליה ובעיין לא איפשיטא עכ"ל ולפ"ז אם לא הקנה ולא השאיל הבהמה כלל אלא שא"ל קני כלים אלו ומשך הבהמה נקנו לו כלים שעליה ולא מיבעיא לן אלא היכא דא"ל משוך בהמה זו וקני כלים שעליה על גבה והתוספות כתבו דהכי קמיבעיא ליה אי מהניא במשיכת בהמה לכלים או לא משום דלא דמי משיכות להדדי דמשיכת הבהמה על ידי הילוך ומשיכת הכלים ע"י גרירה כלומר ואע"ג דבכפותה נמי מיירי מ"מ סתם קניית הבהמה על ידי הילוך ומש"ה לא איבעיא ליה באומר משוך קופה זו לקנות כלים שבתוכה דההיא פשיטא דקני לפי שהקופה ומה שבתוכה משיכתן שוה וכן דעת הרא"ש והר"ן וסיים בה עוד הר"ן ואמר ליה רבא מדאיבעיא לך במשוך בהמה משמע דפשיטא לך דאי א"ל קני מהני אף בכלים דאף על גב דמדין משיכה לא מהניא משום דלא דמו מהני מיהא מדין חצר ואמאי חצר מהלכת היא והילכתא בכפותה כלומר בכה"ג קניא מדין חצר וכתב עוד הר"ן והילכתא בכפותה כלומר בכה"ג קניא מדין חצר וכה"ג אמרינן לגבי עבד בהזורק ואיכא מ"ד דהכא והתם ישן בעינן מדאמרינן התם וכ"ת בישן וכו' ואיכא מ"ד דבכפות לחודיה סגי ותמיהני על רבינו שכתב בסמוך גבי עבד דכפות וישן בעינן כדעת התוס' והרא"ש וכאן לא הצריך אלא שתהיה כפותה ושמא ס"ל דדוקא לגבי עבד שהוא בן דעת לא סגי בכפות ובעינן נמי שיהא ישן אבל גבי בהמה שאינה בת דעת בכפותה סגיא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |