ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/עשה/קיג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג עשה קיג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

קרבן חלבים להניף. חזה ושוק למשרתי חביון. מצות תנופה וכן מצות נתינת חזה ושוק מנאום הבה"ג וסייעתו. והרמב"ם ז"ל (בשורש י"ב) השיג עליהם בזה משום שאינם אלא חלק מחלקי המצוה. ומה"ט השיג ג"כ על הבה"ג וסייעתו שמנו המצוה ליתן עור העולה לכהנים. וכן מנאה רבינו הגאון ז"ל (לקמן עשין קט"ז). ונראה מדברי רבינו הגאון ז"ל דגם הוא אינו מסכים בזה לדרכו של הבה"ג. מדלא מנה גם יציקות ובלילות ופתיתות והגשות והקטרות שמנו הבה"ג וסייעתו. אבל מנה תנופה בלבד. משום דתנופה יצאה מן הכלל של מצות מעשה הקרבן לדון בדבר החדש. דנעשית בבעלים ובכהן כאחד. דהכהן מניח ידו תחת ידי הבעלים ומניף. כדגמרינן מקראי (בפ"ה דמנחות ס"א ע"ב) ושאר דוכתי. והילכך אין לומר שהיא חלק מחלקי מלאכת הקרבן דמלאכת הקרבן אינה אלא על הכהן. והסמיכה שהיא בבעלים היא חלק ממצות הבאת הקרבן שהיא על הבעלים. שכבר נמנית בפ"ע. אבל התנופה שנעשית בבעלים והכהן כאחד. אינה לא חלק ממצות ההבאה שעל הבעלים לחוד. ולא חלק ממלאכת מעשה הקרבן שהיא על הכהן לחוד. אלא נמנית מצוה בפ"ע. ונראה דמה"ט בסמיכה בקרבן השותפין אין אחד סומך לכל החברים אלא כל אחד בפ"ע צריך לסמוך. משא"כ בתנופה שאחד מניף לכל החברים. כדתנן (סו"פ שתי מדות) עיי"ש. דמשום דסמיכה אינה אלא חלק ממצות ההבאה של הקרבן. הילכך כמו דבחובת הבאה אין אחד יכול להוציא את חבירו שנתחייב ג"כ בקרבן כזה. הכי נמי אינו מוציאו ידי מצות סמיכה. משא"כ תנופה דמצוה בפ"ע היא. הו"ל כשאר כל המצות חובת גברא דכל שהוא מחוייב בדבר מוציא אחרים ידי חובתן:

ולענין חזה ושוק דהרמב"ם ז"ל שם השיג על הבה"ג שמנאה בפ"ע מטעם שאינו אלא חלק מחלקי מלאכת השלמים. והרמב"ן ז"ל שם הסכים לזה מטעם אחר. לפי שלא בא בכתוב מצוה על זה ליתנם לכהן. אלא משולחן גבוה קזכו. דכמו שצוה הכתוב באימורים לאישים כן צוה בחזה ושוק לכהנים עיי"ש. לענ"ד נראה בדעת רבינו הגאון והבה"ג וסייעתו ז"ל דע"כ אין זה אחד מחלקי מלאכת השלמים. דהרי בהדיא כתיב קרא (בפרשת צו) כי את חזה התנופה ושוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם וגו'. ואמרו בספרא (פרשת צו פי"ז) לקחתי מאת בני ישראל ראוים היו לישראל וכשנתחייבו ניטלו מהם ונתנו לכהנים. יכול כשם שנתחייבו ניטלו מהם כך אם זכו ינתנו להם. ת"ל ואתן אותם לאהרן הכהן לחק עולם. נתונים לכהן מתנה לעולם עיי"ש. ואם הם חלק ממלאכת השלמים איך שייך לומר שראוים היו לישראל וניטלו מהם. שהרי מעשה השלמים כך הוא דחזה ושוק לכהנים והאימורים לאשים. ועוד דתרומה קריי' רחמנא. דכתיב (בפ' תצוה) תרומה הוא ותרומה יהי' מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם לה'. ואם כך הוא מעשה השלמים אין זה תרומה מחלקו של ישראל. אלא כך הוא מעשה הקרבתו. אלא ודאי אין זה ממעשה הקרבתו. אלא מצוה אחרת היא. להרים תרומה מן הבשר של הבעלים לכהן. כתרומת גורן ותרומת יקב. ומש"כ הרמב"ן ז"ל שלא בא בהן כתוב שיצוה אותנו בנתינתם. דבריו תמוהים אצלי. דהרי בהדיא כתיב בקרא (בפרשת תצוה) ותרומה יהי' מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם תרומה לה'. ומשמע ודאי שזהו לשון מצוה שיצוה הכתוב לבני ישראל להרים תרומה זו לכהן. וכן משמע מרישא דקרא דכתיב והי' לאהרן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל וגו'. וגם כבר הביא הרמב"ן ז"ל גופי' קרא (פרשת צו) דכתיב בהדיא ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם. ומש"כ הרמב"ן שאינו ציווי אלא הודעה שהוא לכהן כמו החזה שאמר בו והי' לאהרן ולבניו עיי"ש. לענ"ד הוא תמוה דהא בהדיא כתב קרא תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם. ואם אינו אלא הודעה שהוא חלקו של כהן למה תלה הכתוב הנתינה בבעלים שהם יתנו. ולא הו"ל למיכתב אלא ושוק הימין לכהן הוא מזבחי השלמים. ומה שהביא ראי' מן החזה לא ידענא מנ"ל דהחזה איננו מצוה לבעלים ליתנו לכהן. והכי משמע בהדיא מקרא דפרשת תצוה כמשכ"ל. ויותר תמיהני ממקרא מלא דכתיב בההיא פרשה גופא. דמסיים קרא זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי ה' וגו' אשר צוה ה' לתת להם ביום משחו אותם מאת בני ישראל חקת עולם לדורותם. וכתב הרמב"ן ז"ל גופי' שם (בפרשת צו) וז"ל לתת להם ביום משחו אותם. שיעורו אשר צוה ביום משחו אותם לתת להם מאת בני ישראל חוקת עולם וכו' עכ"ל עיי"ש. הרי מבואר שיש מצוה על הנתינה. וכן מוכח מדכתיב (בפרשת קרח) גבי בכור ובשרם יהי' לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהי'. והרי בבכור לכ"ע איכא מצות עשה בנתינתו לכהן אחד תם ואחד בע"מ. ומנאה הרמב"ם (עשין ע"ט) עיי"ש. ובפרק איזהו מקומן (נ"ז ע"א) אמרינן ור"י האי לך יהי' מאי עביד לי' לומר על בכור בע"מ שהוא מתנה לכהן שלא מצינו בכל התורה. ור"ע יליף מבשרם אחד תם ואחד בע"מ עיי"ש. ומדתלה הכתוב בכור בחזה ושיק משמע ודאי דגם חזה ושוק לענין זה כבכור:

ואמנם לענין עורות קדשים. אע"ג דלמש"כ הרמב"ם ז"ל שאינו אלא חלק מחלקי מלאכת העולה. אפשר דלהבה"ג וסייעתו ורבינו הגאון ז"ל לא נראה להם לומר כן. משום דא"כ אמאי עולת הקדש אין עורה לכהנים אם איתא דמלאכת עבודת העולה כך היא שיהא עורה לכהן. ועוד אמאי איצטריך קרא לרבות עולת גרים נשים ועבדים. כמבואר בזבחים (פרק טבול יום ק"ג ע"א). דאם איתא דכך היא מעשה הקרבת העולה מהיכא תיתי לחלק בין המקריבים. דכיון שנתחייבו להביא עולה. ודאי עליהם להקריבה כדינה. ועוד דא"כ קדשים שנמצא בהן פסול לאחר הפשטן אמאי עורותיהן לכהנים. והא כיון דעולה זו פסולה היא ואינה קריבה. אין כאן מעשה עולה ויהי' עורה לבעלים. אלא ודאי זכות הכהנים בעורות קדשים ענין אחר לגמרי הוא ואינו ממעשה הקרבת העולה אבל טעמו של הרמב"ן ז"ל לכאורה שייך כאן. דלכאורה אין לנו בכתוב מצוה ליתן העור לכהנים. אלא דכתב קרא הכהן המקריב עולת איש עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהי'. א"כ אין לנו בקרא אלא דהעור הוא של כהן. אבל אין בו מצות נתינה. אלא רחמנא הוא דזכי לי' בע"כ של בעלים. ואין בזה מצוה נמנית. מיהו נראה דמדאיצטריך קרא בספרא (פרשת צו) ובפרק טבול יום (ק"ג ע"א) לרבות נשחטה שלא לשמה דעורה לכהנים ולא נימא הואיל ולא עלתה לבעלים לשם חובה לא יהיו הכהנים זכאין בעורה עיי"ש. נשמע מינה דאיכא מצוה על הבעלים ליתן העור לכהנים. דאל"כ מאי ענין בעלים לכאן. הרי נהי דלא עלתה לבעלים לצאת ידי חובתן. מ"מ עולה גמורה היא לכל דבר. ומהיכא תיתי לומר שלא תהי' העור לכהנים. אלא ודאי משמע להו מדכתיב לכהן לו יהי'. דחייב ליתנה לכהן. דאל"כ לא הו"ל למיכתב אלא אשר הקריב לו יהי'. מאי לכהן. הרי כבר כתיב ברישא דקרא הכהן המקריב אלא ודאי לומר לכהן יתננה. ומזה מוכח ג"כ דלא כסברת הרמב"ם ז"ל שהוא חלק ממעשה העולה. דא"כ מהיכא תיתי לומר שלא יהי' העור לכהן מאחר דעולה כשרה היא. אלא שלא עלתה לבעלים לשם חובה. אלא ודאי ענין אחר הוא ולא שייך למעשה העולה. כן נראה בדעת הגאונים ז"ל. ולפנינו יתבאר עוד בזה. ועי' גם כן מש"כ בזה במבוא (סי' ז').

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.