ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/לא תעשה/רמה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־00:43, 15 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט()
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג TriangleArrow-Left.png לא תעשה TriangleArrow-Left.png רמה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


וגפנים פן תקדש. כתיב (בפרשת תצא) לא תזרע כרמך כלאים פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם. ויש לתמוה טובא על דברי רבינו הגאון ז"ל שלא מנה אלא לאו דפן תקדש דסיפא דקרא. שהוא אזהרה על אכילת כלאי הכרם. כמבואר בפ"ב דפסחים (כ"ד ע"ב) דאמרינן אמר אביי הכל מודים בכלאי הכרם שלוקין עליהם אפי' שלא כדרך הנאתן. מ"ט משום דלא כתיב בהו אכילה. ופירש"י וז"ל כלאי הכרם כתיב פן תקדש המלאה. דמשמע לא תהנה ממנו אלא תשרפנו. ופן לאו הוא עכ"ל עיי"ש. וכ"כ הרמב"ם (בסה"מ לאוין קצ"ג) עיי"ש. ואמאי לא מנה לאו דלא תזרע כרמך דכתיב ברישא דהך קרא. וזה ממש איפכא מדרך הבה"ג וסייעתו ז"ל. שהם מנו רק לאו דלא תזרע כרמך כלאים. ולא מנו לאו דאכילת כלאי הכרם. וגם זה צ"ע. ואמנם הנראה בטעמו של רבינו הגאון ז"ל בזה משום דלפי מאי דקיי"ל כרבי יאשי' דלא מיחייב על לאו דזריעת כלאי הכרם עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד. כדאמרינן בפ"ק דקידושין (ל"ט ע"א) עיי"ש. א"כ אי אפשר לעבור על לאו דלא תזרע כרמך כלאים אם לא שיעבור ג"כ בלאו דזריעת כלאי זרעים. דהרי גם בלא חרצן עובר בחטה ושעורה לבד בלאו דשדך לא תזרע כלאים. וליכא נפק"מ בלאו דלא תזרע כרמך כלאים אלא לעבור עלה בשני לאוין. וכן מבואר בהדיא בירושלמי (ריש פ"ח דכלאים). דאמרינן התם על דעתי' דרבי יאשי' שדך לא תזרע כלאים. לאיזה דבר נאמר לא תזרע כרמך כלאים. חברייא אמרין להתראה. דאם התרו בו משום שדך לוקה. משום כרמך לוקה עיי"ש. והובא בתוס' (בפ"ק דקידושין שם. ובפרק בתרא דבכורות (נ"ד ע"א) ובשאר דוכתי. וא"כ רבינו הגאון ז"ל לטעמי' אזיל דבכל כיו"ב אינו מונה אלא אותו הלאו שכולל יותר. ולהכי לא מנה אלא לאו דזורע כלאי זרעים דאיתי' נמי בזרעים לחוד בלא חרצן. ולא לאו דזורע כלאי הכרם:

והנה בספרי (תצא פיסקא ר"ל) תניא לא תזרע כרמך כלאים. מה אני צריך והלא כבר נאמר שדך לא תזרע. מלמד שכל המקיים כלאים בכרם עובר בשני לאוין עיי"ש. וראיתי להר"ב ז"ר שפירש שהוקשה להספרי דכיון דגם כרם בכלל שדה הוא. א"כ תיפוק לי' גם בכלאי הכרם משום לאו דשדך לא תזרע כלאים. ועל זה מתרץ דודאי לא איצטריך. ולא כתיב אלא כדי לעבור על כלאי הכרם בשני לאוין עיי"ש. ונראה ראי' לדבריו מדאמרינן (סופ"ק דקידושין ל"ט ע"א) אלא הא דכתיב שדך. ההוא למעוטי זרעים שבחו"ל עיי"ש. ופירש"י והתוס' שם דהיינו זרעים שבכרם. דאילו כלאי זרעים לא איצטריך קרא למעוטי עיי"ש. ולפ"ז ע"כ קרא דשדך לא תזרע כלאים כולל נמי כרם. דאל"כ מאי ענין מיעוטא דכלאי הכרם לאזהרה דכלאי זרעים. וכן מבואר בדברי הרמב"ם ז"ל (בסה"מ לאוין רט"ז) שפירש כן דברי הספרי שם. וכתב דקרא דשדך לא תזרע כלאים יכלול בלא ספק הכרם. והזרעים עיי"ש. וא"כ ודאי דברי רבינו הגאון ז"ל נכונים. וביותר לפמש"כ הרמב"ן ז"ל (בפרשת תצא) וז"ל מצות הכלאים מבוארת שכבר אמר שדך לא תזרע כלאים. ובמשמע ההוא כל מקום הנזרע והוסיף בכאן כי אם יזרע הכרם כלאים יקדש הזרע אשר יזרע ותבואת הכרם. לומר שיאסר בהנאה כהקדיש וכו' עכ"ל עיי"ש. וא"כ לדבריו ז"ל לאו דלא תזרע כרמך כלאים אינו אלא כדבר שכבר נאמר בלאו דשדך לא תזרע כלאים. ולא נשנה אלא בשביל דבר שנתחדש בו. והו"ל כדבר שהי' בכלל ויצא מן הכלל לדון בדבר החדש. איסור הנאה דזרעים ותבואת הכרם. וא"כ הרי מנה רבינו הגאון ז"ל כאן לאו הנאמר באיסור הנאה דכלאי הכרם. ואזהרה דזריעה לא הוצרך למנות בפ"ע. שהרי הוא בכלל אזהרה דשדך לא תזרע כלאים שמנה בסמוך לקמן. אלא דמדברי הירושלמי והספרי שהבאתי ע"כ מוכרח דלא כהרמב"ן ז"ל. וכבר ראיתי בתוס' הרי"ח ז"ל (בברכות כ"ב ע"א) שכתב וז"ל ועל הירושלמי שמקשה למה נאמר כרמך. אומר רבי דהוה מצי לשנויי לענין איסור הנאה. דכלאי זרעים שרו בהנאה ואינהו אסירי. אלא רוצה למצוא טעם לכלאי הכרם עצמם שהוצרך לכתוב בהם שדך וכרמך עכ"ל עיי"ש. ומבואר דס"ל כדברי הרמב"ן ז"ל. ולזה הוקשה לו מדברי הירושלמי דאיצטריך לשנויי דכתבי' קרא לעבור עליו בשני לאוין. ועל זה תירץ דאין ה"נ דהוה מצי לשנויי הכי. אלא דניחא לי' טפי לשנויי דלזריעת כלאי הכרם גופא איצטריך. אבל לא ידעתי דאכתי מאי יתרץ בההיא ברייתא דספרי. דקתני מלמד שכל המקיים כלאים בכרם עובר בשני לאוין. ואם איתא דאפשר לשנויי בדרך אחר למה נאמר לא תזרע כרמך כלאים. שוב אין ראי' מזה דעובר בשני לאוין. ואין להאריך בזה. ועכ"פ דברי רבינו הגאון ז"ל כאן מדוקדקים היטב במה שלא מנה אלא לאו דהנאת כלאי הכרם בלבד ולא לאו דזורע. וכן באזהרותיו שע"פ עשרת הדברות (בדבור לא תחמוד) מנה לאו דאכילה והנאת כלאי הכרם. ולאו דזורע כתב סתם בלאו אחד. והיינו משום שכולל בין כלאי זרעים ובין כלאי הכרם עיי"ש:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.