ביאור הגר"א/אורח חיים/תו

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים תו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) ס"א מי שיצא. כת"ק והא דאמרינן מ"ד א' דר"נ פ' כר"א ההיא באונס וכמש"ש מ"ה א' ומדר"א קמותבת למר אלמא אין הלכה כר"א ובמלחמת כת' דהך סוגיא מ"ד א' אידחיא ליה מקמי האי סוגיא מ"ד א' ודבר רז"ה נכונים:

מעמידת. ערש"י שם ד"ה מי שיצא. במזיד ומדעת כו'. כיון למש"ש שם מ"ה א' א"ל אין דשמיע כו' וה"ה לאונס כמ"ש מ"א ב' וכ"כ הראב"ד אבל הרמב"ם מפרש אפי' באונס יצא לכך כת' מעמידת כו' שפסק כר"י שאמר אם בירר כו' שם מ"ה א' וזה כיון שהתחיל באמ' כבר בירר כו':

להיות כבני. אבל לעיר מותר לכנס כמש"ל סי שצ"ז ס"א וערש"י שם ד"ה ולמודד כו' ובזה מתורץ מה שהקשה המ"מ על הרמב"ם שם:

(ד) ס"ד אבל אם. כמ"ש ס"ה אבל כו' ובס"ו אבל כו' ובסי' ת"ו ואם יצא כו':

(ה) ס"ה או שאר. מהא דאמרי' שם עייל לתחומא כו' וע' רש"י שם ד"ה עייל כו' ובתזר לדעת לא מהני כנ"ל וכמ"ש למטה אבל כו' ושם מ"ט אנוסים הן כו':

או ששגג. מהנ"ל ס"ד בעובדא דר' חנילאי. וכ"ז הוצרך לאשמועינן משום סיפא החזירוהו:

אבל. גמ' שם:

וכן אם. כנ"ל בסי' ד' דספינה שלא לדעת וכמש"ש ת"ש מעשה כו' במהלכת ברקק ואפ"ה לר"ג מהלך את כולה ולר"ג ע"כ אין טעמו משום דשבת כנ"ל בס"ס ת"ד ע"ש כמ"ש שם:

(ו) ס"ו מוקפת. רש"י שם:

לדירה. תוס' מ"ז ב' וכנ"ל:

אבל אם כו'. מדתנן הוליכוהו ונתנוהו וכמו שדקדקו בגמרא הוציאוהו החזירוהו. רמב"ם ורמב"ן ור"ן והג"א ס"ס ב' ד"ה וכן פסק כו' וס"ג ד"ה ואם עבר כו' וכ' ב"י שכ"ד רשב"ם בתוס' מ"ג א' בד"ה הלכה כו' ועוד כו' אך כו' ואין ראיה די"ל דהרשב"ם ס"ל כדעת ר"ח הביאו הג"א שפ' כשמואל וכרבה דוקא בשבת כו' אבל צ"ע דהא במהלכת ל"פ וכן לפי' ב"י וכן תי' במלחמות על מה שהקשה הרז"ה על הרי"ף כיון שפסק כרב למה הזכיר הא דרבה ור"ז ותי' הרמב"ן דנ"מ לקופץ מספינה לספינה דהוי לדעת דאין לו אלא ד"א כשיטתם כנ"ל מ"מ מהלך את כולו במהלכת מטעמא דר"ז כו' וכ' ב"י אבל תוס' פליגי ע"ז שם שכ' ומה שפי' רשב"ם כו' וכן הרא"ש שם ומרדכי וסה"ת וכ"כ תוס' בהדיא כ"ט א' סד"ה והושיבו וכ"ד הרשב"א והקשה דלדידהו מאי פריך פשיטא דלמא הא קמ"ל דאף כה"ג א"ל אלא ד"א וכמ"ש הרא"ש וש"פ בס"ח וע' במ"מ שתי' קושיית הרשב"א ודבריו דחוקים ע"ש:

(ז) ס"ז הואיל ושבת. ל"ד ור"ל והואיל והיה באויר כו' ונקט ושבת לרבותא דסיפא וכמ"ש בהג"א שם ד"ה אי אפשר. ואם נפחתי כו'. ומ"א תירץ דמיירי בנכנס בשבת דה"ל כיצא לדעת ואפ"ה כיון ששבת. ולכאורה כן מ' בגמ' דכ"ע מיהת הלכה כו' ואע"פ שבדיר וסהר לא מהני האונס אבל לשון ש"ע לא משמע כן ולא ה"ל לשבוק דינא דמתני' וגמ' שם וע' הג"א שם ד"ה ר"י וד"ה ואם עבר ותוס' שם ד"ה הלכה ועוד פסק רשב"ם כו' ומה שפי' רשב"ם כו' ור"י ס"ל דהוי כיצא שלא לדעת כמ"ש רשב"ם שם דספינה ממילא אזלא כו':

ואם נפחתו. שם מ"ב ב' ומ"ג א' וקי"ל כרבה וכמ"ש למט' ואע"ג דאין נ"מ דקי"ל כרב נ"מ בכה"ג וכמש"ש צ"א ב' ושם משמע דקי"ל כרבה:

ואם. ובראשו. שבת ז' ב' ואם חקק בו כו':

דאמרינן. כר"מ ואע"ג דלא קי"ל כוותיה בדרבנן קי"ל כוותיה דים כרמלית הוא כמ"ש בפ' הזורק וראיה מדר' ס"ל כותיה בעירובין ל"ג ואע"ג דלא קי"ל כותיה דר' בהא שסובר כר"י היינו משום דמתני' דלא כוותיה נתנו בקנה כו' וטעמא דר' דס"ל כר"מ משום דבדרבנן הוא וע"ש תוס' ד"ה וכלכלה כו' ובזה אין צריך לפי' ולא לפירוש רש"י דברשויות דאורייתא לא סבר רבי כוותיה אבל צ"ע דל"ל לכל זה הא קי"ל שם צ"ג ב' גידוד חמשה כו' ואפשר דסבר דהטעם בגידוד משום דחוקקין ולזה נתכוין מ"א ס"ק י"א ואפשר שר"ל כו' אבל אין נראה חדא דא"כ ס"ל כר"מ ועוד דאפי' ר"ח מודה בכה"ג וכמ"ש תוס' בשבת ז' ב' ד"ה והלכה כו' דכשאין במקום א' עשרה לא אמרי' חוקקין וכן צ"ע מ"ש כאן דאמרי' חוקקין כו' ומ"מ הדין אמת מהא דגידוד הנ"ל וא"צ לחוקקין:

(ח) ס"ח לעירו. עמ"א וכ"ה ברא"ש ומרדכי:

המוקפת. כנ"ל:

כולה כד"א. ואפי'. מדפריך שם הא נמי תנינא החזירוהו כו' ודלמא קמ"ל דאפי' בכה"ג אין לו אלא ד"א וא"ל א"כ ברישא דפריך פשיטא השתא כו' ודלמא קמ"ל כה"ג והרמב"ם וש"ע פ' לעיל ס"ד אבל אם יצא כו' וכמו שהקשה הרשב"א שם י"ל כתירוץ השני של מ"מ שם דלשמואל פריך שפיר דהוא פ' כר"ג בספינה אבל לא בדיר וסהר וא"כ אפי' בשלא לדעת אין לו אלא ד"א ופריך שפיר אבל בסיפא דגם שמואל מודה כמש"ש דכ"ע מיהת כו' מ"ט הואיל ושבת באויר כו':

(ט) ס"ט שכל העיר כו' ואם היא כו'. רש"י שם:

ואפי' לאותו. תוס' שם ד"ה לא הפסידו כו' ולמדו כן ממשמעות הגמ' לא הפסידו:

אפי' מי שלא. תוס' שם ד"ה במזי ד כו' מדקאמר סתם לא יאכלו וכמ"ש במבשל סתם לא יאכל אין חילוק רק במקום שחילק שם בפירוש:

ויש מתירים. כמו ע"י א"י שם מ' א' ומ"ז ב' ופ"ג די"ט כ"ד א':

(י) סי' תו ס"א כיון שנכנס ברשות. והוא אונס והוי כמי שהחזירוהו נכרים וכמ"ש בסימן ת"ה ס"ה. רש"י שם:

ויתרחק כו' ואם נתרחק. דזהו ג"כ בכלל מ"ש גדול כבוד:

ואם יצא. כנ"ל בסי' ת"ה ס"ח יצא לדעת והחזירוהו כו':

וי"א דוקא. דבקטנים ליכא כבוד הבריות כמ"ש בבכורות מ"ד ב' משתינין מים כו'. וס' ראשונה ס"ל כמ"ש במרדכי דהאבעי' הוא משום כבוד תורה וסברא האחרונה לא ס"ל ועוד דנבלעין מהר וע' רא"ש ועל ס' ראשונה נ"ע דאין לשון כבוד הבריות משמע כן:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.