הרחב דבר/שמות/מ
< הקודם · הבא > רש"י אברבנאל |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
והנה בירושל׳ יומא פ״א ה״א אי׳ בשמיני אית תנוי תני נמשח אית תנוי תני לא נמשח כו׳ מ״ד נמשח ניחא דכתיב וימשחם. [פי׳ בפ׳ נשא ויהי ביום כלות משה וגו׳]. ומ״ד לא נמשח מה מקיים וימשחם מעלה אני עליכם כאלו שהוא מחוסר משיחה ומשחתם אותו. והדבר פלא. מאין לחז״ל לומר כן. ואולי למדו והוכיחו ממה שלא נזכר בפ׳ הסמוכה מעשה המשיחה. אלא בהעמדה כל דבר על מכונו ויכל משה את המלאכה. אכן עדיין יש להבין מאין למד משה רבינו שמצות ה׳ ולקחת את שמן המשחה וגו׳ אינו לעיכובא. ונראה שלמד מהא דכתיב במקרא ד׳ דהבאה לחוד מכשיר את הכלים לעבודתם ואינו מחוסר מעשה כמש״כ לעיל ה׳ בס״ד. מזה למד דהמשיחה אינו לעיכובא אלא למצוה אם לא היה זה היום חביב לפני הקב״ה כ״כ כאשר כן היה לבסוף:
ורש״י שם בד״ה משכן קרוי משכן. כגון עשר יריעות שש ומשכן קרוי אהל דכתיב משכן אהל מועד. עכ״ל. משמע שמפרש שאין עיקר ההוכחה ממקרא דילן אלא מדכתיב משכן. וגם התוס׳ בסד״ה הנ״ל מסיים דשמא על האי קרא סמיך. וע״כ עלה בדעתם ז״ל לפרש ויקם משה את המשכן היינו יריעות שש. לפני קרשים. ובאמת ביאר רש״י במנחות דצ״ט א׳ בד״ה ויקם בל״א דויקם משה את המשכן היינו יריעות שש. וכך פי׳ הספורנו. וע׳ מש״כ לעיל ל״ו י״ג שבצלאל ג״כ עשה מאז עשה את היריעות הכי וכינס לשם כל כלי הקודש בכל אותו משך. אבל מכ״מ אין ההקמות שוין. וקשה מאד להעמיד את הקרשים תחת היריעות. ולמאי יעשה משה הכי אלא עיקר כפי׳ התוס׳. ומש״ה לא הביא הגמ׳ מקראות הקודמים דיריעות איקרי משכן:
ולהתבונן ניתן לנו מזה על הליכות עולם של ישראל. כי שלש עתים עברו על ישראל שהיו משונות באופני השגחת ה׳ עליהם. א׳ במדבר. ב׳ בבהמ״ק. ג׳ אחר שגלו. במדבר היתה עומדת ההשגחה רק על שקידת התורה שלא ניתנה אלא לאוכלי מן. וכמש״כ שם כ״ה כ׳. דמש״ה כתיב ופניהם איש אל אחיו. ובהיותם על הארץ היתה כל ההשגחה תלויה על עבודת הקרבנות ומש״ה כתיב בכרובים של שלמה ופניהם לבית כמש״כ שם. ואע״ג שהיה מכ״מ כרובים שעשה בצלאל על מקומם והיו פניהם איש אל אחיו מכ״מ גם זה היה אבל רק ליחידי הדור. משא״כ כל המון ישראל היו מושגחים משום עבודת הבית. מש״ה כתיב במלכים א׳ ויביאו הכהנים את ארון ברית ה׳ אל מקומו וגו׳ אל תחת כנפי הכרובים. דייק לכתוב הכהנים באשר הגיעה העת שיהא תכלית ארון ברית ה׳ ע״י עבודה דוקא ומש״ה היה אז מכוסה הארון והכרובים שעליו ע״י הכרובים שעשה שלמה והעמיד על הרצפה ופניהם לבית. כ״ז היה בזמן שבהמ״ק קיים. אבל משעה שגלו צוה יאשיהו המלך ללוים המבינים לגנוז את הארון וכרובים שעליו. ויהיו משמשים בתכליתן בהסתר וגניזה מעין האדם. אבל כרובים שעשה שלמה עמדו במקומם עד שחרב בהמ״ק ונשבו ע״י עמונים ומואבים כמבואר במדרש איכה בפתיחתא דחכימי עה״פ ידו פרש צר. [ולפי ביאורינו יש לפרש הג׳ כיצד הן עומדין. כיצד עיקר תכלית העמדה שיהא זה עיקר רצונו ית׳. ר״י ור״א ח״א פניהם הם איש אל אחיו. פי׳ זה האופן הוא עיקר הרצון והתכלית ח״א פניהם לבית הוא העיקר והתכלית. ולמ״ד פניהם איש א״א הא כתיב ופניהם לבית פי׳ הרי שלמה העמיד כך. אלמא דזהו עיקר הרצון. ומשני כאן בעושין רש״מ. פי׳ נגד האנשים העוסקים בתורה כתיב ופניהם איש אל אחיו אפי׳ בזמן הבית כאן בזמן שאין עושין רש״מ. היינו כל הדור שלא היו שקועין בתורה אלא בעבודת הקרבנות וכמש״כ לעיל שם בביאור הלשון אין עושין רש״מ. איברא לאידך מ״ד עיקר התכלית ופניהם לבית. והא דכתיב ופניהם איש אל אחיו . היינו דמצדד אצדודי. כתלמיד הנפטר מרבו. והכוונה שגם בזמן הבית עיקר השגחה היה תלוי בלמוד התורה אלא שנצרך להפנות כמעט לד״א. וכמש״כ בזה בס׳ נפש החיים שער א׳ פ״ט]. ומאז והלאה עומדת ההשגחה שהוא ענין הכרובים שעשה בצלאל על הארון באותו אופן שהיה ברגע ההבאה לקודש הקדשים. והיינו שלא היה הכפרת שעליו הכרובים מונחים יפה על הארון כדרך שהיה ראוי למשא. אלא באופן שהיה אורך הכפרת על רוחב הארון. ובזה יש לפרש המקרא שאמר יאשיהו תנו את ארון הקודש בבית שלמה מלך ישראל אין לכם משא בכתף אשר הוא מוקשה כמש״כ לעיל ס״פ בא וע״ש. ויש לפרש באשר אמר ארון הקודש ולא אמר ארון העדות או ארון ברית ה׳ בא להסביר שדעתו שלא יהא מונח הכפרת עליו כדרכו בשעה שנקרא ארון העדות. אלא ארון הקודש. ולא יתקנו את הבדים שיצאו משני הצדדים. והוא משום שלא יהי׳ לכם משא בכתף. פי׳ שלא יהיה ראוי למשא. וכ״ז להורות ניתן לנו שההשגחה הנסתרת וגנוזה עומדת על התורה באופן אחר שהיה במדבר. אלא באופן שנדרש לתמיכה מן הצד. והוא פלפולה ש״ת שא״א להיות מבלי חסד של מקיימי תורה כמש״כ כ״פ. כמו שהיה הכפרת מונח שלא כדרך הנחה ונצרך לתמיכה ביד שלא ישמט מן הארון מלמעלה. ומש״ה צוה ה׳ שיהיה בשעת הבאה למקומו בזה האופן. כדי ללמדנו דבשעה שאין משכן ומקדש ההשגחה תלוי׳ גם בארון שהוא עמלי תורה גם בתומכיהם. שהוא תומכי הכפרת והכרובים שלא ישמע:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |