דרישה/יורה דעה/סג

דרישה ‏ יורה דעה סג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

חכמים אסרו כל הבשר הנמצא בין בשוק בין ביד נכרי אע"ג דאמרינן בפרק גיד הנשה נמצא ביד נכרי ורוב טבחי ומוכרי ישראל דמותר אפי' לרב היינו דוקא במקום דמכרזי ולא הכריזו אותו יום שיש טריפה במקולין אז עדיף נמצא ביד נכרי דלא שייך למימר עורב החליפו ממוצא בביתו והתעלם עינו ממנה אבל במקום שאין מכריזין אף אם יש שם טריפה ודאי עדיף נמצא בביתו מנמצא ביד נכרי (עמ"ש בסימן א' ובח"מ סימן רנ"ט) וכאן איירי במקום שאין מכריזין ומש"ה סתם רבינו וכתב בשם רשב"ם דאם אבד ומצאו אסור אף דנראה פשוט שלה"ט דגמרא אם הוא במקום שמכריזין ויש רוב ישראל בעיר או רוב טבחי ישראל דמותר אלא דשאני הכא דאיירי במקום שאין מכריזין וחיישינן לטריפה:

ב

או טביעות עין כתב הרמב"ן דכל אדם נאמן לומר טביעות עין יש לי בו וא"צ ת"ח (ונ"ל הטעם דדוקא במציאה אף שאדם כשר הוא חיישינן שמא יטעה לומר שהוא שלו ואינו שלו משא"כ בזה שהניח בביתו בשר כשר בחזקה כל דהו אמרינן שהוא הוא מיהו אפי' מצאו בשוק משמע שנאמן בט"ע שהרי משוה יש בו ט"ע ויש בו סימן וי"ל דבאיסורא אדם מדקדק טפי ואינו אומר שהוא שלו וכשר אם לא שברור לו) ומ"מ צריך לדקדק יפה ולא נתירוהו אלא בחתיכה ששבעתה העין אבל לא שבעתה העין לא דפעמים שהעין משקר וסובר שמכיר ואינו מכיר וכ"כ הר"ן בשמו: כתב המרדכי מעשה בא לידי בתרנגולת שחוטה ושלחוה ביד נכרי כו' ובעל התרנגולת היה מכיר אותה ואומר שזאת היא והתרתי אותה כיון שבעל התרנגולת היה מכירה כדברי ר"ת דאמר לית הלכתא כרב דאמר בשר שנתעלם מן העין אסור עי' בב"י:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.