דרישה/אבן העזר/פ

דרישה ‏ אבן העזר פ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ונ"ל דאפילו על בנה שיש לה כו' כתב ב"י וז"ל ונראה שכתב רבינו כן וכו' ע' בב"י:

ב

פוחתין לה ממעשה ידיה פירוש הקצובין לעיל שהן משקל ה' סלעים שתי ביהודה כו' וכתבו התוס' והרא"ש דל"ד מניקה ה"ה אם טוחנת או אופה וכו' עד בעודה בבית השליש עכ"ל וב"י הביאו ע"ש ורבינו כתב גם כן זה במ"ש אבל אם היא עמו בבית כו' אלא שבשאר מלאכות פוחתין ממעשה ידיה ואין מוסיפין על מזונותיה פירוש הקצובין לה שם פרק אע"פ גבי המשרה אשתו ע"י שליש (וכמו שכתב רבינו לעיל בסימן ע' כ"פ):

ג

ואינו נראה כן דתניא פסקה קמעה כו' ז"ל ב"י הר"ן וה"ה ג"כ תמהו על דברי הרמב"ם בזה ואפשר לדחוק ולומר שמאחר וכו' ע' בב"י:

ד

אינה טוחנת כו' ז"ל הגמרא דף ס"א ע"א הא מלאכות אחרות עבדה ותימא ליה הרי הכנסתי אחת במקומי ומשני האי טרחה לדידי ולדידה. קמי דידך מאן טרח. ואפי' הכניסה ב' אומר עדיין צריכה לסייעה משום דכיון דאיכא בני בית מרובין רגילין להתארח שם ארחי ופרחי (ארחי אורחים המשתהים שבת או חדש ופרחי עוברים לדרכם רש"י) וצריכה היא לסייעה (ור"ל דאין השני שפחות כ"א א' לטרוח להבעל ולעצמה והב' לאשתו ולעצמה ושוב אין מי לטרוח בשביל האורחים ע"כ צריכה היא לסייעה כ"פ):

ה

שהבטלה מביאה לידי זימה והא דכתב בס"ס פ"א גבי המדיר את אשתו שלא תעשה מלאכה שאם יש לה מלאכה כל שהו כגון לשחק בכלבים סגי משום שהטעם הוא שהבטלה מביא לידי שיעמום לכאורה נראה שלק"מ שכך איתא בגמ' במתני' רבי אליעזר אומר אפי' הכניסה לו ק' שפחות כופה לעשות בצמר שהבטלה מביא לידי זמה רשב"ג אומר אף המדיר את אשתו מלעשות מלאכה יוציא ויתן כתובה שהבטלה מביא לידי שיעמום. ובגמרא מאי בינייהו איכא בינייהו דמטללא בגורייתא ופרש"י משחקת בכלבים דקים. לידי זימה איכא לידי שיעמום ליכא דאין שיעמום אלא ביושב ותוהא ובטל לגמרי והנה רבינו גבי מלאכה כתב כרבי אליעזר שהבעל יכול לכופה לעשות בצמר כדי שלא תבא לידי זמה אבל לקמן שהבעל הדירה ממלאכה וא"כ אינו חושש שתבא לידי זמה וכופין אותו להוציא משום דא"א לה להיות בטל מכל מלאכות שבעולם מפני שהבטלה מביאה לידי שיעמום שהוא רעה לה ואם כן אם לא התיר אלא מלאכת כל שהוא שלא תבא לידי שיעמום סגי שהרי אפשר לה להיות בלא שאר כל מלאכות הואיל שאינו חושש על הזימה והיא גם כן אינה חוששת על הזימה ולכן פסק התם כרשב"ג. אבל ז"א דא"כ מנא ליה לרבינו הא דכתב בס"ס פ"א דלדעת הרי"ף לא סגי בשחיקת כלבים משום דפסק כר"א דילמא במדיר לאשתו כ"ע מודו ול"פ רשב"ג ור"א כ"א באינו מדיר ומטעמא דכתיבנא ולכאורה היה נראה לתרץ דודאי רבינו כהרא"ש אביו ס"ל דבשחיקת כלבים סגי וכמ"ש בס"ס כ"א וכאן כתב זה בכלל מ"ש לפני זה דכל אשה ראויה לעשות דבר אפילו יש לה כמה שפחות והיינו אינו חיוב אלא עצה טובה ה"נ מ"ש שצריכה לעשות בצמר לעצה טובה נקט ואע"ג דכתב לשון שצריכה י"ל דלשון דר"א נקט ול"ד. א"נ ה"ק כל אשה וצריכה ויטול הדבר על נפשה כאילו הוא חיוב וצריך. ועי"ל הואיל שהרי"ף פסק דוקא כר"א ולא סגי בשחיקת כלבים כמ"ש רבינו בס"ס ע"א נקט הכא זה הטעם שהוא אליבא דכ"ע אפילו לדעת הרי"ף וגם אמר הכי מפני שכך הוא שנוי במשנה והשתא הוא עוסק בדיני המשנה מההיא דצריכה לעשות לבעלה ולא איירי בדין המדיר לאשתו:

ו

ולא פסק כמי ואע"ג דכתב הרא"ש וב"י הביאו בדף ק"ג ע"א וז"ל העדפה שע"י הדחק כגון שעשתה מלאכה בלילות בשעה שבני אדם ישנים והלכה כת"ק (פירוש דרבי עקיבא ות"ק פליגי ת"ק סבר דהעדפה שע"י הדחק לבעלה ור"ע סבר לעצמו) והכי פסק רב האי גאון ואמרינן תו בגמרא בעי רב פפא עשתה שתים בבת אחת מהו בעי רבינא ג' וד' מהו תיקו עכ"ל ומדלא איפשטו הבעיות של ב' וג' וד' בבת אחת הוי לעצמה דהמע"ה ומיהא מ"מ כתב הרא"ש דהלכתא כת"ק דאמר דהעדפה שעל ידי הדחק לבעלה ואם כן איך כתב רבינו שהרא"ש הביא דברי שניהם ולא פסק כמי וי"ל שהרא"ש לא כתב שהלכה כת"ק אלא אליבא דרב האי גאון דפירש דהני אבעיות אליבא דת"ק מיבעיא ליה וכ"כ הרא"ש בהדיא והלכה כת"ק והכי פסק רב האי גאון אבל אחר כך הביא הרא"ש דברי ר"ח שמפרש שהאבעיות הללו אליבא דר"ע קא מיבעיא להו ולפירושו הוי הלכה כר"ע וכ"כ הרא"ש בהדיא דלפי פירוש ר"ת הוי הלכה כר' עקיבא ואם כן מאחר שהרא"ש הביא דברי שניהם ולא הכריע ביניהם שפיר כתב רבינו ולא פסק כדברי מי. שוב מצאתי שכתב ב"י והכסף משנה ריש פכ"א דאישות דמ"ש הרא"ש והלכה כת"ק מלשון הרי"ף הוא שכן היה בנוסחאות הרא"ש בספרי הרי"ף ושכן הביא הר"ן והמ"מ לשון הרי"ף ע"ש ולק"מ:

ז

כל אשה שתמנע מלעשות מלאכה כו' יראה שפוסק כו' ז"ל ב"י ומ"ש יראה שפוסק דמורדת ממלאכה הוי מורדת למד כן ממ"ש כופין אותה ועושה אפילו בשוטים וכו' ע' בב"י:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.