דרישה/אבן העזר/סה
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
מצוה גדולה כו' . ומבטלין ת"ת להכנסת כלה לחופה וכ"פ רמ"א וז"ל הגמרא (בפ"א דמגילה ופרק האשה שנתארמלה) ת"ר מבטלין ת"ת להוצאת המת ולהכנסת כלה אמרו עליו על ר"י בר אלעאי שהיה מבטל ת"ת להוצאת המת ולהכנסת כלה וכתבו התוס' והרא"ש והר"ן דא"ד דהאי מבטלין רשות הוא ולא חובה ומש"ה קאמרי על ר"י ב"א שהיה עושה כן מכלל דאינך לא היו עבדי ודוקא למת מצוה הוא חובה ומיהו לאו ראיה הוא דאפשר לומר דלרבותא נקט לר"י ב"א שאף שתורתו אומנתו ואפ"ה היה מבטלין.
ופרש"י להכנסת כלה ללות מבית אביה לבית חופתה עכ"ל מזה היה נ"ל הגון ללוות בזמנינו הכלה כשמביאין אותה תחת החופה כמו שנוהגין לעשות לחתן ואדרבה היא עיקר שהוא לא נזכר אלא הכנסת כלה שוב מצאתי במרדכי בפ"ק דכתובות סי' קל"ב שכתב טעם למה נוהגין לאקדומי חופה לקידושין שאומרים בברכת ארוסין מקדש עמו ישראל ע"י חופה וקידושין משום דזימנין מקדש בשעת ברכת נישואין (כמו שעושין בזמנינו בארצות הללו) ואז הכנסת כלה קודמין לקידושין כי הכנסה היא שמסרה בשחרית לחתן קודם הברכה עכ"ל (עיין מ"ש אמ"ו ז"ל בדרישה בי"ד סימן שס"א. כ"פ) נמצא מה שהולכין בזמנינו כל הקהל עם החתן או עם אביו בשחרית לכסות ראש הכלה היא היא הנקרא בזמנינו הכנסת כלה לחופה ע"ד שכתב המרדכי שמשחרית מתחיל הכנסת כלה לחופה שע"י זה אנו מקדימין לומר חופה קודם לקידושין ואע"פ שכתב רש"י ללוותה מבית אביה דמשמע שהולכין אחריה אפשר שכן היה המנהג בזמנם כמו שנוהגין עדיין בקהילות בארץ אשכנ"ז שיש להן בית מיוחד לזה שמביאין אותם שמה:
ב[עריכה]
בתכשיטין שעליה. צ"ע מניין לרבינו הא דמותר להסתכל בתכשיטין כיון דבשאר נשים אסור וכמ"ש רבי' לעיל ר"ס כ"א דאסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה והרא"ש לא התיר ברפ"ב דכתובות כ"א להסתכל בהינומא שעליה ובפריעת ראשה ע"ש ריש דף קכ"ד ואפשר דהיינו טעמא כיון דכתב שם טעם ההיתר דראיית הינומא דאין זה הסתכלות בפניה לפ"ז גם הסתכלות בתכשיטין מותר כיון שאין מסתכל בפניה וכדי לחבבה על בעלה והא ראיה דשם לפני זה כתב הרא"ש דר"ל דאפילו ההינומא ע"ג הכלה אסור לראות כ"א בשעה שעושין ההינומא שואלין למי עושין הינומא זו ועי"ז נתוודע שכלה זו בתולה היתה ע"ש ש"מ שגם זה בכלל איסור הוא ואפ"ה מסיק שם דגם עליה מותר לראות משמע ליה לרבינו דהכל מותר אפילו תכשיטין וה"ט דבכלה הקילו במקצת משום חיבוב אבל נ"ל דלא התירו משום כדי להעיד עליה שיצאת בהינומא כדי ליתן לה מאתים דזה לא מצינו דמחוייבין לדקדק אחר זה גם הרא"ש לא כתב שם אלא י"א דיום ראשון מותר דאם לא כן מי יעיד עליה שיצאת בהינומא ואינו רוצה לומר שצריכין לדקדק ע"ז אלא אלשון הגמרא קאי שקאמר שם שזהו סימן לבתולה ליתן לה מאתים והגמרא ודאי לא ברשיעי עסקינן שמסתכלין בה שלא כדת. ומש"ה כתב נמי שם טעם אחר דיש אומרים שהוא מותר ביום ראשון כיון שהוא עיקר החיבוב ומסיק דליתא:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |