חיי אדם/ב/נ
|
< הקודם · הבא > |
דין כרמלית ומקום פטור (סי' שמ"ה)
א איזו היא כרמלית מקום שאינו הילוך לרבים כגון הימים ונהרות ודבר המוקף מחיצות ד' על ד' ואין גובה המחיצות י"ט. וגומא שאינה עמוקה עשרה טפחים. ומבוי שיש לו ג' מחיצות ולא עשו תיקון ברביעית. כלי המחובר לקרקע ועמוד ברה"ר ותל ברה"ר והם יותר מג' טפחים עד י"ט או ע"ד שנתבאר בדין רה"י כ"ז הוא כרמלית והא דנהר הוי כרמלית דוקא כשהמים עמוקים י"ט ורחבן ד' אבל בפחות מזה בטלים לרשות שהם עוברים בתוכו (עירובין פ"ז במשנה ורש"י שם ועיין בש"ע סי' שנ"ז):
ב וכן זיז או נסר הבולט מן הכותל ואין חלון פתוח לו אם אין גבוה י"ט ורחבו ד' הוי כרמלית. ואם גבוה י"ט ורחבו ד' אע"ג דהוי רה"י דאורייתא לרשב"א כדלעיל בדין רה"י סי' י"א מ"מ מדרבנן דינו ככרמלית וכן גגין שלנו דינן כרמלית כדלעיל בדין רה"י סי' י"ב:
ג חורי כרמלית אינם ככרמלית אלא נידונין לפי גבהן ורחבן:
ד אויר כרמלית עד י"ט דינו ככרמלית ולמעלה מי"ט דינו כמקום פטור. ובימים ונהרות מודדין משפת המים ולמעלה אבל לא מקרקעית הימים:
ה כללו ש"ד שכרמלית הוא מקום שגבוה יותר מג' ורחבו לא פחות מד"ט אבל פחות מג' לקרקע דינו כר"ה ופחות מד' הוי מקום פטור ואם גבוהים הוי רה"י:
ו מקום פטור הוא מקום שאין בו ד' על ד' וגבוה מג' ולמעלה אפילו עד לרקיע. וכן חריץ שהוא פחות מד' על ד' ועמוק יותר מג' ודבר המוקף מחיצות ואין בהיקף עם המחיצות ד' על ד' הוא מקום פטור: והכלל לעולם לא נקרא מקום פטור אא"כ אין ברחבו ד' על ד':
ז בד"א שהוא מקום פטור כשעומד ברה"ר אבל כשהוא בכרמלית או שהוא בין רה"י ובין כרמלית או בין רה"ר ובין כרמלית דכיון דגם כרמלית אינו רשות לעצמו מש"ה אמרי' מצא מין את מינו (כן הוא הכרעת רמ"א בסי' שמ"ו וכן משמע בסי' שמ"ה) ודין אסקופה שלפני בית ודין גאנקיס שבקרעצמעס לקמן כלל נ"ג סי' י"ב י"ג):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |