בינת אדם/בית הנשים/טז
|
< הקודם · הבא > |
[כו] שאלה אם יש היתר שתייחד ישראלית עם נכרי בזמה"ז שעונשין אם אונסין את אשה:
צריכין אנו לברר ממקור הדין הנה לכאורה משמע דאף דלדעת רוב הפוסקים איסור יחוד עם הערוה הוא דאורייתא כמש"כ היש"ש בקדושין בסופו מכל מקום נראה דאינו אסור מן התורה אלא דוקא איש אחד עם הערוה כדילפינן מקרא כי יסיתך כו' בן אמך דבן מתייחד עם אמו אבל שאר אנשים אסורים ואם כן אינו אלא דומיא דאם עם בנה אבל איש אחד עם ב' נשים ולהיפך אינו אלא מדרבנן וכן מצאתי בתשובת חות יאיר סי' ע"ג וכן משמע מקדושין פ"א לא יתיחד איש א' עם ' ב' נשים ופריך בגמ' מ"ט תנא דב"א הואיל ונשים דעתם קלות ופריך מנה"מ אר"י כו' כי יסיתך כו' ואי איתא דאיש אחד עם שתי נשים ג"כ מדאורייתא אם כן מאי פריך מאי טעמא וכי בעינן טעם לגז"הכ ואף די"ל דהכי פריך דס"ד דאין זה יחוד וכן פרש"י שם מ"ט לא יתיחד כו' כמו שני אנשים עם אשה אחת מכל מקום לא מסתבר לומר דמפני שדעתן קלות תהיה דאורייתא דמנא ילפינן זה דהא אפילו על עיקר איסור יחוד לא מצינו בהדיא אלא עפ"י רמז מכי יסיתך וא"כ מה"ת דאפילו ב' נשים א"ו דבאמת דז"א אלא מדרבנן ולכן פריך הש"ס מ"ט גזרו בזה יותר מאשה אחד וב' אנשים ומשני לפי שדעתן קלות. ובזה י"ל דלכן לא פריך מתחלה מנה"מ דס"ל להמקשן דבאמת יחוד אינו אלא מדרבנן רק בתר דמשני מפני שדעתן קלות לא מסתבר למקשן דאי עיקר איסור יחוד דרבנן לא הוה ליה למגזר כולי האי דסגי דלגזור יחוד גמור איש אחד עם אשה אחת אבל אם עיקר יחוד דאורייתא גזרו רבנן שפיר אפי' בב' נשים והנה טעמא של יחוד י"ל או משום דחיישינן שמא יבא עליה באונס או י"ל דלזה לא חיישינן דאם יאנס אזי היא תגלה ועכ"פ יקבל בושה או עונש ומתיירא מזה אלא דהחשש שמא תתרצה לו ועיין בע"ז דף כ"ה ע"ב בתוס' ד"ה א"ב דמשמע דבירושלמי יש בזה פלוגתא ולכאורה נראה דהחשש משום אונס דהא אמרינן שם דף ל"ו באותה שעה של תמר ואמנון גזר דוד על יחוד פנויה והא התם באונס היה ואמנם לפ"ז הא דאמרי' בקדושין אשה שבעלה בעיר אין חוששין משום יחוד וכתב הרמב"ם והסמ"ג משום שאימת בעלה עליה ואי באונס מאי מהני אימת בעלה ומרש"י דכ' דמסתפי מבעל השתא אתי אין להוכיח די"ל דר"ל דהבועל מסתפי שמא יבא הבעל אך מדקאמר משום דנשים דעתן קלות ופרש"י ושתיהן נוחות להתפתות משמע ודאי דדוקא החשש משום שתתפתה ובאמת הכי משמע מקרא דילפינן כי יסיתך דמשמע דהטעם הוא משום הסתה ולפ"ז נ"ל דהא דגזר דוד היינו משום שאם כבר היה האיסור יחוד אף בפנויה לא היה בא לידי אותו מעשה שהיה אסור לה להתייחד עם אמנון ולכן גזר ולפ"ז אזלא לה ההיתר שכ' הגאון מהו' מאיר שטערין הביאו בתשו' ח"י סי' ס"ו עפ"י מה שכ' הר"ן והמגיד בהיתר העמדת בהמות בפונדקאות של גוים בזמה"ז דלא חשידי על הרביעה ואדרבה מכין ועונשין א"כ ה"ה לא חשידי אזונות ישראלית דהא מכין ועונשין בדיניהם ע"ז מלבד מה שהשיג הח"י עליו דעיקר הטעם הוא דהעמדת בהמה משום דהוא דבר נתעב בעיניהם וע"ז כתב הראי' שעונשין ומכין וא"כ לא רגילי כלל ולפי מה שכתבתי בלא"ה ליתא לדבריו דאף שידוע דאם יאנסו אשה בין ישראלית ובין נכרית מכין ועונשין אבל אם היא תבעל לו ברצון עכשיו בזמה"ז אין מכין ואף שבזמן הגאון רמ"ש באמת כן הי' דיניהם לשרוף הבועל יהודית אבל בזמה"ז ידענו בבירור שאין זאת ובלבד שתהיה ברצון וא"כ אין כאן היתר כלל ומה שהוכיח מהא דאנו מתיחדין הוא האמת כמו שכ' דלא חשידי עכשיו שהרי מכין ועונשין ומה שהק' ח"י דהוי דבר שבמנין י"ל כמש"כ כל הפוסקים דגם בזה לא גזרו אלא במקומות שחשודין על ש"ד משא"כ היכא דלא חשידי אף בזמנם היה מותר כמ"שכ כל הפוסקים לענין מ"ומ ביום אידם ובמקומות הרבה אבל בענין יחוד נשים אף דלא חיישינן מכל מקום חיישינן שמא תתפתה ואם כן עכ"פ לא עדיפי מיהודים פריצים דאשה אחד אפילו עם הרבה פריצים אסור:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |