הון עשיר/שביעית/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:01, 9 ביוני 2020 מאת עמד (שיחה | תרומות) (הסרת רווחים, תגי <small> ו- <br> באמצעות AWB)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הון עשירTriangleArrow-Left.png שביעית TriangleArrow-Left.png ו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
ר"ש
מלאכת שלמה
הון עשיר
רש"ש


דפים מקושרים

א[עריכה]

ולפנים. כתב הר"ב וטפי הוה ניחא אי הוה גרסינן ולחוץ. והדין עמו דבירושלמי (ה"א יז.) נמי אמרינן תני כל ששופע מטורי אמנה ולפנים ארץ ישראל, מטורי אמנה ולחוץ חוצה לארץ. ומ"מ אפשר דמטעם זה דווקא לא גרסינן ולחוץ, דלא תימא דכל ההר משני צדדיו בכלל א"י, דאינו כן שכל ששופע לצד א"י דווקא הוא א"י, ובירושלמי ליכא למטעי דהא כל ששופע בפי' קאמר:

ב[עריכה]

עושין בתלוש בסוריא אבל לא במחובר, דשים וכו'. לשון הרב עושים בתלוש אפילו אצל החשודים, ואילו בא"י תנן לא תבור ולא תטחן עמה, עכ"ל. ולפי זה תנא והדר מפרש, דלא תימה דלא התיר אלא תלוש דומיא דבורר וטוחן, דהרואה יכול לדון אותו לכף זכות לומר דחיטים של שנה שישית הם שכן דרך לברור ולטחון חיטים של שנה זו בשנה אחרת, אבל דישה וזירה שדרך לעשותם סמוך לגורן מידי שנה בשנה, וכ"ש העימור שבעת הקצירה ממש עושים אותו, יהיה אסור משום מראית העין, ומטעם זה שנא העימור בסוף שלא כסדר מלאכתו, דהוי לא זו אף זו, והקדים אליו אף הדריכה אע"פ שהיא בענבים, משום דדומה לדישה, ובזה נחה הרגשת התי"ט שכתב שלא ידע הטעם ששנה העימור בסוף שלא כסדר, ועוד דהכניס מלאכת הענבים בין מלאכות התבואה:

כלל אמר ר' עקיבא. אע"ג דאדלעיל קאי, לא קתני זה הכלל, אלא כלל אר"ע, משום דלא נזכר הוא לעיל. ועיין מ"ש בפ' ט"ו דשבת משנה ב' ותבין:

ג[עריכה]

הרי אלו מותרין. ובאסורין לא קתני הרי אלו, מפני שכבצלים אחרים שגדלו בשבעית חשבינן להו, ולא כבצלים שנתגדלו כבר בששית הנזכרים ברישא דמתניתין, ולגלו' לנו בדברי ר' חנינא בן אנטיגנוס דמותרין דקאמר, לא דמי למותרין דת"ק, דהתם הם מותרים כמו שהיו בראשונה שלא נאסרו מעולם, אבל הכא אחר שנאסרו ניתרו כמ"ש הר"ב, לא קתני ביה הרי אלו, כמו במותרין דת"ק:

ה[עריכה]

שמן שריפה, ופירות שביעית. שמן שריפה שכיח יותר מפירות שביעית. ועוד דפירות שביעית קילי ממנו ואפילו הכי אין מוציאין, משום הכי הקדים שמן שריפה להו, אע"ג דשביעית היא עיקר מכלתין:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.