שפת אמת/פרשת שמיני/תרלו
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
< הקודם · הבא >
|
תרל"ו [עריכה]
במד' חכמות בנתה ביתה כו' שלחה נערותי' תקרא כו'. כי הכל הכנה לאדם והאדם צריך לעורר חיות פנימי בכל הדברים לכן נברא האדם באחרונה. ומפרש חצבה עמודי' ז' על ימי המעשה והשבת. והשבת היא קודש. אעפ"כ שלחה נערותי' תקרא. והוא כמו ההפרש שבין שבת קודש למועדות שנקראו מקראי קודש. כי השבת הוא בירור האמת. כלומר שמעמיד הבריאה בהתחלת כח הפועל בנפעל. אבל המועדות הוא המשכות גילוי אור ממה שלמעלה להתחתונים וזה עצמו מעלת האדם כנ"ל. לכן ביום השמיני קרא משה כו'. הוא התעוררות הדעת שיש לבנ"י לעורר הקדושה שלמעלה מהטבע וכל הז' ימי בראשית. וזה עצמו ההפרש שבין צדיק גמור לבעל תשובה במקום שבע"ת עומדין כו' כי הצדיק הוא עומד בעמק השוה והוא בחי' השבת כענין שנאמר צדיק יסוד עולם. ובע"ת הוא בחי' ממעמקים קראתיך ועולה ויורד ועולה מעומק תחתון לעומק עליון. גם בנ"י היו אז בעלי תשובה כנודע לכן נאמר ביום השמיני קרא כו' והבן כל זה:
בשם אמו"ז ז"ל ע"פ אשר לא צוה אותם. ללמוד כי העיקר כח כל מעשה האדם מצד ציווי ה'. כי כל שכל אדם בטל לכח זה. והנה נדב ואביהוא היו צדיקים גדולים ועשו לשם שמים רק שהי' חסר הציווי. ויש ללמוד קו"ח מדה טובה מרובה א"כ מי שעושה רצון הבורא אף שאינו יודע טעם הדבר לעשותו בכוונה רצוי'. הרי זה הכח מצד פקודת ה'. כמאמר אשר קדשנו במצותיו וצונו. כח ציווי זו חשוב מן הכל. וי"ל מ"ש שתויי יין נכנסו כי השגת הטעמים נק' יין יינה של תורה. אעפ"כ צריך להיות רק בפקודת המלך. ולאשר השגתם גבר להם לעשות גם אשר לא צוה ה' נק' שתויי יין נכנסו. ועפי"ז נפרש טובים דודיך מיין. כלומר התדבקות והתקרבות ה' אשר קרבנו אליו טובים מכל השגת שכל האדם:
במשנה פ"ק דאבות אל תהיו כעבדים המשמשים כו' ע"מ לקבל פרס כו'. הול"ל אל תשמשו ע"מ לקבל פרס. אך המכוון להיות כל מגמת האדם תמיד לעשות רצון בוראו. ויהי מורא שמים עליכם כי באמת יש בכל איש ישראל יראת ה' אך שצריך עבודה לקרב הלב להאמת ואל יתהלך בחשיכה. וכשיתעורר לב האדם תמיד בהפקת רצון ה' יפול עליו ממילא יראת ה'. וכן נפרש הפ' זה הדבר אשר צוה ה' תעשו כלומר להיות הרצון רק לעשות רצונו ית' כאשר צוה. ועי"ז וירא אליכם כבוד ה'. שיתגלה השראת השכינה בלב האדם כנ"ל:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |