לב שמח/עשה/פה
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה
|
כתב הרמב"ם המצוה הפ"ה היא שצונו להביא כל מה שאנו חייבין וכו' מלמד שחייב בטפול הבאתו עד שיביאנו לבה"ב כו' ע"כ. והרמב"ן כתב עליו לדעתי אין זו המצוה באה בחשבון וכו' ולשון ספרי הך הוא וכו'. והנ"ל כי זה הכתוב לדברי הכל אינו אלא לרבות קדשים במצוה שאומר 'שמה תביאו' ולא ימנה מצוה לעצמה עכ"ל. ויש לי לתמוה דאיכפל וטרח להעתיק כל לשון ספרי וכבר הביאו הרב ז"ל וזכר ממנו מה שהיה צריך לו והיינו שהכתוב מדבר בקדשי ח"ל. ויותר קשה מזה שאחרי שהוא הרמב"ן הביא לשון ספרי אמר עוד ואתה למד מזה שבכל הקדשים הוא ענין שוה ומצוה אחת כו', דמשמע שר"ל שמזה הלשון דספרי יש הוכחה שהכל מצוה אחת שלא כדברי הרב שעשאן שתי מצות, והדבר ברור שאין מזה הלשון הוכחה כלל לא למצוה אחת ולא לשתי מצות וק"ל. ועוד שתוך כדי דבור חוזר ואומר הנה הרב תופס לעצמו המדרש כו', כלומר אצלו ודאי המדרש הוא העיקר ועליו סמך אבל מן הראוי היה שיסמוך יותר על מה שקבעו בגמ' להפך. ואלו הדברים מורין שמודה הוא שיש מזה המדרש סיוע להרב אלא שלא היה לו לסמוך עליו. ואפשר לומר שהרמב"ן בהביאו כל לשון הברייתא דספרי כיון לומר שהלשון ההוא במה הכתוב מדבר אי בקדשי הארץ כו' הא אינו מדבר אלא בקדשי ח"ל מורה שבא להשוות קדשי ח"ל לקדשי א"י וסגי לן דנימא שהשוה אותן להן להיותן מצוה כמו הן ושהן עמהן כלן מצוה אחת לא שיהיו הן מצוה אחרת לעצמן דתפסת מועט תפסת. ומ"ש עוד והנה הרב תופס כו' הרצון בו ואף אם המדרש הזה יעשה אותן מצוה לעצמן כמו שהרב מפרש בו מ"מ לא היה ראוי לסמוך עליו ויעשהו עיקר אצל מאמר הגמ' וא"כ זה שבגמ' דאוקומי קא מוקמי קרא בתמורות ובולדות כו' ולא בקדשי ח"ל הוא שעליו סמך הרמב"ן ודוחה מפניו לההיא דספרי. ומ"מ אין בזה די בער ברייתא מפורשת אע"פ שלא בא זכרונה בתלמוד ולא מפני זה שלא זכרוה נאמר שלא היתה אצלם מאחר שאינה חולקת על אותה שזכרוה דהא והא שייכי שפיר בקרא, וכן ראיתי לרש"י בפירוש החומש חבר הברייתות והיו לאחדים בידו דרשות רז"ל וז"ל רק קדשיך בא ללמד על הקדשים שבח"ל וללמד על התמורות ועל ולדות קדשים שיקריבו ע"כ:
ומ"ש שאין המצוה הזאת באה בחשבון כי אנחנו נצטוינו להביא כל הקדשים לבית הבחירה כו' ע"כ. פירוש כל הקדשים בכל מקום שהם בארץ או בח"ל כלל אחד יכללם ומצוה אחת הן. ונראה דמהא לא איריא דלפום קושטא איכא לפלוגי בינייהו טובא דקדשי הארץ קרובים לבית הבחירה ושבח"ל רחוקים וטרחא יתירא אית בהו והיינו דקאמר בהו קרא תשא ובאת מאי דלא קאמר לעיל בקדשים דמוקמי להו בקדשי א"י משום שאלו שבחו"ל צריכין הבאה וטיפול ונשיאות יותר מקדשי א"י ואל זה כיון הרב שהביא דרשה דספרי תשא ובאת מלמד שחייב בטיפול הבאתו עד שיביאנו לבית הבחירה ע"כ, כלומר שחיוב אחר הוא זה ויש בו די לעשותו מצוה אחרת לעצמה נבדלת מאותה ששמנוה בקדשי א"י כי יש כאן טיפול בהבאה יותר ממה שיש שם ולכך אין להשוותן ולהכניסן כלן במצוה אחת:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |