שפת אמת/פרשת יתרו/תרנט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:00, 18 באפריל 2020 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך







פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

שפת אמת TriangleArrow-Left.png פרשת יתרו TriangleArrow-Left.png תרנט

תרנ"ט
[עריכה]

במדרש לץ תכה זה עמלק ופתי יערים זה יתרו. לכך נסמך פרשת יתרו למלחמת עמלק כי אחר ויחלוש יהושע את עמלק נתקרב יתרו. כי בנ"י נבראו לתקן כל העולם ולקרב הכל תחת כנפי השכינה כמ"ש במד' ה' כו' ומעוזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבאו. כי כל הגליות וצרות שבנ"י נכנסין לשם. כדי לקרב הניצוצי קדושה שנתפזרו בין העמים. וכמו שבנ"י נבראו להעיד על הבורא ולברר האמת כמ"ש תתן אמת ליעקב. כן עשו הא שוא שבראתי בעולמי. והוא עומד ומעכב שלא לברר האמת בעולם. ועמלק הוא מול אות ברית קודש כמ"ש בזוה"ק סוף בשלח. ולכן זרק מילות למעלה. ונראה שהוא הערלה דחפיא על ברית ולכן כ' ראשית גוים עמלק כמ"ש במ"א כי כל אחיזת האומות בערלה והשורש שלהם במה דערלה חפיא על ברית כמ"ש כל הגוים ערלים. ולכן תן חלק לשבעה שמצות מילה בשמיני. ולא נולד האדם מהול כדי להיות אחיזה גם לאומות. אבל לעתיד יתעבר כל הערלה לכן אחריתו עדי אובד כמו שהערלה נכרתת. וזה החותם של בנ"י שהם בני עוה"ב. שלא יהי' זכר לערלה בעוה"ב. כי כל הערלה נעשה ע"י חטא הראשון. וז"ש אמחה כו' זכר עמלק מתחת השמים. ומה חלק יש לעמלק בשמים. אבל תחת השמים רומז למילה. ולפי שערלה חפי' על ברית קודש בזה יש לו חלק תחת השמים. ולעתיד ימחה זה החלק. והנה אברהם אבינו ע"ה פתח זה הפתח להכניס הגרים תחת כנפי השכינה. ועמלק עומד לסתום זה הפתח. ולכן בכל מקום שיש מחיות עמלק יש התקרבות הגרים. וכן במפלת המן כ' אחר כך ורבים מע"ה מתיהדים:

בפסוק זכור את יום השבת דרשו חז"ל בשבת ניתנו עשרת הדיברות. זכור בעצומו של יום. דאיתא בזוה"ק ויברך כו' יום הז' כיון דלא אשתכח בי' מנא מה ברכתא אשתכח אלא כולהו ברכאין ביום שביעאה תלי'. פי' דעיקר הברכה וקיום העולם היא התורה כמ"ש בשביל התורה שנק' ראשית נברא העולם. הביט בתורה וברא כו'. ובכל ששת ימי המעשה האמירה נתלבש במעשה. יהי אור יהי רקיע. כמ"ש בדבר ה' שמים נעשו. א"כ העשי' מדרגה שלמטה מעצם המאמר. אבל ביום השביעי כ' ויברך והיא אמירה בלי התלבשות בעשי' והוא שורש התורה. לכן ברכת השבת אין העולם כדאי לקבלה. רק בנ"י. כמ"ש כנס"י יהי' בן זוגך. בכח התורה שניתנה לנו. ואשים דברי בפיך עצם הדיברות בלי התלבשות. וזהו עדות השבת. כמ"ש שבת יעשה כולו תורה. שאין עמה מלאכה כמ"ש במ"א מזה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.