שפת אמת/פרשת וישלח/תרלז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־17:20, 16 באפריל 2020 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך







פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

שפת אמת TriangleArrow-Left.png פרשת וישלח TriangleArrow-Left.png תרלז

תרל"ז
[עריכה]

ב"ה

במדרש בפסוק ויבא יעקב שלם כו' ויחן כו' נכנס בע"ש עם דמדומי חמה כו'. דרש מלשון ויחן. וגם שלום הוא שבת כידוע. וביאור הענין כי כל ירידת יעקב לחו"ל הי' ענין ימי המעשה. וע"י העבודה רבה שהי' לו שם. זכה אח"כ לבחי' השבת בשלימות. וז"ש בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע. כי כפי רוב הצרות בששת ימי המעשה. כמו כן הוא זך ונקי בלי נגיעת דבר רע בשבת. וז"ש שנכנס עם דמדומי חמה הוא דבר גדול כמ"ש ז"ל על הבורא ית' ויכל ביום השביעי. שיודע רגעיו ונכנס בו כחוט השערה. כביכול כך אבינו יעקב עבד ממש כל העבודה המיוחדת לימי המעשה עד גמירא. ולכן נכנס ממש כחוט השערה דמדייק המדרש מדכתיב ויבוא יעקב שלם. ושלום הוא שבת. כנראה שבא ממש בשבת כמ"ש ויכל ביום השביעי כנ"ל:

ובודאי מדריגת יעקב הוא למעלה מהטבע ואיננו בבחי' ימי המעשה כמ"ש חז"ל כי ת"ח נק' שבת שהוא תמיד בבחי' שבת. רק שיעקב אע"ה נכנס בעובי הקורה ורצה ליישר הדרך לבניו בתיקון העשי'. וזהו עצמו ענין ויירא ויצר שמא יהרוג שמא יהרג כו'. אף כי הי' בידו להשליך מעליו כל זה הדרך. אך כי רצה שיהי' נמצא היצה"ר ויגברנו. ז"ש ויירא יעקב מאוד כמ"ש טוב מאוד הוא היצה"ר מה"מ כו'. אך ויצר לו כו'. ז"ש במדרש הבחיר שבאבות ובחיר שבנביאים הבטיח להם ה' ונתיראו כו'. הוא טעם כיון שהם הנבחרים שכל בנ"י תלוין בהם. לכן כל מעשיהם הי' בעבור כל הדורות הבאים. וכן יש לפרש הפסוק למה אירא בימי רע עון עקבי יסבני. שהם הדורות האחרונים עוקבתא דמשיחא. ומצד הדורות השפלים נתייראו האבות בימים הרעים. כי מצד עצמם אין דבר רע מזיק להם. וכענין אע"ג דאיהו לא חזי כו' כיון שכל הדורות נשרשו בהם נפל עליהם היראה מכח מה שיהי' לבניהם אחריהם ולכן ויירא ויצר. שאע"פ שהי' מיצר לו אעפ"כ רצה שיוכל לתקן כל המקומות הללו ולמצוא בחי' מה רב טובך שהוא שנאמר טוב מאוד כמ"ש במ"א מזה. וזה עצמו ענין שליחות המלאכים כי כלל תיקון המעשה תלוי בבחי' מלאכים שהוא ענין הל"ט מלאכות. כי כל מלאך הוא בחי' המצות שתלוין במעשה כמ"ש ז"ל מכל מצוה נברא מלאך והמצות הם עצות כי אין האדם בעצמו יוכל לגבור נגד הסט"א בשלימות. ולכן הרבה לנו תורה ומצות שע"י נברא מלאכים שהם מושיעין לאדם במקום שא"י לכנוס ולתקן בעצמו. וגם המלחמה שהי' לו עם המלאך שרו של עשו הוא כענין שכ' מלאך רע בע"כ יענה אמן בכניסת שבת. ולכן כל זה עבר עליו ואח"כ נאמר ויבוא יעקב שלם כנ"ל. ובמ"א כתבנו יותר בענין המלאכים לכן קצרנו:

קטנתי מכל האמת כו'. בשם הרבי מלובלין ע"ה כי גם מה שאני קטן בעצמי הוא ג"כ מכל האמת וחסדים אשר עשית עמדי. וי"ל עוד גם לפי' קטנתי כפשוטו שאף שהרגיש יראה בעצמו שהי' במקום סכנה. אעפ"כ נתחזק באמונתו ואמר שיודע שגם הירידה הוא לטובה והוא מכל החסדים והאמת שעשה עמו הבורא. והראי' כי במקלי עברתי כו'. וכיון שעשה עמו הקב"ה אות לטובה. א"כ הירידה אינו ח"ו לחלוטין. כי הפוכי מטרתא ל"ל. ולכן הוא בטוח בו ית' שהוא לטובה כנ"ל:

בפסוק ואתה אמרת היטב איטיב כו' זרעך כו'. וקשה וכי בא אבינו יעקב להקשות להבורא שהוא סותר ח"ו הבטחתו. רק הפי'. כמ"ש לעיל שכל היראה והדאגה הי' בעבור תולדותיו דורות הבאים. ולכן אמר אם לא הי' יודע שזרעו הם הנבחרים להשי"ת ומיוחדים אליו. ושכל העולמות והברואים עליהם נשענים. לא הי' מפחד כ"כ בעבור שהם בניו. רק בעבור שאתה אמרת כו' ושמתי את זרעך כחול כו'. פי' שהבטיחו שזרעיו הם זרע ברך ה' שהכל תלוי בהם. לכן הוא מבקש רחמים בעבורם:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.