יצחק ירנן/שכנים/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־09:00, 10 במרץ 2020 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
יצחק ירנן
קרית ספר
תשובה מיראה


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


יצחק ירנןTriangleArrow-Left.png שכנים TriangleArrow-Left.png ג

י[עריכה]

כתוב אצלי בחי' גיטין דף ס' ע"ב רש"י ד"ה (בדמי ז"ל) [במיזל] כו"ע לא פליגי וכו'. דכל הרוצה לדלות ידלה וכו' ע"כ ולכאורה אין הענין מובן דאי אין סוכרין את הנהר אלא הולך כפשטו מה שייך לומר בזה דלא פליגי אלא כולן ידלו ודאי ידלו דמי מערער בזה ונראה הכונה דלעולם שרוצים לסכור משום דאף דאיכא להשקות כולן בבת אחת ברם אחר כך מימיו פוסקין ואין מסיימין כולם השקאתם וכמ"ש התוספות ז"ל ולכן רוצים העליונים לסכור וקאמר כיון דבלי סכור יכולין להשקות את שדותם והנהר מושך כפשטו משום דבאים מים רבים בבת אחת כל הרוצה ידלה ולא יסכור העליון מטעם דאחר כך נפסקין אלא ישקו כולם בבת אחת כל היכא דאיכא וזה ג"כ דעת התוס' ברם הר"מ פ"ג דשכנים פירש בדמיזל משקין על הסדר יעו"ש. ולא ירדתי לכונתו דכיון דהנהר הולך כפשטו למה לא ישקו כולן בבת אחת מה היזק מטי ליה לעליון המשקה אי משקין אחריו מן הנהר ההולך עוד כפשטו והבאים אחריו נשאו ונתנו בדבריו ולא נתנו לבם בזה. וחכם בני יצחק יצ"ו פירש דבריו נכון והוא דלדעתו בדמיזל דקאמר בש"ס לאו כפי' רש"י ז"ל אלא הכי פירושו דא"צ לסכור כדי שיבא הנהר תוך שדה של עליון זה אלא זה דרכו לילך לתוך שדה זה ומתוך שדה זה הולך לתוך שדה אחר וכן משדה לשדה ואין דרכו לילך דרך חוצה וקרי ליה מיזל משום דאין צריך לסכור כדי שיכניס הנהר לתוך שדה של עליון זה אלא ממילא אזל וקאמר בש"ס דבזה לא פליגי דעלאי שתו ברישא משום דכיון דנכנס ממילא לתוך שדהו ראוי הוא שהוא ישקה תחילה כי פליגי בדמסכר שכדי להשקות שדהו צריך שיסכור שלא ילכו כפשטו המים שהוא ענין אחר שהנהר דרכו הוא דרך חוץ בזה הוא דפליגי.
וע"פ דברי הבן יקיר לי הונח לי מ"ש עוד הרמב"ם ובור הקרוב לאמה וכו' שנתקשה בהם הר"א והרה"מ והלח"מ יעו"ש והוא דבור הקרוב לאמה מתמלא ראשון דהיינו אמה המתהלכת ע"פ בורו הוא ממש נדון דמיזל דקאמר בגמ' דלכו"ע הראשון קודם ולכן כתבו רבינו שהוא ככו"ע והעתיק לשון המשנה והש"ס כלשונם ועיין להלח"מ מה שהקשה לפירוש רש"י דכל הרוצה לדלות ידלה היאך אמר במתני' דבור הקרוב לאמה מתמלא ראשון הא כל הרוצה ידלה יעו"ש ולא הבינותי דבריו דבבור מה שייך לומר כל הרוצה אם אינו מתמלא זה שהולך אמת המים על פיו היאך ימלא אחר.


·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.