שער המלך/שגגות/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־11:02, 4 במרץ 2020 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שער המלךTriangleArrow-Left.png שגגות TriangleArrow-Left.png ז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
ברכת אברהם
הר המוריה
מעשה רקח
קרית ספר
שער המלך
תשובה מיראה


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


ו[עריכה]

עשה

תולדה של אב זה ותולדה של אב כו'. עיין במרן כ"מ ז"ל מה שתמה בזה משם הר"א בנו של רבינו למה תלה הדבר בירא' לי והלא גמ' ערוכה בריש ב"ק דאמרי' נפקא מינה דאי עביד ב' אבות בהדי הדדי א"נ ב' תולדות בהדי הדדי מחייב וסוף דבר העלה מוהר"י קורקוס ז"ל שלא היה גורס בגמ' א"נ ב' תולדות כו' יע"ש ולדעתי אכתי ק"ל למה תלה הדבר ביראה לי שדין זה תלמוד ערוך הוא במכות פ"ב דכ"א דפרכינן התם אמתני' דקתני יש חורש תלם אחד וחייב עליו משום שמונה לאוין מתקיף לה רב אדא ולילקי נמי משום זורע בי"ט ואמרי' אמר רבה הדא אמרה חילוק מלאכות לשבת ואין חילוק מלאכות לי"ט והשתא אם איתא דגבי תולדות לא מחייב אחילוק מלאכות א"כ מאי פריך ולילקי נמי משום זורע ואמאי קאמר חילוק מלאכות לשבת כו' הא אפי' לשבת עצמו כיון דמחפה את הזרעים אינו אלא תולדה דזורע כמ"ש רש"י פ' אלו עוברין דמ"ז ע"א ד"ה ושביעית יע"ש וגבי תולדה לא אמרינן חילוק מלאכות והנראה שדעת רבינו ז"ל דמחפה את הזרעים חשיב אב מלאכה ושלא כדעת רש"י ז"ל מיהו הא ק"ל טובא מהא דגרסינן בריש מ"ק ד"ב ע"ב אתמר המנכש והמשקה מים לזרעים משום מאי מתרינן ביה רבה אמר משום חורש רב יוסף אמר משום זורע א"ל אביי לרבה לדידך קשיא ולר"י קשיא משום חורש אין משום זורע לא כו' וכ"ת כל היכא דאיכא תרתי לא מיחייב אלא אחד והאמר ר"כ זומר וצריך לעצים חייב ב' יע"ש: והנה המתבאר שם מאותה סוגיא דהמנכש והמשקה את הזרעים לא הוו אלא תולדות חורש או זורע כדאמרינן התם בסמוך רבא אמר אפי' תימא רבנן אבות אסר רחמנא תולדות לא אסר רחמנא וכ"כ רבי' פ"ח מה' שבת הרי בהדיא דאפילו בעשה מלאכה אחת שיש בה ב' תולדות מחייב ב' ע"ש וק"ו בעשה ב' מלאכות של שני תולדות שהוא חייב ב' והנראה אצלי ליישב דעת רבינו ז"ל דמש"ה תלה הדבר ביראה לי משום דההיא דמ"ק איכא למימר דאדרבה משם ראיה להפך משום דאיכא למימר דלהכי אסיקו עלה התם בק' ולא בתיובתא משום דס"ל לרבה ור"י דדוקא בההיא דזומר וצריך לעצים הוא דמיחייב רב כהנא שתים משום דהוי אבות דזומר ובוצר אבות נינהו לדעת רבי' ז"ל כמבואר פ"ז מה' שבת והלכך כיון דאאבות מחייב רחמנא אחילוק מלאכות אה"נ בעשה מלאכה אחת שיש בה ב' אבות דחייב ב' משא"כ מנכש ומשקה את הזרעים כיון דתולדות נינהו לא אמרינן חילוק מלאכות וכ"ש במלאכה אחת שיש בה ב' תולדות ועל פי האמור מקום אתנו ליישב מה שתמה בזה הר"א בנו מההיא דריש ב"ק משום דהיה מקום לומר דסוגיא דהתם דקאמר א"נ ב' תולדות כו' אתיא אליבא דאביי דסבירא ליה דאפי' אתולדות אמרינן חילוק מלאכות אמנם אנן בדידן קי"ל כרבה ור"י דאתולדות לא מיחייב ב' מדאסיקו עלה בקו' ולא בתיובתא אמטו להכי תלה הדבר ביראה לי לומר שכך עלה בהסכמת דעתו ז"ל דסוגיא דמ"ק לא פליגא אההוא דריש ב"ק דלעולם כל היכא דעשה ב' מלאכות של ב' תולדות מחייב שתים לכ"ע מדחזינן התם בב"ק דקאמר בפשיטות א"נ ב' תולדות כו' משמע דמילתא דפשיטא היא וליכא מאן דפליג עליה ודוקא בעשה מלאכה א' שיש בה ב' תולדות הוא דפליגי אביי ורבה דאביי ס"ל דכיון דאמרינן חילוק מלאכות אתולדות הה"נ בעשה מלאכה א' שיש בה ב' תולדות ורבה ור"י ס"ל דדוקא באבות מלאכות כההיא דזומר וצריך לעצים הוא דמיחייב רב כהנא אמנם במנכש ומשקה את הזרעים כיון דתולדות נינהו לא מיחייב בעשה מלאכה אח' שיש בה ב' תולדות וכן מדוקדקים דברי רבינו ז"ל שלא כתב דין זה דב' תלדות אלא בעושה ב' מלאכות מב' תולדות משמע דבמלאכה א' שיש בה ב' תולדות לא מיחייב: ובהכי ניחא לי מה שרבינו ז"ל בפ"ח מה' שבת פסק דהמשקה את הזרעים חייב משום תולדות זורע ולא כתב חייב ב' כדרך שכתב שם גבי זומר וצריך לעצי' אלא ה"ט משום דמשקה את הזרעים כיון דתולדות נינהו לא מיחייב אלא א' ופסק כרבה ור"י ודלא כאביי מדלא אסיקו עלה בתיובתא כנ"ל מיהו ק"ל מהא דגרסי' פ' כלל גדול ד"פ ר"י אומר ועשה א' ועשה הנה פעמים שחייב א' על כולן ופעמים שחייבים א' על כל אחת ואחת ואמר ריב"ח מ"ט דר"י א' מאחת כו' הנה אבות מהנה תולדות כו' אחת שהיא הנה זדון שבת ושגגות מלאכות כו' הרי מבואר דאפי' אתולדות אמרינן חילוק מלאכות שהרי מהנה אצטריך לתולדות ואתולדות גופייהו דרשינן אחת שהיא הנה וא"כ ק"ט למה תלה הדבר ביראה לי ויש ליישב משום דהיה מקום לומר דודאי לר"י דנפ"ל חילוק מלאכות מועשה מאחת מהנה ה"נ דאפי' אתולדות מיחייב כדנפ"ל מקרא דמהנה מיהו לר"ן דקי"ל כותיה דהבער' לחלק יצאת ה"נ דאתולדות לא מיחייב דדוקא אאבות הוא דגלי קרא וסעד לזה דבמתני' ריש פרק כלל גדול קתני היודע שהוא שבת ועשה מלאכות הרבה חייב על כל אב מלאכה ומלאכ' משמע דאאבות דוקא הוא דמיחייב אבל לא אתולדות משום דמתני' אתיא כרבי נתן דהבערה לחלק יצאת כדקתני בתר הכי המבעיר וכבר רש"י נרגש מזה וכתב אב מלאכה דנקט לאו למעוטי תולדות דה"ה לתולדות כו' אלא למעוטי היכא דהוו ב' תולדות מאב א' יע"ש כנ"ל ודוק:


·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.