תורת נתנאל/יז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־20:37, 10 בנובמבר 2019 מאת מעלין ולא מורידין (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מתוך ספריא + התאמה בידי עורכי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

תורת נתנאל TriangleArrow-Left.png יז

תשובה להרב המופלא הנ"ל

קרנו ירום למעלה, יזכה לשם ולתהילה, ה"ה וכו' מהור"ר זעליג נר"ו. מכתבו הנחמד קבלתי, גלילי זהב על עמודי כסף, נכספתי והנאני. ועתה באתי להשיב על דבריו.

וזה יצא ראשונה, מה שהקשה אדברי רמ"א בחושן משפט סימן קצ"ה סעיף ג' מדברי הרי"ף בבבא מציעא פ"ק דף י"ג דאוקמי' רב אסי בשטרי הקנאה, אין בו ריח קושיא, דהא בלא"ה צריכין לתרץ על הרי"ף קושית הרא"ש שם בסי' ל"ו. וע"כ צ"ל דע"י שנעשה השטר בקנין, העדים מפקיעין לקלא, ומסתמא ביום שנכתב נמסר, דכל שטרי לא ריעי, ע"כ העדים מפקיעין לקלא אותיום, נמצא דהלקוחות אינהו אפסידו אנפשיהו דה"ל להזדהר שלא ליקח שעבודיה.

ומה שהשיג על הסמ"ע, כנים דבריו וזה פשוט, אך איזה תלמיד טועה כתב זה בגליון, ואח"כ נדפס מסובב בשני חצי לבנה. ותדע, דהא כתב בגליון זה לא אשכחן במתנה אלא למ"ד דס"ל הכי, והסמ"ע בעצמו כתב שם סימן קע"א ס"ק כ"ד דחולקין בזו דווקא שהוא לטובת הנותן שרוצה בחלוקה, אבל בעלמא החולקין ג"כ ס"ל סברת הקרא שונא מתנות יחיה, א"כ מי הוא זה שאין סובר מקרא מלא. ואביא ראיה דמסתמא אמרינן דניחא ליה לקבל מתנה, וקנין מהני לכ"ע, מהא דבבא בתרא דף קמ"ט (ע"א) אי בחליפין וכו', ואם נאמר דבמקבל מתנה הקנין שלא בפניו לא מהני, א"כ הדר זכה רבא בנכסי הגר. וכן משמע שם דף קנ"ו (ע"ב) במעשה במרוני. אע"כ דווקא בעומד וצווח ואמר לא ניחא לי, טענתיה טענה.

ואשר האריך למעניתו על נוסח נחלת שבעה, אין בו השגה, כי נוסחא להשביע על העבר מצא בבית יוסף, אך מה שפסק הב"י ובש"ע כדעת הר"י היינו דמשביע אותה בבית דין, ובבי"ד שבועה היא בשם כפרש"י (גיטין לה ע"א ד"ה חוץ לבי"ד), ועונשו מרובה, לכך הקילו קצת מעליה להשביע על להבא, משא"כ עכשיו אין משביעין בשם כדאיתא בחושן משפט סימן פ"ז סעיף י"ט. ועל פי הנחה זו, נוסחא שמצא ב"י ודברי ר"י לא פליגי, מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי, ודלא כב"י שהשיג על נוסחה זו.

תו השיג על נחלת שבעה שמתחלה תשבע שלא מחלה ושלא מכרה, והלא שבועה זו דאתי עליה מצד גלגול, ומן הראוי להשביע על עיקר שבועה, ע"כ. מי הגיד לו שזה לאו עיקר שבועה היא, הלא הרמב"ם פרק ט"ז מהלכות אישות דין ד' מונה שבועה זו לעיקר שבועה ולא הביא שום גלגול שבועה, וזה שכתב בעל חלקת מחוקק סימן צ"ו שהיא גלגול שבועה אינו אלא לדעת הטור.

עוד השיג על הנזכר, שמן הראוי להשביעה שלא התפיס לה הבעל צררי ואח"כ שלא התפיסה בעצמה, שזה גלגול שבועה. אני אומר כל זה אינו אלא באשה שעוסקת בפלכה ובעיסתה אבל באשה הנושאת ונותנת בתוך הבית הבעל בעצמו יוכל להשביע אותה בטענת ברי לכ"ע, וכל מה שאביהם יכול לטעון אנן טענינן בשביל היתומים, ורוב נשים דידן נושאות ונותנות. אח"כ מצאתי סברא זו בבית שמואל סימן צ"ז. נמצא מזה שכולם עיקרי שבועה הן ולא מצד גלגול, וע"פ הנחה זו זה סדר הנכון בנוסח הנחלת שבעה, כי חששות הללו מחלה ומכרה והתפסת צררי בעצמה זה בזמן הקודם בחיי בעלה, אמנם שהתפיס לה צררי חששא זאת מאוחר היא סמוך למיתה. ע"כ אין לחדש נוסחה אחרת, ומנהג של ישראל תורה, בפרט מנהג שנקבע ע"י גדולי ישראל, ומעולם נהיגן כך כל הרבנים וגדולי ישראל. על כל זה היתה דבריו בעסק זה לנחת, שנתעורר בזה מה שלא הרגיש א' מאחרונים, וכגון זה צריך לפנים. וידקדק היטב בדברי כי מאהבת הקיצור אני, וסמכתי על המבין, לולי זאת היה ספרי על הרא"ש כפלי כפלים לתושיה, ולעולם ישנה דרך קצרה, וה' יאריך ימינו.

אגב ארחיה אזכיר במה שכתב ש"ך שם (סימן קע"א) ס"ק ט', מה שהוכיח מדברי תוס' פרק איזה נשך, שגה ברואה דף ס"ט ע"ב שם ומשנה ערוכה היא, וכבר חרות הוא בספרי בכללי הרא"ש.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.