ערך/יאוש שלא מדעת
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
יאוש שלא מדעת
גדרועריכה
בקוב"ש (ח"ב יז, ה) ביאר דיאוש שלא מדעת היינו דעת בכח (כלומר פוטנציאלית). וע"ש שכ' דאף לרבא לא מהני להחיל חלות אלא לענין דבר שסגי בניחותא בעלמא. [וע' שער"י (ה, יב).] ובקה"י (ב"מ סו"ס כו) תלה במח' ראשונים אם הא דמהני יאוש שלא מדעת לרבא היינו משום שהיאוש שלבסוף הועיל למפרע או דסגי בזה שהיה מתייאש אם היה יודע. [ע"ש שהוכיח ממש"כ תוס' (בב"מ כו: ד"ה שנפל) שמהני רק אם יתייאש לבסוף, וע"ע רש"י (ב"מ כב: ד"ה יותן) שכתב: "מהני האי דעתא למעיקרא".]