מצודת דוד/מלכים ב/יב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון
משאת המלך



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים


הפטרת שקלים
פסוקים א-יז
(לספרד מתחיל בפי"א)

מצודת דודTriangleArrow-Left.png מלכים ב TriangleArrow-Left.png יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בעריכה

בשנת שבע. כי כשמלך יהוא, הרג את אחזיה, ועתליה לא קבלה המלוכה עד שנה השניה ליהוא, והומתה בשנה הששית, והיא התחלת השביעית ליהוא, ואז מלך יהואש:

געריכה

אשר הורהו. רוצה לומר: כל הימים אשר לימדו יהוידע, אולם אחרי מות יהוידע, ולא היה בעולם ללמדו, השחית דרכו כמו שנאמר בדברי הימים (ב כד יז):

דעריכה

רק הבמות. במות יחיד לשמים, ואסור הוא משנבנה הבית:

העריכה

כסף עובר. בתחילת המקרא אמר כל כסף וכו', וחוזר ומפרש מה הן הכספים, ואמר כסף עובר, רצה לומר: מחצית השקל, שנאמר בו (שמות ל יג): זה יתנו כל העובר על הפקודים:

איש וכו'. גם הכסף הבא מהאיש אשר יערוך נפש, שדמיו קצובים בתורה, ולפי רוב השנים אשר יעלה וכו', גם הכסף העולה על לב איש להביא בנדבה:

ועריכה

יקחו להם. כל הכספים האלו יקחו הכהנים לעצמם, כל אחד מאת מכירו ומיודעו, ותמורת זה יחזקו משלהם את בית המקדש בכל מקום שימצא שם בדק:

חעריכה

אל תקחו כסף. אל תקחו לעצמיכם, אלא מיד בבוא לידכם תנו אותו לבדק הבית, רצה לומר: הכניסו באוצר בית ה', עד יהיה בהם די לחזק הבדק:

טעריכה

ויאתו הכהנים. נתרצו והוטב הדבר בעיניהם, לבלי קחת הכסף לעצמם, ולבלי לחזק משלהם:

יעריכה

ויקב. עשה נקב צר בדלת הארון, לזרוק דרך בו את הכסף אל הארון:

בבוא איש וכו'. רצה לומר: בימין הבא אל הבית, לא בימין היוצא:

ונתנו שמה. מיד בבואו לידם נתנו בארון מדרך החור, אבל לא יוכלו להוציא מה, זולת פתיחת הדלת:

יאעריכה

ויהי כראותם. בכל עת כשראו שיש בה הרבה כסף:

והכהן הגדול. לא בעצמו כי אם פקידו בא ממקומו, וכן מפורש בדברי הימים (שם פסוק יא):

ויצורי. עשו בהם צורת מטבע, להוציאם, בהוצאה וימנו מטבעות:

יבעריכה

עשי המלאכה. הם האומנים הגדולים הממונים בבית ה' ומתחת ידם בונים האומנים הפועלים, כפי אשר יורו אותם ובדברי רבותינו ז"ל (ירושלמי ברכות ט א) נקראים אדרכלין:

ויוציאהו. הם הוציאו את הכסף, בשכר האומנים הפועלים:

לחרשי העץ. הם כורתי העצים בתמונה הנרצה:

ולבונים. הבונים העצים בקירות הבית:

יגעריכה

ולגדרים. הם הבונים קירות אבנים:

ולחוצבי האבן. החוצבים את האבנים מן ההר:

ואבני מחצב. אף ששכרו חוצבי אבן, הוצרכו עוד לקנות אבנים חצובים:

ולכל אשר יצא. לכל שאר הדברים הנצרכים להוציא על הבית לחזק אותו:

ידעריכה

אך לא יעשה וגו'. מהכסף הזה לא עשו לצורך בית ה' ספות כסף וגו' (ובדברי הימים ב כד יד) נאמר, שגם הכלים נעשו מן הכסף המובא, ואמרו רבותינו ז"ל (כתובות קו ב) בתחילת הבנין לא עשו כלי שרת, ואחר שהשלימו והיה נותר, עשו כלי שרת:

טזעריכה

ולא יחשבו. לא עשו חשבון עם האנשים אשר נתנו להם הכסף, לשהם יתנו לעושי המלאכה, הבונים והגודרים וכו':

כי באמונה. ידוע היה שעושים באמונה, ולכך נבחרו אלו מתחילה:

יזעריכה

כסף אשם וכו'. מי שהיה מפריש ממון לאשמו או לחטאתו, וקנה הקרבן והותיר מן הממון, הנה המותר הזה לא בא לבדק הבית, כי אם לכהנים יהיו, לקחת מהם עולות, והיה הבשר כליל, והעורות לכהנים, כן דרשו רבותינו ז"ל (שקלים יח א):

יחעריכה

אז. בימי יהואש, עלה חזאל וכו':

כאעריכה

היורד סלא. העומדת בדרך היורד אל סלא:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף