קרית ספר/רוצח/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png רוצח TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
יצחק ירנן
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

אזהרת רפה שלא לרצוח דכתיב לא תרצח ומיתתו בסייף דכתיב נקם ינקם גבי עבד ואמרינן פרק ד' מיתות דף נ"ב נקימה זו איני יודע מה הוא כשהוא אומר והבאתי חרב נוקמת נקם ברית הוי אומר נקימה זו סייף ולא תימא דתוקעה בבטנו או בגרונו דכתיב לפי חרב פיפיות של חרב ב' צדדין מכאן ומכאן כדכתיב חרב פיפיות אלמא תרי נינהו ולא תימא נמי דעביד ליה גיסטרא דכתיב ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה אשכחן עבד כנעני דשייך במצוות שהאשה נוהגת בהן וקל וחומר לבן חורין ולמ"ד חנק נפקא ליה מדכתיב ואתה תבער הדם הנקי וגו' הוקשו כל שופכי דמים לעגלה ערופה מה היא בסייף ומן הצואר אף שופך דמים ולא תימא ממול עורף כעגלה דבעינן מיתה יפה כדאמרינן. מצוה ביד גואל הדם כדא' פרק נגמר הדין דף מ"ה גואל הדם הוא ימית את הרוצח מצוה ביד גואל הדם ומנין שאם אין לו גואל שבית דין מעמידין לו גואל שנאמר בפגעו בו מכל מקום. וכל הראוי לירושה הוא גואל הדם. אם היה בן לנהרג על יד אביו הורג אבי אביו כדאמרינן בספרי זוטא הרי מי שהרג בנו מנין שבנו מותר בו תלמוד לומר גואל הדם הוא ימית דבנו הוא גואל קרוב ומינה דאי הרג בנו אין אחיו הורג את אביו דאינו גואל קרוב אצל אביו אלא בית דין ממיתין ובפרק אלו הן הגולין דף י"ב תני חדא אב שהרג את בנו נעשה לו גואל הדם ואוקמי' בבן בנו ואחד הזכר ואחד הנקבה בגאולת דם:

ד[עריכה]

אזהרת רפו שלא ליקח כופר מנפש רוצח להצילו אפי' ברצון גואל הדם דכתיב ולא תקחו כופר לנפש הרוצח ותניא בספרי יכול כשם שנותנין כופר למומתין בידי שמים כדכתיב אם כופר יושת עליו כך יהו נותנין למומתין בידי אדם תלמוד לומר ולא תקחו כופר ומשמע מינה דהתם דלוקח כופר בעל האשה והכא לא יקח כופר היורש ואין דבר שהקפידה תורה כשפיכות דמים כדכתיב ולא החניפו את הארץ וכך דרשו התם בספרי.

ה[עריכה]

רוצח  שהרג בזדון אין ממיתין אותו העדים עד שיביאהו לב"ד והיא אזהרת רפז כדכתיב ולא ימות הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט והוא הדין לכל מחוייבי מיתה כדאמ' פרק אלו הן הגולין דף י"ב ואם היה רודף אחר חברו להרגו מצילין הנרדף אחר התראה אפילו בנפשו של רודף:

מצות קצח להציל הנרדף דכתיב וקצותה את כפה וגו' וכדאמ' פרק בן סורר דאף על גב דאתיא בקל וחומר מנערה מאורסה דאף על פי שאינו בא אלא לפוגמה ניתן להצילו בנפשו של רודף כדכתיב ואין מושיע לה הא יש לה מושיע מושיעה בכל דבר שיכול דמדקאמר אין מושיע מכלל דבעינן תשועה רודף אחברו להרגו על אחת כמה וכמה וכי עונשין מן הדין היקשא הוא דכתיב כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו וגו' מקיש רוצח לנערה מאורסה וכו' כדאיתא התם ואם יכולין להציל באחד מאיבריו עושין כדתנן פרק המניח דף כ"ח וקצותה את כפה ממון וכו' כשיכולה להציל בדבר אחר שאין בו סכנת נפשות כמבושיו אבל אינה יכולה להציל על ידי דבר אחר נעשית כשליח ב"ד כיון שבעלה מוכה כל שעה כדכתיב מיד מכהו הויא מצילה מיד הרודף בנפשו ותניא בספרי אין לי אלא במבושיו מנין לרבות כל דבר שיש בו סכנת נפשות ת"ל והחזיקה מכל מקום וקצותה את כפה מלמד שחייב להצילה בכפה מנין שאם אינו יכול להציל בכפה יציל בנפשה תלמוד לומר לא תחוס:

אזהרת רפח שלא לחוס על הרודף כדכתיב לא תחוס עינך ומותר לחתוך העובר שבמעי המקש' לילד שהוא כרודף אחריה להורגה ואם יצא ראשו אין דוחין נפש מפני נפש וכדתנן פרק ו' דאהלות ומייתי לה פרק בן סורר דהוה ליה כילוד ואין דוחין נפש מפני נפש ואף על גב דרודף הוא שאני הכא דמשמיא הוא דרדפי לה לאימיה כדאיתא התם והוא הדין לכל העריות ולזכור שמצילין אותם בנפש.

י[עריכה]

הרודף בנערה מאורסה דאיכא עבירה ופגם אבל לא למחלל שבת ועובד עבודה זרה עד שיביאוהו לבית דין כדאמר' לעיל וכדתנן בבן סורר דף ע"ב ואמרינן בגמרא מנא הני מילי דכתיב ולנערה לא תעשה דבר וגו' כי כאשר יקום איש וגו' כי בשדה מצאה צעקה וגו' ואין מושיע לה וגו' הא יש לה מושיע וגו' נער זה זכור שמצילין אותו נערה זו נערה מאורסה דנער כתיב וקרינא נערה נדרש מקרא ונדרש מסרת נער להביא את הזכור נערה כמשמעה חטא אלו חייבי כריתות מות אלו חייבי מיתות בית דין וצריכי דאי כתב רחמנא נער משום דלאו אורחיה ליבעל ואיכא בושת גדול ובזיון אבל נערה דאורחא אימא לא ואי כתב נערה משום דקא פגים לה בבתולין ומגנה על בעלה אבל נער אימא לא ואי כתב הני משום דהאי לאו אורחיה והאי קא פגים ליה אבל שאר עריות דאורחיהו ולא נפיש פיגמיהו כארוסה שחביבה ויעלת חן על ארוסה ועכשו מתגנה עליו לא מיפגמן כולי האי אפילו בתולות פניות וכן נשואות בעולות אימא לא כתב רחמנא חטא ואי כתב רחמנא חטא הוה אמינא אפילו חייבי לאוין כתב רחמנא מות ואי כתב רחמנא מות הוה אמינא חייבי מיתות בית דין אין כריתות לא וליכתוב חטא מות דאיתרבו כריתות ומיתות בית דין ולא ליכתוב נער נערה אין הכי נמי אלא חד למעוטי עבודה זרה דס"ד תיתי בק"ו דפגים הדיוט ניתן להצילו בנפשו פגם גבוה לא כל שכן וחד למעוטי בהמה דדמי לעריות.

יב[עריכה]

רדף אחר ערוה והערה בה אף על פי שלא גמר ביאתו אין ממיתין אותו עד עמדו בדין דמשעת העראה דפגמה איפטר מקטלא אמרה הניחוהו כדי שלא יהרגני אין שומעין לה כרבנן דרבי יהודה דאפיגמ' קפיד רחמנא כדאיתא התם דע"ג.

יג[עריכה]

כל היכול להציל אחד מאבריו והרגו הרי זה חייב מיתה ואין בית דין ממיתין אותו כרבי יונתן בן שאול דף ע"ד דכתיב כי ינצו אנשים ובמצות שבמיתה דניתן להצילו בנפשו הכתוב מדבר ואפילו הכי אמר רחמנא לא יהיה אסון בו ענוש יענש דמי וולדות אי אמרת בשלמא יכול להציל באחד מאיבריו לא ניתן להצילו בנפשו היינו דמשכחת דיענש כשיכול להציל באחד מאיבריו דהא לא ניתן להרגו הילכך אין כאן מיתה ויענש אלא אי אמרת יכול להצילו באחד מאיבריו יכול להציל בנפשו היכי משכחת לה דיענש הא רודף הוא וניתן להצילו בנפשו וכו' כדאיתא התם:

יד[עריכה]

אזהרת רפט שלא לעמוד על דם דכתיב לא תעמוד על דם רעך וכל היכול להצילו ולא הציל עובר על לאו זה וכן הרואה חברו טובע בנהר או לסטים באים עליו או כיוצא מדברים אלו שראה שהיו מסבבים מיתה לחברו ויכול להציל ולא הציל עובר על לאו זה ובטל מצות עשה שהיא וקצותה את כפה כדאמ' לעיל ועבר ג"כ על ולא תחוס עינך בשלא רצה להציל בנפשו של רודף כדאמרינן לעיל:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.