רש"י/אסתר/ב
< הקודם · הבא >
אלשיך |
א
זכר את ושתי. את יפיה ונעצב:
ג
ויפקד המלך פקידים. לפי שכל פקיד ופקיד ידועות לו נשים היפות שבמדינתו:
תמרקיהן. הן דברים המצחצחין כמו "ומרק ושטף." שמן ערב ומיני סמנים ובשמים המטהרין ומעדנין את הבשר:
ה
איש יהודי. על שגלה עם גלות יהודה. כל אותן שגלו עם מלכי יהודה היו קרויים "יהודים" בין הגוים, ואפילו משבט אחר הם:
איש ימיני. מבנימין היה, כך פשוטו. ורבותינו דרשו מה שדרשו:
ז
לו לבת. רבותינו פרשו "לבית", לאשה:
ט
יבהל את תמרוקיה. זריז וממהר בשלה, משל כלן:
הראיות לתת לה. לשרתה, וכן עושין לכלן. ורבותינו דרשו מה שדרשו:
וישנה. שנה אותה:
י
אשר לא תגיד. כדי שיאמרו שהיא ממשפחה בזויה וישלחוה, שאם ידעו שהיא ממשפחת שאול המלך היו מחזיקים בה:
י״א
ומה יעשה בה. זה אחד משני צדיקים שנתן להם רמז ישועה: דוד ומרדכי. דוד, שנאמר "גם את הארי גם את הדוב הכה עבדך". אמר: "לא בא לידי דבר זה אלא לסמך עליו להלחם עם זה". וכן מרדכי אמר: "לא ארע לצדקת זו שתלקח למשכב נכרי אלא שעתידה לקום להושיע לישראל". לפיכך, היה מחזר לדעת מה יהא בסופה:
י״ב
תר. זמן:
י״ג
כל אשר תאמר. כל שחוק ומיני זמר:
י״ד
אל בית הנשים שני. השני:
ט״ז
בחדש העשירי. עת צנה שהגוף נהנה מן הגוף. זמן הקדוש ברוך הוא אותו עת צנה כדי לחבבה עליו:
י״ז
מכל הנשים. הבעולות, שאף נשים הבעולות קבץ:
י״ח
והנחה למדינות עשה. לכבודה הניח להם מן המס שעליהם:
ויתן משאת. שלח דורונות להם. והכל כדי לפתותה אולי תגיד מולדתה. ואף על פי כן:
כ
אין אסתר מגדת מולדתה. לפי שמרדכי יושב בשער המלך, המזרזה והמרמזה על כך:
כ״א
לשלח יד. להשקותו סם המות:
כ״ב
ויודע הדבר למרדכי. שהיו מספרים דבריהם לפניו בלשון טורסי, ואין יודעים שהיה מרדכי מכיר בשבעים לשונות שהיה מיושבי לשכת הגזית:
כ״ג
ויכתב בספר דברי הימים. הטובה שעשה מרדכי למלך: