שערי תשובה/ג/ז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (קישורים פנימיים)
 
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
ז) עוד אמרו רז"ל (עבודה זרה לה א) כי טובים דודיך מיין חביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה, ואנחנו צריכים לפרש גם את זה, ידוע תדע כי יראת ה' יסוד המצות, שנאמר (דברים י יב) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך, ובזה ירצה ה' את ברואיו, כמו שנאמר (תהלים קמז יא) רוצה ה' את יראיו, ותקנות חכמים וגדריהם יסוד לדרך היראה, כי יעשו גדר והרחקה פן תגע יד אדם באיסור התורה, כבעל השדה אשר יעשה גדר לשדהו מאשר יקר בעיניו כי ירא פן יכנסו בו בני אדם והיה למשלח שור ולמרמס שה, כענין שנאמר (ויקרא יח ל) ושמרתם את משמרתי-עשו משמרת למשמרתי (מועד קטן ה א), ורוב הזהירות והגדר והרחקה מן האיסור הלא זה מעיקרי המורא, והמרבה להזהר יגיע אל השכר הגדול, כענין שנאמר (תהלים יט יב) גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב, על כן אמרו חביבין דברי סופרים יותר מיינה של תורה כי גדריהם וגזרותם מעיקרי היראה, ומצות היראה שכר הרבה כנגד מצות רבות כי היא היסוד להם, והדוגמא לדבר כי הנזהר מהתיחד עם אשה מפחדו פן יכשל בעון וכאשר גזרו רז"ל (סנהדרין כא ב) הלא זה מאשר זרח על נפשו אור יראת אלהים יתברך.
ז) עוד אמרו רז"ל {{ממ|[[בבלי/עבודה זרה/לה/א|עבודה זרה לה.]]}} כי טובים דודיך מיין חביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה, ואנחנו צריכים לפרש גם את זה, ידוע תדע כי יראת ה' יסוד המצות, שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/י#יב|דברים י יב]]}} ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך, ובזה ירצה ה' את ברואיו, כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קמז#יא|תהלים קמז יא]]}} רוצה ה' את יראיו, ותקנות חכמים וגדריהם יסוד לדרך היראה, כי יעשו גדר והרחקה פן תגע יד אדם באיסור התורה, כבעל השדה אשר יעשה גדר לשדהו מאשר יקר בעיניו כי ירא פן יכנסו בו בני אדם והיה למשלח שור ולמרמס שה, כענין שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יח#ל|ויקרא יח ל]]}} ושמרתם את משמרתי-עשו משמרת למשמרתי {{ממ|[[בבלי/מועד קטן/ה/א|מועד קטן ה.]]}}, ורוב הזהירות והגדר והרחקה מן האיסור הלא זה מעיקרי המורא, והמרבה להזהר יגיע אל השכר הגדול, כענין שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/יט#יב|תהלים יט יב]]}} גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב, על כן אמרו חביבין דברי סופרים יותר מיינה של תורה כי גדריהם וגזרותם מעיקרי היראה, ומצות היראה שכר הרבה כנגד מצות רבות כי היא היסוד להם, והדוגמא לדבר כי הנזהר מהתיחד עם אשה מפחדו פן יכשל בעון וכאשר גזרו רז"ל {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/כא/ב|סנהדרין כא:]]}} הלא זה מאשר זרח על נפשו אור יראת אלהים יתברך.
<noinclude>{{שולי הגליון}}{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
<noinclude>{{שולי הגליון}}{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

גרסה אחרונה מ־01:28, 10 בנובמבר 2022

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שערי תשובה TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ז

ז) עוד אמרו רז"ל (עבודה זרה לה.) כי טובים דודיך מיין חביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה, ואנחנו צריכים לפרש גם את זה, ידוע תדע כי יראת ה' יסוד המצות, שנאמר (דברים י יב) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך, ובזה ירצה ה' את ברואיו, כמו שנאמר (תהלים קמז יא) רוצה ה' את יראיו, ותקנות חכמים וגדריהם יסוד לדרך היראה, כי יעשו גדר והרחקה פן תגע יד אדם באיסור התורה, כבעל השדה אשר יעשה גדר לשדהו מאשר יקר בעיניו כי ירא פן יכנסו בו בני אדם והיה למשלח שור ולמרמס שה, כענין שנאמר (ויקרא יח ל) ושמרתם את משמרתי-עשו משמרת למשמרתי (מועד קטן ה.), ורוב הזהירות והגדר והרחקה מן האיסור הלא זה מעיקרי המורא, והמרבה להזהר יגיע אל השכר הגדול, כענין שנאמר (תהלים יט יב) גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב, על כן אמרו חביבין דברי סופרים יותר מיינה של תורה כי גדריהם וגזרותם מעיקרי היראה, ומצות היראה שכר הרבה כנגד מצות רבות כי היא היסוד להם, והדוגמא לדבר כי הנזהר מהתיחד עם אשה מפחדו פן יכשל בעון וכאשר גזרו רז"ל (סנהדרין כא:) הלא זה מאשר זרח על נפשו אור יראת אלהים יתברך.



שולי הגליון


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף