ראשי תיבות בבלי/שבת/מה/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הכנה ליצירת ראשי תיבות)
 
(←‏top: יצירת ר"ת באופן אוטומטי באמצעות AWB)
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
הכי נמי מיסתברא דרב כר' יהודה סבירא ליה
{{רת הוראות}}
דאמר רב מניחין נר על גבי דקל בשבת ואין
ה{{רת|כי}} נ{{רת|מי}} מ{{רת|יסתברא}} ד{{רת|רב}} כ{{רת|ר'}} י{{רת|הודה}} ס{{רת|בירא}} ל{{רת|יה}} ד{{רת|אמר}} ר{{רת|ב}} מ{{רת|ניחין}} נ{{רת|ר}} ע{{רת|ל}} ג{{רת|בי}} ד{{רת|קל}} ב{{רת|שבת}} ו{{רת|אין}} מ{{רת|ניחין}} נ{{רת|ר}} ע{{רת|}} ד{{רת|קל}} ב{{רת|י}} א{{רת|י}} א{{רת|מרת}} ב{{רת|שלמא}} ד{{רת|רב}} כ{{רת|רבי}} י{{רת|הודה}} ס{{רת|בירא}} ל{{רת|יה}} ה{{רת|יינו}} ד{{רת|שני}} ב{{רת|ין}} ש{{רת|בת}} ל{{רת|י}} א{{רת|לא}} א{{רת|י}} א{{רת|מרת}} כ{{רת|רבי}} ש{{רת|מעון}} ס{{רת|בירא}} ל{{רת|יה}} מ{{רת|ה}} ל{{רת|י}} ש{{רת|בת}} ו{{רת|מה}} ל{{רת|י}} י{{רת|}} ו{{רת|רב}} כ{{רת|רבי}} י{{רת|הודה}} ס{{רת|}} ו{{רת|הא}} ב{{רת|עו}} מ{{רת|יניה}} ד{{רת|רב}} מ{{רת|הו}} ל{{רת|טלטולי}} ש{{רת|רגא}} ד{{רת|חנוכתא}} מ{{רת|קמי}} ח{{רת|ברי}} ב{{רת|שבתא}} ו{{רת|אמר}} ל{{רת|הו}} ש{{רת|פיר}} ד{{רת|מי}} ש{{רת|עת}} ה{{רת|דחק}} ש{{רת|אני}} ד{{רת|הא}} א{{רת|}} ר{{רת|ב}} כ{{רת|הנא}} ו{{רת|רב}} א{{רת|שי}} ל{{רת|רב}} ה{{רת|כי}} ה{{רת|לכתא}} א{{רת|מר}} ל{{רת|הו}} כ{{רת|די}} ה{{רת|וא}} ר{{רת|'}} ש{{רת|מעון}} ל{{רת|סמוך}} ע{{רת|ליו}} ב{{רת|שעת}} ה{{רת|דחק}} ב{{רת|עא}} מ{{רת|יניה}} ר{{רת|יש}} ל{{רת|קיש}} מ{{רת|ר'}} י{{רת|וחנן}} ח{{רת|טים}} ש{{רת|זרען}} ב{{רת|קרקע}} ו{{רת|ביצים}} ש{{רת|תחת}} ת{{רת|רנגולת}} מ{{רת|הו}} כ{{רת|י}} ל{{רת|ית}} ל{{רת|יה}} ל{{רת|ר'}} ש{{רת|מעון}} מ{{רת|וקצה}} ה{{רת|יכא}} ד{{רת|לא}} ד{{רת|חייה}} ב{{רת|ידים}} ה{{רת|יכא}} ד{{רת|דחייה}} ב{{רת|ידים}} א{{רת|ית}} ל{{רת|יה}} מ{{רת|וקצה}} א{{רת|ו}} ד{{רת|ילמא}} ל{{רת|א}} ש{{רת|נא}} א{{רת|}} א{{רת|ין}} מ{{רת|וקצה}} ל{{רת|רבי}} ש{{רת|מעון}} א{{רת|לא}} ש{{רת|מן}} ש{{רת|בנר}} ב{{רת|שעה}} ש{{רת|הוא}} ד{{רת|ולק}} ה{{רת|ואיל}} ו{{רת|הוקצה}} ל{{רת|מצותו}} ה{{רת|וקצה}} ל{{רת|איסורו}} ו{{רת|לית}} ל{{רת|יה}} ה{{רת|וקצה}} ל{{רת|מצותו}} ו{{רת|התניא}} ס{{רת|יככה}} כ{{רת|הלכתה}} ו{{רת|עיטרה}} ב{{רת|קרמים}} ו{{רת|בסדינין}} ה{{רת|מצויירין}} ו{{רת|תלה}} ב{{רת|ה}} א{{רת|גוזין}} א{{רת|פרסקין}} ש{{רת|קדים}} ו{{רת|רמונין}} ו{{רת|אפרכלי}} ש{{רת|ל}} ע{{רת|נבים}} ו{{רת|עטרות}} ש{{רת|ל}} ש{{רת|בולין}} י{{רת|ינות}} ש{{רת|מנים}} ו{{רת|סלתות}} א{{רת|סור}} ל{{רת|הסתפק}} מ{{רת|הן}} ע{{רת|ד}} מ{{רת|וצאי}} י{{רת|}} ה{{רת|אחרון}} ו{{רת|אם}} ה{{רת|תנה}} ע{{רת|ליהן}} ה{{רת|כל}} ל{{רת|פי}} ת{{רת|נאו}} ו{{רת|ממאי}} ד{{רת|ר'}} ש{{רת|מעון}} ה{{רת|יא}} ד{{רת|תני}} ר{{רת|'}} ח{{רת|ייא}} ב{{רת|ר}} י{{רת|וסף}} ק{{רת|מיה}} ד{{רת|ר'}} י{{רת|וחנן}} א{{רת|ין}} נ{{רת|וטלין}} ע{{רת|צים}} מ{{רת|ן}} ה{{רת|סוכה}} ב{{רת|י}} א{{רת|לא}} מ{{רת|ן}} ה{{רת|סמוך}} ל{{רת|ה}} ו{{רת|ר'}} ש{{רת|מעון}} מ{{רת|תיר}} ו{{רת|שוין}} ב{{רת|סוכת}} ה{{רת|חג}} ב{{רת|חג}} ש{{רת|היא}} א{{רת|סורה}} ו{{רת|אם}} ה{{רת|תנה}} ע{{רת|ליה}} ה{{רת|כל}} ל{{רת|פי}} ת{{רת|נאו}} כ{{רת|עין}} ש{{רת|מן}} ש{{רת|בנר}} ק{{רת|אמרינן}} ה{{רת|ואיל}} ו{{רת|הוקצה}} ל{{רת|מצותו}} ה{{רת|וקצה}} ל{{רת|איסורו}} א{{רת|יתמר}} נ{{רת|מי}} א{{רת|}} ח{{רת|ייא}} ב{{רת|ר}} א{{רת|בא}} א{{רת|}} י{{רת|וחנן}} א{{רת|ין}} מ{{רת|וקצה}} ל{{רת|רבי}} ש{{רת|מעון}} א{{רת|לא}} כ{{רת|עין}} ש{{רת|מן}} ש{{רת|בנר}} ב{{רת|שעה}} ש{{רת|הוא}} ד{{רת|ולק}} ה{{רת|ואיל}} ו{{רת|הוקצה}} ל{{רת|מצותו}} ה{{רת|וקצה}} ל{{רת|איסורו}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} י{{רת|הודה}} א{{רת|מר}} ש{{רת|מואל}} א{{רת|ין}} מ{{רת|וקצה}} ל{{רת|ר'}} ש{{רת|מעון}} א{{רת|לא}} ג{{רת|רוגרות}} ו{{רת|צימוקים}} ב{{רת|לבד}} ו{{רת|מידי}} א{{רת|חרינא}} ל{{רת|א}} ו{{רת|התניא}} ה{{רת|יה}} א{{רת|וכל}} ב{{רת|תאנים}} ו{{רת|הותיר}} ו{{רת|העלן}} ל{{רת|גג}} ל{{רת|עשות}} מ{{רת|הן}} ג{{רת|רוגרות}} ב{{רת|ענבים}} ו{{רת|הותיר}} ו{{רת|העלן}} ל{{רת|גג}} ל{{רת|עשות}} מ{{רת|הן}} צ{{רת|ימוקין}} ל{{רת|א}} י{{רת|אכל}} ע{{רת|ד}} ש{{רת|יזמין}} ו{{רת|כן}} א{{רת|תה}} א{{רת|ומר}} ב{{רת|אפרסקין}} ו{{רת|חבושין}} ו{{רת|בשאר}} כ{{רת|ל}} מ{{רת|יני}} פ{{רת|ירות}} מ{{רת|ני}} א{{רת|ילימא}} ר{{רת|בי}} י{{רת|הודה}} ו{{רת|מה}} ה{{רת|יכא}} ד{{רת|לא}} ד{{רת|חייה}} ב{{רת|ידים}} א{{רת|ית}} ל{{רת|יה}} מ{{רת|וקצה}} ה{{רת|יכא}} ד{{רת|דחייה}} ב{{רת|ידים}} ל{{רת|א}} כ{{רת|ל}} ש{{רת|כן}} א{{רת|לא}} ל{{רת|או}} ר{{רת|'}} ש{{רת|מעון}} ה{{רת|יא}} ל{{רת|עולם}} ר{{רת|בי}} י{{רת|הודה}} ו{{רת|אוכל}} א{{רת|צטריכא}} ל{{רת|יה}} ס{{רת|ד}} כ{{רת|יון}} ד{{רת|קאכיל}} ו{{רת|אזיל}} ל{{רת|א}} ל{{רת|יבעי}} ה{{רת|זמנה}} ק{{רת|מ}} כ{{רת|יון}} ד{{רת|העלן}} ל{{רת|גג}} א{{רת|סוחי}} א{{רת|סחי}} ל{{רת|דעתיה}} מ{{רת|ינייהו}} ב{{רת|עא}} מ{{רת|יניה}} ר{{רת|בי}} ש{{רת|מעון}} ב{{רת|ר}} ר{{רת|בי}} מ{{רת|רבי}} {{שומר דף בבלי|פצעילי}}
מניחין נר ע"ג דקל ביאי אמרת בשלמא
דרב כרבי יהודה סבירא ליה היינו דשני
בין שבת ליאלא אי אמרת כרבי שמעון
סבירא ליה מה לי שבת ומה לי י"ט ורב
כרבי יהודה ס"ל והא בעו מיניה דרב מהו
לטלטולי שרגא דחנוכתא מקמי חברי
בשבתא ואמר להו שפיר דמי שעת הדחק
שאני דהא א"ל רב כהנא ורב אשי לרב
הכי הלכתא אמר להו כדי הוא ר' שמעון
לסמוך עליו בשעת הדחק בעא מיניה ריש
לקיש מר' יוחנן חטים שזרען בקרקע וביצים
שתחת תרנגולת מהו כי לית ליה לר'  
שמעון מוקצה היכא דלא דחייה בידים
היכא דדחייה בידים אית ליה מוקצה או
דילמא לא שנא א"ל אין מוקצה לרבי
שמעון אלא שמן שבנר בשעה שהוא דולק
הואיל והוקצה למצותו הוקצה לאיסורו
ולית ליה הוקצה למצותו והתניא סיככה
כהלכתה ועיטרה בקרמים ובסדינין המצויירין
ותלה בה אגוזין אפרסקין שקדים ורמונין
ואפרכלי של ענבים ועטרות של שבולין
יינות שמנים וסלתות אסור להסתפק מהן
עד מוצאי י"ט האחרון ואם התנה עליהן
הכל לפי תנאו וממאי דר' שמעון היא דתני
ר' חייא בר יוסף קמיה דר' יוחנן אין נוטלין
עצים מן הסוכה ביאלא מן הסמוך לה
ור' שמעון מתיר ושוין בסוכת החג בחג שהיא
אסורה ואם התנה עליה הכל לפי תנאו כעין
שמן שבנר קאמרינן הואיל והוקצה למצותו
הוקצה לאיסורו איתמר נמי א"ר חייא בר אבא
א"ר יוחנן אין מוקצה לרבי שמעון אלא כעין
שמן שבנר בשעה שהוא דולק הואיל והוקצה
למצותו הוקצה לאיסורו אמר רב יהודה
אמר שמואל אין מוקצה לר' שמעון אלא
גרוגרות וצימוקים בלבד ומידי אחרינא לא  
והתניא היה אוכל בתאנים והותיר והעלן
לגג לעשות מהן גרוגרות בענבים והותיר
והעלן לגג לעשות מהן צימוקין לא יאכל
עד שיזמין וכן אתה אומר באפרסקין
וחבושין ובשאר כל מיני פירות מני אילימא
רבי יהודה ומה היכא דלא דחייה בידים
אית ליה מוקצה היכא דדחייה בידים
לא כל שכן אלא לאו ר' שמעון היא לעולם
רבי יהודה ואוכל אצטריכא ליה סדכיון
דקאכיל ואזיל לא ליבעי הזמנה קמכיון
דהעלן לגג אסוחי אסחי לדעתיה מינייהו
בעא מיניה רבי שמעון בר רבי מרבי
{{יישור לשמאל|[[בבלי/שבת/מה/ב|פצעילי]]}}
 
 
 
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: שבת]]

גרסה אחרונה מ־02:17, 31 ביולי 2020

ראשי תיבות בבלי TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png מה TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
בית מאיר
חתם סופר
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


עמוד זה נועד לשינון הדף באמצעות חשיפת ראשי התיבות בלבד. כדי להיזכר בהמשך המילה ניתן להדגיש ולחשוף אותה באמצעות הסמן ('עכבר')

הכי נמי מיסתברא דרב כר' יהודה סבירא ליה דאמר רב מניחין נר על גבי דקל בשבת ואין מניחין נר ע דקל בי"ט אי אמרת בשלמא דרב כרבי יהודה סבירא ליה היינו דשני בין שבת לי"ט אלא אי אמרת כרבי שמעון סבירא ליה מה לי שבת ומה לי י ורב כרבי יהודה ס והא בעו מיניה דרב מהו לטלטולי שרגא דחנוכתא מקמי חברי בשבתא ואמר להו שפיר דמי שעת הדחק שאני דהא א רב כהנא ורב אשי לרב הכי הלכתא אמר להו כדי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק בעא מיניה ריש לקיש מר' יוחנן חטים שזרען בקרקע וביצים שתחת תרנגולת מהו כי לית ליה לר' שמעון מוקצה היכא דלא דחייה בידים היכא דדחייה בידים אית ליה מוקצה או דילמא לא שנא א אין מוקצה לרבי שמעון אלא שמן שבנר בשעה שהוא דולק הואיל והוקצה למצותו הוקצה לאיסורו ולית ליה הוקצה למצותו והתניא סיככה כהלכתה ועיטרה בקרמים ובסדינין המצויירין ותלה בה אגוזין אפרסקין שקדים ורמונין ואפרכלי של ענבים ועטרות של שבולין יינות שמנים וסלתות אסור להסתפק מהן עד מוצאי י האחרון ואם התנה עליהן הכל לפי תנאו וממאי דר' שמעון היא דתני ר' חייא בר יוסף קמיה דר' יוחנן אין נוטלין עצים מן הסוכה בי"ט אלא מן הסמוך לה ור' שמעון מתיר ושוין בסוכת החג בחג שהיא אסורה ואם התנה עליה הכל לפי תנאו כעין שמן שבנר קאמרינן הואיל והוקצה למצותו הוקצה לאיסורו איתמר נמי א חייא בר אבא א יוחנן אין מוקצה לרבי שמעון אלא כעין שמן שבנר בשעה שהוא דולק הואיל והוקצה למצותו הוקצה לאיסורו אמר רב יהודה אמר שמואל אין מוקצה לר' שמעון אלא גרוגרות וצימוקים בלבד ומידי אחרינא לא והתניא היה אוכל בתאנים והותיר והעלן לגג לעשות מהן גרוגרות בענבים והותיר והעלן לגג לעשות מהן צימוקין לא יאכל עד שיזמין וכן אתה אומר באפרסקין וחבושין ובשאר כל מיני פירות מני אילימא רבי יהודה ומה היכא דלא דחייה בידים אית ליה מוקצה היכא דדחייה בידים לא כל שכן אלא לאו ר' שמעון היא לעולם רבי יהודה ואוכל אצטריכא ליה סד"א כיון דקאכיל ואזיל לא ליבעי הזמנה קמ"ל כיון דהעלן לגג אסוחי אסחי לדעתיה מינייהו בעא מיניה רבי שמעון בר רבי מרבי
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף