אור שמח/גניבה/ז: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== ב == | |||
'''אע"פ שהמודד או השוקל חסר גונב כו', ובהלכה ג' כל מי שמשהה בביתו או בחנותו מדה חסירה כו' ואין לוקין על לאו זה שהרי אין בו מעשה:''' | |||
''' | ''' לפ"ז ''' צריך להיות, דהחוקק קב חסר, או הקונה משקל ומדה חסירה לוקה משום דע"י מעשה בא אף דכל עיקרו של לאו הוא אין בו מעשה, וכמו שפסק רבינו בקונה חמץ או חימץ עיסתו דלוקה, אף דעצם הלאו אין בו מעשה דלא יראה כתיב. ולולא דברי רבינו הוי אמינא משום דעיקרו של לאו הוא משום שמרמה בו הבריות ואתי למישקל ולמדוד בו ועשתה התורה סייג לדבריה שאפילו להשהות אסור, וכיון דעל עיקרו של לאו אינו לוקה משום דניתן לתשלומין אם שקל לו במשקל חסירה וכיו"ב, תו גם על השהיה של המשקל שהוא סייג ג"כ אינו לוקה. ומצאתי טעם זה בחינוך, אבל דברי רבינו קשה. ואולי נחלק דבחמץ שאינו שלו לא עבר אם משהה בביתו א"כ פירוש הלאו שלא ישהה בתורת שלו, והמעשה גורם לו שיהיה חמץ שלו, אבל משקלות גם על של אחרים עבר [אע"ג דלך כתיב וצ"ע] ודילמא אתי למישקל אסרה תורה. א"כ האיסור על השהייה בלבד הבאה אחרי המעשה ואינו מצטרף המעשה אל האיסור. ועיין תוס' ע"ז {{ממ|דף סד}} ד"ה רע"ק אומר אף המקיים כלאים ובכסף משנה ריש הלכות כלאים ואכמ"ל ודוק: | ||
== ג == | == ג == | ||
'''אע"פ שהמודד או השוקל חסר גונב כו', ובהלכה ג' כל מי שמשהה בביתו או בחנותו מדה חסירה כו' ואין לוקין על לאו זה שהרי אין בו מעשה:''' | '''אע"פ שהמודד או השוקל חסר גונב כו', ובהלכה ג' כל מי שמשהה בביתו או בחנותו מדה חסירה כו' ואין לוקין על לאו זה שהרי אין בו מעשה:''' | ||
''' לפ"ז ''' צריך להיות, דהחוקק קב חסר, או הקונה משקל ומדה חסירה לוקה משום דע"י מעשה בא אף דכל עיקרו של לאו הוא אין בו מעשה, וכמו שפסק רבינו בקונה חמץ או חימץ עיסתו דלוקה, אף דעצם הלאו אין בו מעשה דלא יראה כתיב. ולולא דברי רבינו הוי אמינא משום דעיקרו של לאו הוא משום שמרמה בו הבריות ואתי למישקל ולמדוד בו ועשתה התורה סייג לדבריה שאפילו להשהות אסור, וכיון דעל עיקרו של לאו אינו לוקה משום דניתן לתשלומין אם שקל לו במשקל חסירה וכיו"ב, תו גם על השהיה של המשקל שהוא סייג ג"כ אינו לוקה. ומצאתי טעם זה בחינוך, אבל דברי רבינו קשה. ואולי נחלק דבחמץ שאינו שלו לא עבר אם משהה בביתו א"כ פירוש הלאו שלא ישהה בתורת שלו, והמעשה גורם לו שיהיה חמץ שלו, אבל משקלות גם על של אחרים עבר [אע"ג דלך כתיב וצ"ע] ודילמא אתי למישקל אסרה תורה. א"כ האיסור על השהייה בלבד הבאה אחרי המעשה ואינו מצטרף המעשה אל האיסור. ועיין תוס' ע"ז {{ממ|דף סד}} ד"ה רע"ק אומר אף המקיים כלאים ובכסף משנה ריש הלכות כלאים ואכמ"ל ודוק: | |||
== ט == | == ט == | ||
'''וכן במדת הקרקע כו' ולא במשפט המשקל כו':''' | '''וכן במדת הקרקע כו' ולא במשפט המשקל כו':''' | ||
''' נ"ב. ''' תורת כהנים וביארו במל"ת רע"א יעו"ש: | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־11:45, 15 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אבן האזל
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב[עריכה]
אע"פ שהמודד או השוקל חסר גונב כו', ובהלכה ג' כל מי שמשהה בביתו או בחנותו מדה חסירה כו' ואין לוקין על לאו זה שהרי אין בו מעשה:
לפ"ז צריך להיות, דהחוקק קב חסר, או הקונה משקל ומדה חסירה לוקה משום דע"י מעשה בא אף דכל עיקרו של לאו הוא אין בו מעשה, וכמו שפסק רבינו בקונה חמץ או חימץ עיסתו דלוקה, אף דעצם הלאו אין בו מעשה דלא יראה כתיב. ולולא דברי רבינו הוי אמינא משום דעיקרו של לאו הוא משום שמרמה בו הבריות ואתי למישקל ולמדוד בו ועשתה התורה סייג לדבריה שאפילו להשהות אסור, וכיון דעל עיקרו של לאו אינו לוקה משום דניתן לתשלומין אם שקל לו במשקל חסירה וכיו"ב, תו גם על השהיה של המשקל שהוא סייג ג"כ אינו לוקה. ומצאתי טעם זה בחינוך, אבל דברי רבינו קשה. ואולי נחלק דבחמץ שאינו שלו לא עבר אם משהה בביתו א"כ פירוש הלאו שלא ישהה בתורת שלו, והמעשה גורם לו שיהיה חמץ שלו, אבל משקלות גם על של אחרים עבר [אע"ג דלך כתיב וצ"ע] ודילמא אתי למישקל אסרה תורה. א"כ האיסור על השהייה בלבד הבאה אחרי המעשה ואינו מצטרף המעשה אל האיסור. ועיין תוס' ע"ז (דף סד) ד"ה רע"ק אומר אף המקיים כלאים ובכסף משנה ריש הלכות כלאים ואכמ"ל ודוק:
ג[עריכה]
אע"פ שהמודד או השוקל חסר גונב כו', ובהלכה ג' כל מי שמשהה בביתו או בחנותו מדה חסירה כו' ואין לוקין על לאו זה שהרי אין בו מעשה:
לפ"ז צריך להיות, דהחוקק קב חסר, או הקונה משקל ומדה חסירה לוקה משום דע"י מעשה בא אף דכל עיקרו של לאו הוא אין בו מעשה, וכמו שפסק רבינו בקונה חמץ או חימץ עיסתו דלוקה, אף דעצם הלאו אין בו מעשה דלא יראה כתיב. ולולא דברי רבינו הוי אמינא משום דעיקרו של לאו הוא משום שמרמה בו הבריות ואתי למישקל ולמדוד בו ועשתה התורה סייג לדבריה שאפילו להשהות אסור, וכיון דעל עיקרו של לאו אינו לוקה משום דניתן לתשלומין אם שקל לו במשקל חסירה וכיו"ב, תו גם על השהיה של המשקל שהוא סייג ג"כ אינו לוקה. ומצאתי טעם זה בחינוך, אבל דברי רבינו קשה. ואולי נחלק דבחמץ שאינו שלו לא עבר אם משהה בביתו א"כ פירוש הלאו שלא ישהה בתורת שלו, והמעשה גורם לו שיהיה חמץ שלו, אבל משקלות גם על של אחרים עבר [אע"ג דלך כתיב וצ"ע] ודילמא אתי למישקל אסרה תורה. א"כ האיסור על השהייה בלבד הבאה אחרי המעשה ואינו מצטרף המעשה אל האיסור. ועיין תוס' ע"ז (דף סד) ד"ה רע"ק אומר אף המקיים כלאים ובכסף משנה ריש הלכות כלאים ואכמ"ל ודוק:
ט[עריכה]
וכן במדת הקרקע כו' ולא במשפט המשקל כו':
נ"ב. תורת כהנים וביארו במל"ת רע"א יעו"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |