ביאור הגר"א/אבן העזר/פה

ביאור הגר"א ‏ אבן העזר פה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) ואם אמר כו'. כמש"ל ר"ס ע"ח:

(ב) וכן אם כו'. בתוס' דב"ב שם ובכתובות מ' ב':

(ג) הם כו'. ערש"י שם בד"ה הכניסה כו'. וברשב"א דב"ב נ' א' ד"ה ה"ג ושם קנ"ח א' ד"ה יורשים כו':

(ד) וכן אם כו'. גמרא שם ב' ותסברא נהי כו'.:

(ה) הם כו'. רש"י שם בד"ה הנ"ל ובמתנ' שם ואלו הן כו':

(ו) ואם פשע כו'. ב"מ צ"ו ב' וקי"ל דפשיעה בבעליו פטור הרא"ש שם וכן כתב הרשב"א ברפ"ז דיבמות:

(ז) השדה כו'. כמו שכתב ביבמות ס"ו ב' ולא עוד כו' ד"מ סי' צ' ס"ק י"א ע"ש עתוס' דב"ב ד"ה ה"ג כו':

(ח) ויש מי כו'. וכ"ד רש"י ביבמות שם בד"ה הנ"ל ויש שמכנסת ממון הרבה ואינה כותבת כו' רשב"א שם אבל הוא הסכים לס' ראשונה ודייק ממ"ש הכניסה לו עבדי מלוג והכניסה מ' שכ' בכתובה ועוד הוכיח מהתוספתא דתניא שם הכניסה לו עבדים בדמים נוטלתן בדמים ילדים נוטלתן נערים נערים נוטלתן זקנים ופי' דסיפא קאי שהכניסתן שלא בדמים וכ"ד הרמב"ם פט"ז הלכה ב' ועמ"מ שם

(ט) ודוקא כו'. דטעם שיוכל לדון דה"ל כשותף שיכול לדון כמ"ש בכתובות צ"ד א' ועח"מ סימן קפ"ו סכ"ו ואפילו חלקו א"י לפשר ולמחול וער"נ בגיטין שם:

(י) בא לדון כו'. כיון דיכול לקנות בהן קרקע אפילו בש"ד וכ"ש במעות מזומנים וע"תוס דסנהדרין מ"ח א' ד"ה מותר כו' א"נ כו'. שם :

(יא) אפילו פשע מפני כו'. כמש"ו מפני כו' אבל משום פשיעה בבעלים לא דקי"ל כר"י וכמש"ש בגמ' וכמ"ש הרמ"א בח"מ סימן שמ"ו סי"ז ודלא כבה"ג כאן. ודלא כתוס' ורא"ש שם וש"ע ח"מ ס"ס שמ"ו ועמ"ש ושם סי"ח:

(יב) והאשה כו' ואם כו'. ע"ש בסי"ז:

(יג) באו כו' בין כו'. ע"תוס ס"ה ב' ד"ה וירושתה כו'. ועבה"ג:

(יד) או כו'. כמ"ש בקדושין כ"ג ב' דכ"ע אין כו' ועתוס' נ"ד א' בד"ה ורא"א. ועוד תדע שאינן שוין כו':

(טו) או שחבלו כו'. במתני' דכתובות הנ"ל וכמ"של סי' פ"ג:

(טז) וכן אם כו'. ערש"י ע"ט א' ד"ה ואי לא כו':

(יז) ומיהו כו'. כתי' ר"ת בתוס' שם ד"ה במתנה ובגטין ע"ז ב' בד"ה מה כו' וכ"כ הרא"ש שם וכ"כ הרשב"א בשם הגאונים:

(יח) ואם תמות ירשנה. המ"מ בשם הרשב"א דכל דין נ"מ להם לבד אכילת פירות ועוד דא"י להסתלק מירושתה אפילו מנכסים שלה כמש"ל סימן ס"ט. ב"י:

(יט) והפירות כו'. כתירוץ האחרון בתוס' דב"ב שם וכ"כ הרא"ש שם ג"כ:

(כ) המוכר כו'. כפי' מ"שש לא קנתה והבעל כו' דר"ל מהמעות וגי' אמר רב הלכתא כו' וקושית הגמ' הוא דק' דרב אדרב שאמר למעלה קנתה כו':

(כא) וי"א כו'. כפי' רשב"ם שם ושאר מפרשים אלא שהר' יונה והרשב"א כתב דמ"שש לגלויי זוזי דוקא בטוען ברי וע"ממ וטור:

(כב) נתן לה כו'. ער"נ שם ב' ד"ה ולענין הלכה כו' ועי"ד סי' רכ"ב:

(כג) נתן כו'. כמ"ש בשדה אחוזה:

(כד) נמצאו כו'. ג"ז לשון הרמב"ם שם ממ"ש נאמנת כ"מ בירושלמי רפ"ו דכתובות והביאו הג"א שם ד"ה ירושלמי כו' ותוס' דקדושין כ"ה א' ד"ה ורא"א כו' והרא"ש שם הגע עצמך כו' קול כו' פי' ולפיכך לא תקנו בטוענת מתנה שאינה מעיזה לטעון כן אא"כ הוא אמת סה"ת ש"ו ח"ד ומ"מ שם. וממ"ש בב"ב נ"ב ב' וכן האשה כו' דוקא בנושאת ונותנת בלא"ה נאמנת ועתוס' שם נ"א ב' סד"ה קבל ועח"מ סי' ס"ב בהג"ה. סה"ת שם:

(כה) וילקח כו'. כמש"ב ס"ז:

(כו) ויש לו כו'. כדין כל טענת ספק:

(כז) ואם אמרה כו'. ע"ל סי' פ"ו ס"א וא"ל יתן ליורשים ואם איתא תאמינה במיגו דעמ"כ נתנו לי כו' דמפקע מפירות וירושה מ"מ וסה"ת ע"ש שהאריך והרשב"א והר' יונה חולקים ע"ז:

(כח) וי"א הא כו'. עח"מ ועבתוס' הנ"ל ד"ה קבל כו':

(כט) וי"א כו'. כח"מ סי' נ"ו ס"ז:

(ל) ואם אמרה אתה כו'. עבה"ג:

(לא) נ"מ כו'. כנ"ל:

(לב) ואם הם כולי. מתני' ע"ט א' נ"ל כספים כולי פירות התלושין כו':

(לג) ואם הוא כו'. שם בגמרא פשיטא כולי ועבה"ג:

(לד) בין כו'. וכ"כ רש"י ע"ש בד"ה פשיטא כולי:

(לה) ואין קונין כולי. כפי' ר"ת שם בתוס' ד"ה כללא. ור"ת גרס כר"ח ומפ' כו' ולפ"ה ק' דמפ' כולי והרא"ש נראה שפ כשתי הנוסח' שכתב לנוסח קמייתא ה"פ כולי ולנוסח בתרייתא ה"פ וכ"פ בטור:

(לו) אף על פי שאין כולי. וכן כתב הרי"ף שם דלא כרש"י ד"ה אוכל כולי וכן הרא"ש שהקשה על הרי"ף ופ' כרש"י והם אזלו לשיטתן דס"ל כנוסחא ראשונה וערש"י בד"ה ואמרי לה כולי וכן הרא"ש כנ"ל אבל הרי"ף ורמב"ם ס"ל כפי' ר"ח כנ"ל:

(לז) נפלו לה עבדי' כולי. דקי"ל כרשב"ג כל דמסתבר טעמיה:

(לח) ולא ה"ל כולי. גמ' שם:

(לט) אם עושין כו'. ירוש' הביאו הרי"ף ורא"ש שם:

(מ) ואם לאו כו'. כת"ק:

(מא) אפילו הגיע כו'. בירושלמי כי קאמר ר"ש אפילו בכרם העומד ליבצר וקמה העומדת ליקצר וה"ה לרבנן. הרא"ש ס"ז ב' הר"י ע"ש:

(מב) לפיכך כו'. שם איפסיק כחנניא:

(מג) אבל כו'. ממ"ש מכר קרקע כו' מ' דלאחר שליקט הפירות פשיטא להו דיכול למכור הרא"ש שם:

(מד) וכן כו'. נ"מ דאחרונה דשני נ"מ הראשונים אין נ"מ אלא לאביי הר"ן ומ"מ:

(מה) מקצת עבדי כו'. כפי' הרי"ף שם שכתב דהא איכא אחריתי וז"ש מקצת כו':

(מו) בין כו'. ערש"י שם ד"ה תרתי כו' וכ"ש נ"צב:

(מז) אבל א"י כו'. דהוי כמכירה לאחר ותנן במתני' ע"ט ב' רשבג"א לא כו' כנ"ל וכ"ש כה"ג ודלא כהרא"ש שכתב דלדעת הרי"ף יכול למכור:

(מח) אבל א"י. כפירש"י שם ד"ה והא כו' והרא"ש שם:

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---