הון עשיר/סוטה/ג: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (הסרת רווחים, תגי <br> ותגי <small> באמצעות AWB) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== ד == | == ד == | ||
'''תדע שהזכות תולה לה''' . ולא תוציא לעז על המים אם ידעה שזנתה ולא מתה מיד, לומר שאינם בודקים, שהרי תדע שהזכות הוא שתלה לה: | '''תדע שהזכות תולה לה'''. ולא תוציא לעז על המים אם ידעה שזנתה ולא מתה מיד, לומר שאינם בודקים, שהרי תדע שהזכות הוא שתלה לה: | ||
'''בקב ותפלות מתשעה קבין ופרישות''' . דרך רז"ל לחלק ענייני העולם כל אחד מהם לעשרה, וליתן למרובה תשעה, ואחד לכל העולם. כמ"ש | '''בקב ותפלות מתשעה קבין ופרישות'''. דרך רז"ל לחלק ענייני העולם כל אחד מהם לעשרה, וליתן למרובה תשעה, ואחד לכל העולם. כמ"ש {{ממ|קידושין מט:}} עשרה קבין זנות ירדו לעולם תשעה נטלה וכו' עשרה קבים כשפים וכו' תשעה וכו' ואחד וכו'. וטעם מחלוקתם בענין זה הוא כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם ומלואו, ואחד מאלו העשרה הוא משונה מן האחרים, שלא כתיב ביה ויאמר אלא נרמז בתיבת בראשית, כמ"ש רז"ל {{ממ|ר"ה לב. מגילה כא:}}, ולכן שנא התנא הכא הדבר המועט בקב והמרובה בתשעה. ועוד יש במנין זה וחלוקו שרש בחכמת האמת, והתי"ט הביא טעמים אחרים: | ||
== ז == | == ז == | ||
'''כהן אוכל וכו'''' . בכולי בבי הקדים הין ללאו, משום הכי הקדים בבבא זו כהן לכהנת, משא"כ בבבי אחריני: | '''כהן אוכל וכו''''. בכולי בבי הקדים הין ללאו, משום הכי הקדים בבבא זו כהן לכהנת, משא"כ בבבי אחריני: | ||
== ח == | == ח == | ||
'''האיש פורע ופורם''' . שלא כסדר הכתוב נקט ליה, משום אשה דאינה פורעת ופורמת, דהוי לא זו אף זו, דלא מבעיא דאינה פורעת דשער באשה ערוה, אלא אפילו פורמת דאין בה משום ערוה לא מחייבה: | '''האיש פורע ופורם'''. שלא כסדר הכתוב נקט ליה, משום אשה דאינה פורעת ופורמת, דהוי לא זו אף זו, דלא מבעיא דאינה פורעת דשער באשה ערוה, אלא אפילו פורמת דאין בה משום ערוה לא מחייבה: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־02:22, 9 ביוני 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > מפרשי הפרק רע"ב מפרשי המשנה פירוש המשנה לרמב"ם |
ד[עריכה]
תדע שהזכות תולה לה. ולא תוציא לעז על המים אם ידעה שזנתה ולא מתה מיד, לומר שאינם בודקים, שהרי תדע שהזכות הוא שתלה לה:
בקב ותפלות מתשעה קבין ופרישות. דרך רז"ל לחלק ענייני העולם כל אחד מהם לעשרה, וליתן למרובה תשעה, ואחד לכל העולם. כמ"ש (קידושין מט:) עשרה קבין זנות ירדו לעולם תשעה נטלה וכו' עשרה קבים כשפים וכו' תשעה וכו' ואחד וכו'. וטעם מחלוקתם בענין זה הוא כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם ומלואו, ואחד מאלו העשרה הוא משונה מן האחרים, שלא כתיב ביה ויאמר אלא נרמז בתיבת בראשית, כמ"ש רז"ל (ר"ה לב. מגילה כא:), ולכן שנא התנא הכא הדבר המועט בקב והמרובה בתשעה. ועוד יש במנין זה וחלוקו שרש בחכמת האמת, והתי"ט הביא טעמים אחרים:
ז[עריכה]
כהן אוכל וכו'. בכולי בבי הקדים הין ללאו, משום הכי הקדים בבבא זו כהן לכהנת, משא"כ בבבי אחריני:
ח[עריכה]
האיש פורע ופורם. שלא כסדר הכתוב נקט ליה, משום אשה דאינה פורעת ופורמת, דהוי לא זו אף זו, דלא מבעיא דאינה פורעת דשער באשה ערוה, אלא אפילו פורמת דאין בה משום ערוה לא מחייבה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |