פורטל:תרי"ג מצוות/ק שלא יזח החשן מעל האפוד: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
←‏רמב"ם וסיעתו: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
מ (←‏רמב"ם וסיעתו: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
מ (←‏רמב"ם וסיעתו: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
 
שורה 10: שורה 10:
הזהירנו מהסיר החשן מעל האפוד אבל יהיה החשן דבוק בו . ובסוף מכות (כב.) אמרו עם זכרון מחוייבי מלקות, והא איכא מזיח החשן. הנה כבר התבאר שהמזיח לוקה. (רמב"ם לא תעשה פז)
הזהירנו מהסיר החשן מעל האפוד אבל יהיה החשן דבוק בו . ובסוף מכות (כב.) אמרו עם זכרון מחוייבי מלקות, והא איכא מזיח החשן. הנה כבר התבאר שהמזיח לוקה. (רמב"ם לא תעשה פז)


שלא נסיר החושן מעל האפוד, וענין חושן ואפוד כבר זכרנום למעלה שהם שנים משמונה בגדי כהן גדול, והחושן היה נתון כנגד לבו של כהן לפניו, והאפוד מאחוריו מכוון כנגד החושן שלפניו, והיה באפוד ממעשה האפוד בעצמו כמין שתי ידות יוצאות ממנו, שחוגר עצמו הכהן בהן, והוא נקרא חשב האפוד, ואותו חשב האפוד, אחר שחגר עצמו בו ונתן החושן על לבו היה עומד תחת החושן. וצוה הכתוב לקשור טבעות שהיו קבועים בחושן עם טבעות שהיו קבועין באפוד בפתיל תכלת, כדי שיהיה נתון החושן על החשב דרך קביעות והדר, שאם לא יקשור אותם באותם טבעות יהיה החושן נד ונבדל מחשב האפוד ונוקש על לוח לבו של כהן, ועל זה נאמר (שמות כח כח) ולא יזח החושן מעל האפוד, כלומר מעל חשב האפוד, ותרגומו לא יתפרק. והמפרק חבורן בשעת עבודה לוקה מלאו זה. משרשי המצוה, שרצה השם לטובתינו לזכותינו בהגדלת אותו הבית הקדוש, ולהיות כל אשר בו מכוון וקבוע על מכונו, בין ענין כליו שיהיו בתכלית השלמות בין ענין כלי המשרתים כגון מלבושים אלה שהם מלובשים בהן בשעת העבודה, שהכל יהיה נכון ושלם בתכלית השלמות, לא יחסר שום נוי בכל הדברים, ובאמת כי מנוי הענין הוא שלא יהיה החושן נע ונד על לוח לבו אלא יעמוד שם קבוע כמין חומר, ועד שמענו טוב מזה נחזיק בזה. דיני המצוה, כגון מעשה החושן והאפוד וסדר לבישתן, ויתר פרטיה, מבוארים במדות. ונוהגת מצוה זו. שלא נסיר החושן מעל האפוד, בזמן הבית, בזכרים ונקבות, כלומר שאחד איש או אשה שפרק חבורם, לוקה. (החינוך מצוה ק)
שלא נסיר החושן מעל האפוד, וענין חושן ואפוד כבר זכרנום למעלה שהם שנים משמונה בגדי כהן גדול, והחושן היה נתון כנגד לבו של כהן לפניו, והאפוד מאחוריו מכוון כנגד החושן שלפניו, והיה באפוד ממעשה האפוד בעצמו כמין שתי ידות יוצאות ממנו, שחוגר עצמו הכהן בהן, והוא נקרא חשב האפוד, ואותו חשב האפוד, אחר שחגר עצמו בו ונתן החושן על לבו היה עומד תחת החושן. וצוה הכתוב לקשור טבעות שהיו קבועים בחושן עם טבעות שהיו קבועין באפוד בפתיל תכלת, כדי שיהיה נתון החושן על החשב דרך קביעות והדר, שאם לא יקשור אותם באותם טבעות יהיה החושן נד ונבדל מחשב האפוד ונוקש על לוח לבו של כהן, ועל זה נאמר (שמות כח כח) ולא יזח החושן מעל האפוד, כלומר מעל חשב האפוד, ותרגומו לא יתפרק. והמפרק חבורן בשעת עבודה לוקה מלאו זה. משרשי המצוה, שרצה השם לטובתינו לזכותינו בהגדלת אותו הבית הקדוש, ולהיות כל אשר בו מכוון וקבוע על מכונו, בין ענין כליו שיהיו בתכלית השלמות בין ענין כלי המשרתים כגון מלבושים אלה שהם מלובשים בהן בשעת העבודה, שהכל יהיה נכון ושלם בתכלית השלמות, לא יחסר שום נוי בכל הדברים, ובאמת כי מנוי הענין הוא שלא יהיה החושן נע ונד על לוח לבו אלא יעמוד שם קבוע כמין חומר, ועד שמענו טוב מזה נחזיק בזה. דיני המצוה, כגון מעשה החושן והאפוד וסדר לבישתן, ויתר פרטיה, מבוארים במדות. ונוהגת מצוה זו. שלא נסיר החושן מעל האפוד, בזמן הבית, בזכרים ונקבות, כלומר שאחד איש או אשה שפרק חבורם, לוקה. (החינוך מצוה ק)


==שאר מונים==
==שאר מונים==